צלם: רונית סבירסקי
סיורי סליחות ברובע היהודי - היסטוריה, ארכיאולוגיה ופיוטים
צלם: רונית סבירסקי
הסמטאות הציוריות של הרובע היהודי
צלם: רונית סבירסקי
רצפות פסיפס בבתי הכוהנים במוזיאון וואהל לארכיאולוגיה
צלם: רונית סבירסקי
שורת עמודי מרפסת מפוארת שהשקיפה אל בית המקדש

ירושלים של סליחות

מאת: רונית סבירסקי

 

יום הכיפורים וסוכות בפתח והם מעוררים איזו כמיהה לאותם ימים שבני ישראל עלו לרגל לירושלים. הרובע היהודי ורחבת הכותל מתמלאים מדי ערב במתפללים ותפילת הסליחות נשמעת באשמורת הבוקר. כשהשמש נוטה ללון וחומות העיר העתיקה בזהב. השווקים עוד תוססים רגע לפני שהחנויות נועלות את שעריהן, ריחות הקפה והבייגלה הטרי עומדים באוויר, בסמטאות האבן הצרות עוצרים יהודים דתיים לתפילת ערבית והחשיכה יורדת על העיר. באווירה מיוחדת זו תיירות הרובע היהודי מקיימת סיורי סליחות בין אתרי המורשת, ההיסטוריה והארכיאולוגיה ובסיום הכותל המערבי.

                      

                                      אמירת סליחות בכותל המערבי     צילום: רונית סבירסקי 

 

ברובע היהודי ובין בתי הכנסת

סיורי הסליחות הם התשובה לחילוניים ולשומרי המסורת שרוצים להרגיש את הדופק האמיתי של עיר הקודש. מדריכי הרובע היהודי, מובילים את המבקרים דרך פינות חבויות ופחות מוכרות. תחילת הסיור בשער ציון עם סיפור קרבות תש"ח, משם אל ציון קברו של משורר המשוררים, שטבע את הביטוי "ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו". בסמוך לו ביקור בכיכר בתי המחסה מקום מושבם של יהודי היישוב הישן שהתיישבו בעיר העתיקה במאה ה-19. סיפורי אגדות ישולבו בסיור בין ארבעת בתי הכנסת הספרדיים, בית כנסת הרמב"ן, והחסידים שהתפללו ב"תפארת ישראל". בישיבת בית-אל יספרו על הרש"ש שתיקן סדר תפילה מיוחד למקובלים והרב גץ ששיקם את הישיבה מהריסותיה והחזיר אליה את תפילה.

  

בית כנסת החורבה

בלב הרובע היהודי ניצב בית כנסת "החורבה" שהוא סמל ומופת לתהליכים ההיסטוריים שעברו על היהודים בעיר העתיקה. הסמל של הקהילה האשכנזית והמבנה המרשים שנפל בידי הירדנים במלחמת העצמאות. סיפורו של בית הכנסת, השיקום והשחזור שלו מרגשים עד דמעות. הירדנים כבשו את הרובע היהודי במאי 1948 והשתלטו על בית הכנסת שהיה הסמלי ביותר עבור היהודים, הניפו את הדגל הירדני על גגו, הניחו 200 קילוגרמים של חומר נפץ והפעילו. הרעש הדהד בכל הרובע, עשן היתמר והכיפה הגדולה קרסה. למחרת הופיעה בעמוד המרכזי של הניו יורק טיימס כתבה שכותרתה "בית כנסת החורבה נפל בידי הירדנים".

                                              בית כנסת החורבה (צילום: רונית סבירסקי)

 

נפילת הרובע היהודי

התחלה מצמררת שהיא רק נגיעה ראשונה בסיפור שמתחיל ב-27 באוקטובר 1700. חבורת עולים מאירופה בהנהגת רבי יהודה חסיד עלו לארץ ישראל, התיישבו בעיר העתיקה בירושלים והקימו בית כנסת. החסידים התקשו לשלם את הוצאות בית הכנסת ובמלאות 20 שנים להיווסדו שרפו אותו נושיו הערבים. בשנת 1816, כמעט 100 שנים אחרי החורבן הראשון של בית הכנסת, הצליחו עסקנים המשתייכים לעליית תלמידי בית הכנסת הגר"א, להשיג "פרימן" (רשיון) מקושטא לביטול החובות הישנים וחידוש הבניין. הוא נחנך מחדש בשנת 1864 ונתפס כסימן לתחילתה של הגאולה. בית הכנסת הזה היווה בסיס לשחזור המבנה שהסתיים בשנת 2010. חשיבות "החורבה" הייתה רבה מאוד, בהיכל הוכתרו רבניה האשכנזים של ירושלים וארץ ישראל, נערכו בו אירועים ציבוריים ואפילו הנציב הבריטי הרברט סמואל נהג להתפלל בו.

 

עם נפילתו של הרובע היהודי ננטש בית הכנסת עד מלחמת ששת הימים במשך 19 שנים. ראשוני המבקרים שחזו בהרס וגלי החורבות שנותרו ממנו חשו זעזוע עמוק. כשהרובע שוקם הפכו את האזור לאתר ארכיאולוגי משוחזר ובאופן סמלי הותירו את הקשת הדקה שנותרה מכיפתו של בית הכנסת. כשהושלמה עבודת השחזור שוקמה הכיפה כפי שהייתה בימי תפארתו של בית הכנסת. שימור האתר נעשה במלאכת מחשבת וכמעט בכל פינה שנגעו התעוררו סיפורים ונוסטלגיות של אנשים שזכרו את המבנה בשנים שקדמו למלחמת העצמאות. אחד הסיפורים המרתקים קשור למעקות הברזל המרהיבות שמעטרות את הבניין ומהוות חלק מהמדרגות המטפסות לקומה העליונה.

