נווה צדק של העשירים והיפים 

העשירים והיפים של המאה הקודמת התגוררו בשכונת נווה צדק. היום זה לא שונה בהרבה. השכונה הפכה משכונת עוני לבתי פאר משוחזרים ומשופצים

 

נווה צדק הייתה כפר שמריהו של תחילת המאה העשרים. "פריז הקטנה" היה הכינוי שדבק בשכונה. בתיה נחבאים מאחורי קירות וחומות עם חידושים ארכיטקטוניים שלא היו מוכרים בארץ באותן שנים. סמטאות צרות חוצות אותה ובהן נעות כרכרות אלגנטיות. לכל משפחה היו "בית הכבוד" (השירותים) ו"בית התבשיל" (המטבח) כמנהג העשירים המופלגים. מן המשפחות הידועות שהתגוררו בנווה צדק היו שלוש, מויאל, רוקח, אמזלג וברנט, אנשים בעלי סגנון ומעוף ששמם כרוך בהגשמת החזון הציוני. יוסף אמזלג סוחר עתיר נכסים מגיברלטר חזר בתשובה, עלה לארץ ב- 1816 והקים בית מפואר. מעונו היה מקום מפגש לאשכנזים, ספרדים, מיסיונרים, רבנים וקונסולים.

 

משפחת אמזלג

אמזלג דאג לחתן את ילדיו עם בני משפחות ספרדיות עשירות ובנו חיים הפך לסוחר מצליח ומנהיג הקהילה היהודית ביפו. לשיא תהילתו הגיע חיים אמזלג כשהתמנה לסגן הקונסול הבריטי בארץ. בביתו המפואר בנווה צדק הייתה באותם ימים בריכת דגים והוא נהג לארח סלברטאים של המאה הקודמת. משה מונטיפיורי מתאר את העושר בבית משפחת אמזלג בספרו "משה וירושלים". הוא נפעם מגרם המדרגות המפואר שהוביל אל הגג שממנו אפשר היה לצפות אל הגן הפורח והים. בגינת הבית הוקמו ארבעה אוהלים מהודרים בסגנון המזרח לשעשע את המשפחה והאורחים. ארוחת הצהרים שהוגשה לו הייתה עשויה בטוב טעם בסגנון אירופאי והוגשה בכלים מעוצבים שהובאו מסוריה ומצרפת. המאכלים הוגשו על ידי משרתים שדיברו בשפות שונות וכולם לבשו מדים צרפתים. אלמלא עקיצות היתושים והחום אפשר היה לחשוב שהם נמצאים באירופה.

 

נווה צדק (צילום: רונית סבירסקי)

סמטאות נווה צדק (צילום: רונית סבירסקי)

 

בניו של חיים אמזלג הקימו אף הם את ביתם בנווה צדק. בתי אמזלג היו מוארים בחשמל באמצעות גנרטור-דינמו ומצוידים בכל הנוחיות המודרנית, צנרת משוכללת ומים זורמים. שבעה בנינים במתחם מוקף חומה שמשקיף אל הים בנויים מאבן מסותתת ומצופים טיח. גגות רעפים שיובאו ממרסיי, עבודות נגרות מארזי הלבנון ובין הבתים ריצוף אבן, גינות מסוגננות ובוסתני עצים. בסלון היו כורסאות עם מסעדים מגולפים בצורת ראשי אריות וריפודים מקטיפה אדומה.

 

תאומי שלוש

בני משפחת שלוש לא נפלו מאמזלג בעושרם. אברהם שלוש עלה מאלג'יר ב-1840 והתיישב ביפו. בנו אהרון שגדל בארץ עסק בצורפות ובחלפנות ועמד בקשרי מסחר עם חברות בלונדון. יחד עם חיים אמזלג ויוסף מויאל הוא רכש קרקעות מחוץ ליפו שעליהם הוקמו נווה צדק, נווה שלום, מחנה יוסף ומחנה יהודה. הוא היה הראשון שבנה את ביתו בנווה צדק בין השנים 1886-1883 ועודד מתיישבים אחרים לצאת מיפו. בית אהרון שלוש כלל בתחילה רק שני חדרים ועם השנים הורחב והפך לבית אבן מפואר בעל שתי קומות, נוספו חדרים, חצר פנימית עם בית כנסת, גינה רחבת ידיים וחומה גבוהה שהקיפה את המבנה. אהרון שלוש היה יוצא מדי בוקר לבית המסחר שלו ביפו בכרכרה רתומה לשני סוסים נהוגה על ידי עגלון. מספר שנים לאחר מכן הקים בסמוך לביתו בית חרושת לחומרי בנייה ולייצור אריחים מצויירים ששרידיו קיימים עד היום.

