פורש כנפיים - מרכז צפרות בפארק אריאל שרון

מאת: אתר PHOTOUR
פארק אריאל שרון שהיה במשך שנים אתר הטמנת האשפה של גוש דן הפך לפארק ירוק. החברה להגנת הטבע פתחה במקום מרכז צפרות במטרה לחקור ולתעד את בתי הגידול של מגוון הציפורים שפוקד את הפארק

 

פארק אריאל שרון הממוקם במרכז גוש דן, באזור שבין דרום תל אביב, אור יהודה, רמת גן, חולון ואזור, הוא השטח הפתוח האחרון שנותר בלב המטרופולין, ולמעשה מתפקד כריאה הירוקה הגדולה ביותר שנותרה בו. הפארק משתרע על פני 8,000 דונם וכולל שטחים פתוחים, שדות, נחלים, אגמים, מסלולי אופניים, מרכז מבקרים, מרכז מחזור ושפע פעילויות טבע ופנאי לרווחת כולם.

 

לב לבו של הפארק הוא הר האשפה של חיריה, שעד שנת 2007 היה החצר האחורית והמלוכלכת של גוש דן וכעת מתפקד כאתר תיירות עירוני ירוק ופורח, עם שבילים ומרכז מבקרים חינוכי בנושא מיחזור שפועל במקום. לצד פארק אורבני בשטחים הנושקים לערים הסובבות, עומדים הר הפסולת המשתקם, מוקד ארכיאולוגי באתר בני-ברק הקדומה, אגם, שטחי הצפה, שטחים חקלאיים פתוחים לציבור וגם מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.

 

ילד עם דוכיפת בפארק  צילום: דן פריד

 

צפרות בפארק

החברה להגנת הטבע מקיימת בפארק פעילויות של מחקר, חינוך ופעילות ציבורית הפתוחה לציבור הרחב. מטרת המחקר היא לברר את מצאי הציפורים בפארק, לבחון את מגוון הציפורים בכל בית גידול ובנקודות חשובות רבות ברחבי הפארק, ולתת המלצות לשימור ופיתוח עתידי נכון של הפארק, כדי לשמור ולשפר את מגוון וכמות הציפורים שם. המרכז מקיים סיורי צפרות והדגמת טיבוע לקהל הרחב.

 

הדרכות הצפרות כוללות סיור קצר בפארק, הסבר על ההבדלים בין בתי הגידול הטבעיים לבתי הגידול שאינם טבעיים כגון מדשאות פארק והשפעתם על הסביבה ועל הציפורים. בסיום הסיור מתכנסים המשתתפים לצפות מקרוב בתהליך טיבוע הציפורים ודנים בקשיים העומדים בפני ציפורים נודדות ואיך אנו, אנשי פארק אריאל שרון והחברה להגנת הטבע, יכולים לסייע להן בכך, או לפחות לא להפריע.

 

נץ מצוי   צילום: יובל דקס

 

החשיבות המשמעותית ביותר של שטחי פארק אריאל שרון מבחינה אקולוגית היא היותו בית גידול עשיר ומגוון לציפורים. שטחי פארק אריאל שרון משמשים עבור הציפורים הנודדות "תחנת תדלוק" למזון ומנוחה במסען הארוך רגע לפני חציית המדבר הגדול מישראל לאפריקה. בסקרי צפרות המתקיימים בשטחי הפארק מדי שנה מאז שנת 2009 תועדו עד כה כ- 200 מינים.
 
כמות הציפורים הגדולה ביותר עוברת בשטחי הפארק בחודשי הסתיו. בתקופה זו העופות הנודדים המגיעים מכיוון אירופה עוברים מעל מישור החוף, ובכללו שטחי הפארק, מונים עשרות אלפי ציפורים מדי יום. הרכב המינים הדומיננטי בתקופה זו כולל בעיקר את העלוית האפורה, הקנית הקטנה, חרגולן זמירי, פיפיוני עצים, אדומי גרון, נחליאלי אפור וצהוב וזרעיות השדה.
 

הדורסים בפארק

 

העופות הדורסים מהווים `מיני דגל` ומוגדרים מבחינה אקולוגית כמיני מטרייה. מינים אלו בעלי נוכחות מרשימה עומדים בראש שרשרת המזון ונוכחותם משקפת תמונת מצב אקולוגית למתרחש בפארק. הדורס הנפוץ ביותר בפארק הוא הבז המצוי שאף מקנן בו דרך קבע. אליו מצטרפים מדי חורף לחיפוש אחר מזון הדורסים הגדולים בהם עקבי החורף, עקבים, עיט שמש, עיט ניצי ועיט צפרדעים. ככלל מספרם של דורסים גדולים נמצא בכל העולם בירידה, אך ביקורו של עיט הצפרדעים מרגש במיוחד שכן מין זה נמצא בסכנת הכחדה עולמית.
 
רשימת הדורסים שנצפית מדי שנה בפארק ומוצאת בו את מזונה ארוכה וכוללת מינים שונים של זרון, בזים נודדים, דיות שחורות, נצים קצרי אצבעות, איות צרעים, עקבים מזרחיים, עיטים גמדים, עיטי חורש ואחרים. בחודשי הקיץ מצטרפים גם בזי הערב הנדירים ובזי עצים ותנשמות שגם מקננים בשטח הפארק. קיימות עוד קבוצות של ציפורים המתארחות בסמוך לפארק בשטחי הבור, באפיקי הנחלים ובבריכות החורף.
|
|
|
|
|