  

שרידי מעקות הברזל

שוקי פרימן, שלחם במלחמת ששת הימים כחייל בסמטאות הרובע, הגיע להריסות בית הכנסת החורבה ונזכר בתפארתו כשהיה ילד בן 9. הוא מצא בין גלי האבנים שרידים של מעקות ברזל ולקח איתו למזכרת. כששמע על שחזור המבנה הביא את החלקים וכך הצליחו לשחזר את צורתם המקורית. גובה בית הכנסת כ-24 מטרים, חלונות המבנה מעוטרים בויטראז'ים צבעוניים ונברשות ענק משתלשלות מהתקרה. חלק מן הקירות המקוריים חשופים ומשתלבים בקירות המשוחזרים. ארון קודש בגובה של שתי קומות מעוטר בזהב, ציורי קיר עדינים בצבעים של תכלת וזהוב.

                                תצפית נוף פנוראמית אל הר הבית      צילום: רונית סבירסקי

 

מן הגלריה והמרפסת בקומה השנייה משקיפים בפנורמת נוף של 360 מעלות אל נופי ירושלים מהר הזיתים, העיר העתיקה, הר הבית, הר הצופים, צריחי המסגדים ופעמוני הכנסיות. במהלך השחזור נחשפו יסודותיו של בית הכנסת הקדום, מקווה טהרה מימי בית שני ורחוב ביזנטי. הפתעה נוספת היה סליק משנת 1938 שבו הוסתרו רימונים ופצצות מרגמה. בית הכנסת פתוח למבקרים רק בשעות התפילה ושעה נפלאה לבקר בו היא בזמן תפילת ערבית.

 

בתי הכוהנים מימי בית המקדש 

אחד האתרים המופלאים מבחינה היסטורית נמצא מתחת לבניין שעליו כתוב "מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה". המוזיאון נבנה סביב הממצאים שנותרו במקומם המקורי. המבקרים יורדים במדרגות אל המפלס שנמצא מתחת לרובע היהודי של היום וחוזרים אלפיים שנים לאחור לימי הורדוס ובית המקדש השני. החפירות חשפו חלק מן העיר העליונה על פני שטח של 2,700 דונמים.

                      

                                  רצפות פסיפס בבתי הכוהנים       צילום: רונית סבירסקי

 

החוקרים חשפו שישה בתי מגורים ששימשו בשנים 37 לפני הספירה עד 70 לספירה. על פי גודלם ועיצובם מעריכים כי התגוררו בהם משפחות אצולה וכוהנים. הבתים נבנו בצמוד לשיפולי הגבעה הצופה אל הר הבית. בחלק מן הבתים שרדה רק קומת המרתף ובאחרים נותרה על עומדה קומת המגורים וקירות בגובה 3 מטרים. ניתן לראות עיטורי קיר, סטוקו (טיח מעוטר בתבליט) ורצפות פסיפס. רובע המגורים הזה ננטש עם חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה. שורת עמודים וכותרות מעוטרות בסגנון רומי היו כנראה חלק מבית מגורים מפואר ששטחו 600 מטרים רבועים ובחזיתו מרפסת גדולה שצפתה אל עבר בית המקדש.

 

בין הממצאים יוצאי הדופן שהתגלו בחפירות היו שולחנות אבן בגובה 80 סנטימטרים שעוצבו מלוח אבן מלבני שהועמד על רגל מרכזית. שלוש פאות השולחן עוטרו ואילו הרביעית שאינה מעוטרת כנראה הוצמדה אל הקיר. נמצאו גם שולחנות נמוכים שהורכבו מפלטה עגולה וניצבו ככל הנראה על שלוש רגלי עץ שלא שרדו. ממצא נדיר שמוצג במוזיאון הוא שברי חרס שהיו חלק מציור מנורת שבעת הקנים. החלקים ששרדו איפשרו לשחזר בשלמות את צורת מנות הקנים ומשערים שהצייר ראה לנגד עיניו את המנורה המקורית ששימשה בבית המקדש.

 

מופע פיוטים וסיפורים מבית אבא

ב—2 בספטמבר יתקיים בגן התקומה, על חומות העיר העתיקה, מופע סליחות, שיכלול פיוטים וסיפורים מבית אבא, פרי עטו של הפייטן לירן לוי. על חומות העיר העתיקה יושרו פיוטים מוכרים, בהם ״אדון הסליחות״. הפיוטים מבוצעים בעיבודים חדשניים ובעזרת כלים אותנטיים כמו עוּד, נאי (חליל ערבי), תופי ג׳מבה, כינורות, קונטרה באס וקנון.  בין השירים משולבים סיפורי סליחות ולסיום הקלאסיקות של שירי ירושלים ביניהם ״אל בורות המים״ של נעמי שמר ז״ל ו-״על כפיו יביא״  של יורם טהר לב. מילות השירים יוקרנו על מסכים והקהל יוכל להצטרף בשירה.  

 

סיורי סליחות מודרכים ייצאו בשלושה תאריכים: 22, 29 באוגוסט, וב-11 בספטמבר, בשעה 21:00 משער ציון וימשכו כ-3.5 שעות. מחיר: 59 שקל. המופע פיוטים וסיפורים מבית אבא י ערך ב-2 בספטמבר בשעה 22:00 בגן התקומה על חומות העיר העתיקה וימשך 90 דקות. מחיר: 40 שקל

 

לפרטים נוספים ולהזמנות : תיירות הרובע היהודי, 02-6265906 או באתר http://www.rova-yehudi.org.il/