 

תאומי שלוש (צילום: רונית סבירסקי)

תאומי שלוש       (צילום: רונית סבירסקי)

 

בית רוקח

על חיי בני משפחת רוקח ניתן ללמוד ממראה עיניים. הבית פתוח למבקרים ומשמש כגלריה לפסליה של לאה מג'רו-מינץ, נכדתו של שמעון רוקח. תושבי השכונה קראו לו הש"ר. אלה היו אמנם ראשי התיבות של שמו אבל הלמו את מראהו, אופיו, מתינותו וכושר המנהיגות שלו. בית רוקח בלט בכיפה הזהובה שהתנוססה על גגו, בעיצובו המיוחד, החללים הגדולים, התקרות הגבוהות והגן שהפך למיני מוזיאון של פסליה של מג'רו-מינץ. מכל פינה מביטים בבאים פסלי נשים צעירות, בשלות, בוגרות, קשישות, עייפות, חייכניות ועצובות. על שיקום הבית זכתה הפסלת בפרס ראשון מטעם קרן פורד ובפרס נוסף מאת המועצה לשימור אתרים על שיחזור ושמירת הבית לכל פרטיו. המשפחה שמרה על הרהיטים, האביזרים, הבגדים, הצילומים וממחישה את הסיפור ההיסטורי של התקופה והשכונה. 

 

בית הסופרים

בסמוך לבית רוקח נמצא המבנה ההיסטורי של "בית הסופרים" שבו התגוררה ופעלה האליטה האינטלקטואלית של נווה צדק. הבית היה שייך למשפחת שולמן שהשכירה את חלקו לדיירי משנה. בשנת 1907 החלו להוציא לאור בבניין את העיתון המפלגתי "הפועל הצעיר" בעריכת יוסף אהרונוביץ. במשך השנים נוצר בשכונה גרעין של אנשי רוח, סופרים משוררים והוגי דעות שחיו ויצרו בנווה צדק. ביניהם שי עגנון, אשר ברש, דוד שמעונוביץ, א.ז. רבינוביץ, דוד ילין, בורלא וסמילנסקי. ב'בית הספרים' בקומה השנייה התגוררו העורך יוסף אהרונוביץ עם רעייתו העורכת הספרותית דבורה בארון ובקומה הראשונה הסופר והמורה יוסף חיים ברנר. לפני כשבע שנים שופץ ושוחזר הבניין והפך למוזיאון שמוקדש ליצירותיו של הצייר נחום גוטמן. 

 

חנויות מעצבים בנווה צדק (צילום: רונית סבירסקי)

חנויות מעצבים         (צילום: רונית סבירסקי) 

 

"פריז הקטנה" של המאה ה-21

זוהרה של נווה צדק הועם בשנים שלאחר קום המדינה כשבתיה אוכלסו על ידי עולים וימיה המפוארים נשכחו. הניצנים הראשונים שהשיבו עטרה ליושנה התרחשו לקראת סוף המאה ה-20 כשהוקם מרכז סוזן דלל והחלה תנופת שיפוץ ושימור הבתים היפיפיים על ידי אנשים פרטיים. צמד בתי שלוש שנמצאים מול קולנוע עדן הפכו לסמלה המתחדש של השכונה. בית רוקח, מוזיאון גוטמן, ביתו המיתולוגי של אהרון שלוש, שזכה להציג כמה תערוכות ובתים נוספים שזוכים לקוסמטיקה עדינה ורגישה מתעוררים לחיים מדי יום. נווה צדק הולכת ומקבלת שוב את מראה "פריז הקטנה" בגרסה של המאה ה-21.