מיריחו ועד להורודיון - סיפורו של המלך הורדוס במוזיאון ישראל ירושלים
אמבטיה מבית המרחץ בקיפרוס
צלם: רונית סבירסקי
שיחזור ציורי הקיר מחדר האירוח בהרודיון
צלם: רונית סבירסקי
שחזור ארמון ההרודיון

הורדוס חוזר לירושלים

מאת: רונית סבירסקי

 

יוסף בן מתתיהו מספר בכתביו כי לאחר מות הורדוס בארמונו ביריחו הובלה גופתו בתהלוכה מלכותית אל ארמונו בהרודיון, שם הוא נקבר במבנה מפואר שהכין לעצמו מראש. ב-2007 אחרי 40 שנות חיפושים, גילה הארכיאולוג אהוד נצר את שרידי מבנה הקבר. הוא פנה אל מנהל מוזיאון ישראל, ג'ימס שניידר, כדי לרתום אותו להציג תערוכה בעקבות התגלית החשובה. התערוכה "הורדוס - מסעו האחרון של מלך יהודה" נפתחה בפברואר 2013 ומספרת את סיפורו של אחד המלכים הידועים בתולדות העם היהודי, ששלט בין השנים 37 עד 4 לפנה"ס, חידש והרחיב את בית המקדש השני. 

 

נופי המדבר בכניסה לתערוכה (צילום: רונית סבירסקי)

 

מסע ההלוויה

התערוכה משחזרת את מסע ההלוויה של הורדוס מיריחו עד להרודיון בתשעה מרחבים הכוללים מיצגים על מפעלי הבנייה העצומים שלו. החללים קטנים והמבקרים נכנסים בקבוצות מוגבלות כמו בתהלוכת האשכבה המקורית. החל מחדר הכס המלכותי בארמון החורף שלו ביריחו דרך ירושלים אל אחוזת הקבר שלו בהרודיון. בפתח התערוכה הוצבה תמונת ענק של מדבר יהודה שמעבירה את המבקרים למימד אחר של שקט, שלווה והוד קדומים. דמותו השנויה במחלוקת אינה מודגשת בתערוכה. המנהיג, שנולד לאם נבטית ובדרכו אל השלטון חיסל את בני משפחתו הקרובה ביותר, נשא עשר נשים והנהיג את עמו ביד רמה, זוכה לעדנה.

 

המלך שאהב נוף

הורדוס כונה "גדול בנאי הארץ" והותיר אחריו מבנים מרשימים ביופיים ובתחכומם האדריכלי בעיקר כדי להנציח את שמו. הוא בנה ארמון מלכותי במצדה, שלושה ארמונות ביריחו, מבנים בסבסטיה (שומרון העתיקה) ובקיסריה. בירושלים השקיע את מירב מאמציו כשחידש והרחיב את בית המקדש השני, בנה מגדלים, מבני ציבור וביצורים מסיביים. החדר הראשון בתערוכה מוקדש לחדר הכס, שמוצג בשלמותו, ונבנה באגף הצפוני של הארמון ביריחו בשנת 15 לפנה"ס לערך. הוא קושט בציורי קיר צבעוניים בצבעים נדירים ויקרים של כחול בהיר ואדום עז בשילוב מוטיבים אדריכליים מעודנים. הורודוס בנה לעצמו שלושה ארמונות חורף ביריחו על שתי גדותיו של נחל פרת. הם כללו חדרים, אולמות, מרחצאות, חדרי משתה, בריכות שחייה וגנים פורחים. רבים מהמבנים שהוא בנה היו ממוקמים מול נופים דרמטיים. אין ספק שהורדוס אהב טבע ומים. חלק גדול מהמבנים שהקים השקיפו אל ים או נבנו לצד פלגי מים. הוא לא חשש לבנות מערכות מים מתוחכמות כדי להוביל מים למרחצאות ולגנים ונהג להשתמש בחומרי גלם מהסביבה הקרובה.

 

עיטורי קירות חדר הכס מיריחו (צילום: רונית סבירסקי)

 

אמבטיה מפוארת ורצפה מעוטרת

בחדרים המתעדים את מפעלי הבנייה המרשימים שלו ניתן לראות בסיס עמוד עם כותרת קורינתית שהובאה מארמונו בקיפרוס. דוגמאות של ציורי קיר מארמונותיו השונים, כלי חרס איכותיים ומפוארים, אמבטיה מבית המרחץ בקיפרוס שכללה אגן שיש מלכותי ושחזור רצפה משובצת בגוונים שונים. בחלל המייצג את ירושלים עוצב דגם מרשים המדמה את בית המקדש בתלת מימד. לצדו מוצגים פריטים בעלי ערך היסטורי וארכיאולוגי חשוב. כתובת מימי הורדוס שהתגלתה בחפירות העופל מדרום להר הבית. גלוסקמת בונה ההיכל ושרידי אבנים מהר הבית, שמציגות את אומנות הגילוף באבן.

