גן אל מונא בכפר ג'וליס

 

בכפר הדרוזי הקטן ג'וליס בלב הגליל המערבי הקים נאג'י עבאס גן לזכר הוריו שנפטרו. הבוסתן, שמשתרע על פני עשרות דונמים היה בבעלות המשפחה מתחילת המאה ה-20 והעצים הראשונים שבו ניטעו על ידי הסבא אבו ראשיד.

 

גן אל מונא    צילום: רונית סבירסקי

 

הבאר העתיקה של הכפר נמצאת בחזית הבית והיא קשורה באירוע היסטורי חשוב לדרוזים. בשנת 1956 ערך דוד בן גוריון ביקור בכפר ונפגש עם נציגי העדה בכפר ג'וליס. מקום המנחת של המסוק היה על שפת הבאר העתיקה. הבאר הייתה מקום מפגש לאנשי הכפר והם נהגו לשבת לצדה בצל העצים, לטחון את החיטה והשומשום בעזרת החמור ולשוחח. ביתו של נאג'י הסמוך היה במרכז העניינים. הקשר המשפחתי החזק והאמונה בגלגול נשמות הציתו בנ'אגי את הרצון להקים בשטח האדמה הגדול שלהם גן זיכרון לאביו שנפטר לפני שלושה עשורים ולאמו שנפטרה לאחרונה ועל שמה נקרא המקום "גן אל מונא". אשתו ג'אנן בוחרת את הצמחים, הפרחים והעצים המיוחדים ומקשטת את הגן בפרטי עיצוב שרובם עבודת יד. נאג'י בעזרת בני המשפחה בונה מתקנים, מבנים, מפלים ושבילים בנבכי הגן.

 

מזרקה בלב הגן    צילום: רונית סבירסקי 

 

קשתות אבן ופסלים

הכניסה אל הגן עוברת דרך שער אבן מסיבי בעל כותרת קמורה ודרך מרוצפת רחבת ידיים יורדת אל הגן. עצים גבוהי צמרת ובעלי גזעים עבותים מצלים על השביל, עצי פקאן, צפצפה, חרובים, פיקוסים ושיחי במבוק. קשתות אבן משני עברי הדרך, פסל של אביר ספרדי, פסל עצום של נשר אוחז נחש צפע בטפריו. כל המבנים שהוקמו בגן נעשו מאבן מקומית קשה אשר שומרת על צבעה המקורי. קנקני קרמיקה בעיטורים מיוחדים מעבודת יד משמשים כעציצים לפרחים. בשנים האחרונות הוסיפו לגן צמחייה טרופית, ציפורי גן עדן, עץ אפרסמון ודובדבן. ג'אנן משקה אותו במי קרח והוא מניב במרץ פרי אדום ועסיסי. הדרך מגיעה אל רחבת אבן גדולה שבמרכזה מזרקה, קנה של תותח מפוסל מאבן, ספסלי עץ מעוצבים, חלקים של כרכרה עתיקה שהפכו לנדנדה וכסא קש עם גב מלכותי ניצבים ברחבה.

 

קשתות ופסלים   צילום: רונית סבירסקי 

 

שחזור בית דרוזי טיפוסי

מעברים נסתרים דרך צמחייה צפופה מובילים אל שבילי עפר צרים ביניהם זורמים מפלי מים, מבנה שמשחזר טחנת קמח, אבני רחיים גדולות וגשר עץ שעליו פוסעים אל המפלס הבא. עוברים דרך כניסות אבן קמורות, עמודים דקורטיביים בסגנון יווני ושבילי אבן טוף אדמדמה. אוגדני ענפי הטבק שהאב נהג ליבש ולעשן תלויים על קירות הבית. לצד הרחבה המרכזית שוחזר הבית הטיפוסי הדרוזי דוגמת זה שהאם התגוררה בו במהלך חייה. מבנה חצי מעוגל עשוי מטיט וקש, מרובה בחלונות מאורכים מכל צדדיו וצוהר בתקרה על מנת שהאור יכנס בכל שעות היום. החלונות שימשו כאמצעי המאור היחידי בתקופה שלא היה עדיין חיבור לחשמל. הבית מאובזר בפשטות עם כלים בסיסים ששימשו לבישול, מחבת לקליית פולי קפה, מכתש ועלי, כלי אבן לטחינת בשר, שולחן עץ ושטיחים רקומים. בחזית הבית ניצב עץ צפצפה עתיק שגובהו למעלה מ-25 מטרים. תנאי הקרקע ומזג האוויר באזור מטיבים עם הצמחייה בגן.

 

דיר כבשים במבנה עץ   צילום: רונית סבירסקי

שיחזור תחנת רכבת, בריכות ומפלים 

מפלס נוסף מרוצף כולו באבן טוף חומה, מקיר המצוק נשפכים מים שמדמים מפל טבעי וממנו גולשים אל בריכות קטנות. נדנדת עץ מורכבת מחלקים של כרכרה ישנה משמשת לפינת רגיעה לקול פכפוך המים. עוברים דרך מנהרה אל המפלס התחתון שגובל בשדות המרעה הפתוחים מסביב. במפלס הזה בנה נאג'י בית עץ שמשחזר תחנת רכבת וממנה יוצאים פסים המסמלים עבורו את מסע החיים מתחילתו עד סופו. בעיצוב השטח שולבו אבנים גדולות לא מסותתות ובטון לבן שמשמש ספסל ישיבה גדול, מפל מים מתנפץ מגובה רב אל בריכה קטנה ובחזיתו עובר גשר עץ עם מעקות ברזל מפורזלות.

 

תחנת רכבת ומסילה    צילום: רונית סבירסקי

 

באר אנטיליה ודיר עיזים 

לגן אין גבולות מוגדרים והוא גולש אל תוך כרם הזיתים והגבעות שמקיפות אותו כשבאחו רועים הסוסים ששייכים למשפחה. גזע עץ יבש נשתל הפוך כשראשו באדמה ושורשיו באוויר ולצדו הוקמה באר אנטיליה שפועלת ללא הפסקה ושואבת מים במחזוריות של 60 שניות לסיבוב. בכל פינה בגן אפשר למצוא מקום לשבת ולהתחבר אל השקט, להריח את ניחוחות הגן ולנשום את האוויר הגלילי הצלול. בקצה הגן ניצב דיר עיזים, שחיים בו בצוותא כבשים, תרנגולות וכמה עיזים לבנות כחולות עיניים. "גן אל-מונא" פתוח למבקרים בימי ראשון ושני במשך כל היום ובתאום מראש בטל. 052-4318414

בודדים יכולים לבקר בו ללא תשלום. לקבוצות הדרכה בתשלום.

 

באר אנטיליה    צילום: רונית סבירסקי