צלם: ג'ראר אלון
"המדריך למטייל בוורשה", תיאטרון ה"יידישפיל" בהצגה על נישואין, גרושים ובגידות
צלם: ג'ראר אלון
מרגה, יוסף והמודל
צלם: ג'ראר אלון
ענת עצמון בתפקיד בינה הישראלית
צלם: ג'ראר אלון
עם ליא קניג הבמה היא מציאות ולא תיאטרון

סיור מודרך בוורשה

מאת: רונית סבירסקי

 

דוברי היידיש לא יוותרו על הצגה עסיסית שמדברת הישר מליבם ומילדותם. אותם אפשר למצוא מגיעים באדיקות להצגות התיאטרון ה"יידישפיל". אלא שיש כבר ניצנים של סקרנות בקרב קהל צעיר יותר לשמוע את השפה מתנגנת על הבמה ולהיעזר בכתוביות כדי להבין. נכון שזה לא אותו דבר אבל זה מצליח להצחיק גם בעברית במיוחד שאת התפקיד של האמא הפולנייה מבצעת ליא קניג. בהצגה "המדריך למטייל בוורשה", בגיל 84 היא סוחפת בקלילות ובהומור נפלא את הקהל. מפיה זה נשמע אורגינל מהחיים במיוחד לאלה שיש להם אחת כזו בבית.

 

מודל לציור תוצרת פולניה (צילום: ג'ראר אלון)

 

נישואין, גרושים ובגידות

במחזה של הלל מיטלפונקט, ליא קניג היא מרגה ויסברג שנוסעת עם בנה יוסף, השחקן ישראל טרייסטמן, לתבוע בעלות על בניין גדול שהיה נכס בבעלות המשפחה לפני מלחמת העולם השנייה. יש במחזה את כל המרכיבים הנכונים לדרמה קומית שכוללת נישואין, גירושים, כסף ובגידות. לתוך הבורשט הזה יוצקים קצת שמנת חמוצה של סיור וירטואלי בוורשה.

 

יוסף, צייר כושל, מתוסכל וגרוש מגיע לוורשה עם אמו כשבכיסו "מדריך למטייל" שאותו הוא קורא בחדרו בבית המלון מבלי לנסות לצאת לרחוב. הוא לא הגיע כדי למצוא שורשים, והרכוש של אמא שלו משול בעיניו לעסקי אוויר. התיאורים של וורשה כעיר שמושכת אליה תיירים רבים מן העולם לא משכנעים אותו והוא ממשיך לקרוא. הוא מתעדכן שישנם סיורים היסטוריים לגן לז'נקי, לפארק וילאנוב ולמוזיאון לאמנות מודרנית זכנטה. העיר העתיקה שופצה ושוקמה בשנות ה-50 וה-60 ועדיין ניתן לראות בה את בתי הקופסאות  מתקופת השלטון הסובייטי לצד מבנים מודרניים.

 

לא זז מהחדר

למרות שאמו גדלה בעיר הוא אינו מתלהב מביקור בבית הקברות היהודי באוקופובה או בבית קורצ'אק ברחוב קרוכמלנה לשעבר. המדריך מרחיב את המידע על האנדרטה לזכר לוחמי הגטו שיצר האמן נתן רפפורט, על האומשלגלפלאץ ששימש תחנת הגירוש של יהודי וורשה לטרבלינקה ובונקר המפקדה של לוחמי מרד גטו וורשה שבו שמו קץ לחייהם המנהיג מרדכי אנילביץ' יחד עם עשרות לוחמים. לכל אלה מצטרף מוזיאון מפואר שהוקם לזכרו של העם היהודי שגם אותו הוא לא טורח לראות.

 

המפגש בין בינה ומרגה בבית המלון (צילום: ג'ראר אלון)

 

בחדרו בבית המלון הוא מנסה לצייר 60 ציורים שהוזמנו ממנו לקישוט קירות בית מלון באילת. אל דלתו דופקת בינה (ענת עצמון) ישראלית שהגיעה לוורשה בעקבות מחקר שהתחיל בו אביה. יחסי אהבה-דחייה מתנהלים בין השניים שמתפתחים תוך מספר ימים לרומן. בין לבין מרגה מביאה ליוסף זונה פולנייה שתשמש כמודל ומוזה לציור. יוסף מעיף את כן הציור ומבלה איתה לילה סוער שבסיומו הוא יוצא סוף סוף לבלות בפאב מקומי.

 

ביידיש זה נשמע אחרת

הסיפור כמובן מסתבך בעזרתו של עו"ד מפוקפק שמטפל בתביעה להחזרת הרכוש שנגזל ממרגה. כשהיא מבינה שנפלה בידי נוכלים היא מנסה לשלוח את יוסף לקבל את כספה חזרה אבל יוסף עסוק ברכישת ציורים לאחר שגילה צייר פולני שמצייר בשיטת הסרט הנע ומוכר אותם במחירים מצחיקים. הוא רוכש את הציורים עבור בית המלון וצוחק מאמו שבסופו של דבר הוא הנעבך עושה כסף והיא מפסידה. ההקנטות, ההצקות, השליטה הבלתי מעורערת של האם בבנה מפיקים מהקהל פרצי צחוק תכופים. כשלכך מצטרפות אמרות כנף ביידיש שכל ניסיון לתרגם אותן ינחל כשלון מתסכל. וכבר אמרו את זה קודם לפני שיש דברים שאפשר להגיד אותם רק ביידיש וליא קניג עושה את זה נפלא.