 

אירוח קיסרי

בין המוצגים אפשר לראות קנקן הנושא את המילה אפרסמון (בלסמון), שהיה הבושם היקר ביותר בעת הקדומה. פכית קטנה שמכילה נוזל בלתי מזוהה נמצאה בקומראן ומשערים שזה היה השריד היחידי בעולם שמכיל את בושם האפרסמון. מאחורי זכוכית גדולה ניצבים קנקני חרס עצומים שבהם אופסנו היינות שהורדוס הפיק עבור אורחיו החשובים. הוא נהג לארח בארמונותיו את קיסרי רומא ודאג לפנק אותם במאכלים ובמשקאות משובחים. באותו במתחם ניתן לצפות בסרט וידאו שמשחזר את הארמונות והמבנים המפוארים שהקים הורדוס במצדה ובקיסריה.

 

דיוקן הקיסר אוגוסטוס עטור נזר (צילום: רונית סבירסקי)

 

פסלי שליטים

המתחם הבא מוביל את המבקרים אל אולם פסלים שמציג דיוקנאות ופסלים של שליטים וקיסרים מתקופתו של הורדוס ביניהם: דיוקן של מרקוס אנטוניוס מיוון, פסל של קליאופטרה ממצרים ודיוקן של אוגוסטוס עטור בנזר. לצדם מוצגים כלים ששמשו לאירוח ולמשתה, גביעי יין מכסף, כלי זכוכית מפוארים, כלי חרס מעוטרים וקנקנים מעודנים. משם עוברים אל ליבה של התערוכה שמוקדש להרודיון. הורדוס בנה תיאטרון עם תא אירוח מלכותי על פסגת ההרודיון בשנים 20-15 לפנה"ס. חשיפת המבנים הייתה אחת התגליות החשובות והאחרונות של אהוד נצר ז"ל ושם על המרפסת מול הכניסה לחדר האירוח ובסמוך לקברו של הורדוס הוא נפל אל מותו, כשנשען על מעקה רעוע.

 

חדר אירוח של המלך

קירות החדר שרדו עם מקטעי ציורים נדירים. החדר עוטר במקור בציורי קיר בטכניקת סקו וצופה בטיח מכויר (סטוקו). שטח הקירות חולק על ידי עמודים מעוטרים, פנלים צבעוניים וציורים שמדמים חלון שממנו נשקפים נופים שונים. קטע ציור נדיר שהשתמר משחזר קרב ימי ובו נראות שתי ספינות שמפרשיהן מתבדרים ברוח, עמוסות חיילים חמושים במגינים ובחניתות. ציור נוסף ששרד כמעט בשלמותו מתאר חלון שממנו נשקף נוף לים, מקדש, פר ועץ דקל. התיאטרון שימש זמן קצר וכשהורדוס החליט לבנות את קברו על ההר הוא ציווה להרוס את התיאטרון ואת המבנים שלצדו. מורדות ההר כוסו באלפי טונות של עפר ואבנים ויצרו את ההר המלאכותי שקיים כיום. הודות לשכבות העפר שכיסו אותו השתמר חדר האירוח המלכותי על עיטורי הקיר שבו. מבין העמודים שמגדירים את חדר האירוח עוברים אל הגראנד פינלה שהוא מבנה הקבר של הורדוס.

 

שחזור הקומה העגולה מקברו של הורדוס בהרודיון (צילום: רונית סבירסקי)

 

קברו של הורדוס

הקבר המקורי התנשא לגובה 25 מטרים וכיוון שלא נמצא אולם מתאים במוזיאון להקמת מבנה גבוה כל כך, שחזרו בתערוכה רק חלק מהקבר. כותרות אבן מעוטרות ועמודי תמך הוצבו במבנה מעוגל המקיף את הסרקופג (ארון הקבורה), שעוצב מאבן אדמדמה המסמלת את גוון המלכות. למרות שהארון אינו נושא את שם המלך החוקרים נוטים לזהות אותו כקברו של הורדוס. באותו מתחם נחשפו שלושה סרקופגים נוספים. הקבר בצורת מאוזוליאום ענק כלל מסד, קומה רבועה, קומה עגולה וגג ובכל קומה חדר קבורה אחד. הקבר נבנה מאבן גיר לבנה וקשה שנחצבה באזור והתאימה לגילוף העיטורים. הקומה העליונה העגולה כללה חדר מוקף ב- 18 עמודים ומעליה כיפה. על פי השערת החוקרים קומה זו שימשה לקברו של הורדוס. גג הבניין עוצב בצורת חרוט קעור ובראשו  כותרת קורינתית. המבנה שרד עד ימי המרד הגדול שבהם פורק ונופץ. 

 

התערוכה נאצרה על ידי שניים מבכירי האוצרים לארכיאולוגיה במוזיאון ישראל – דודי מבורך, אוצר לתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית, וסילביה רוזנברג, אוצרת בכירה לארכיאולוגיה קלסית.. התערוכה תימשך עד 5 באוקטובר 2013