בת המדבר - קוסמטיקה טבעית בתל-שבע

בדואית בת 32 שאינה ממהרת להינשא ומייצרת מוצרי קוסמטיקה מצמחים מדבריים לפי שיטות מסורתיות שלמדה מסבתא היא אכן פטה מורגנה מדברית. זאת מרים אבורקייק מהישוב הבדואי תל שבע בנגב, שקראה למפעל הקטן שלה "בת המדבר".

מרים אבורקייק     צילום: רונית סבירסקי

מרים מקבלת את אורחיה כשהיא לבושה בבגדים מסורתיים ושערה אסוף במטפחת שחורה. שלוש וחצי שנים בהן שהתה באנגליה כדי ללמוד מנהל עסקים לא שינו את לבושה ומנהגיה. היא ארזה מזוודה בגיל 19, נסעה ללונדון לבדה והתגוררה בביתה של אישה זקנה שמימנה חלק משכר הלימוד שלה. כשסיימה את התואר הראשון בעסקים בחרה לחזור לשבט, להשפיע, לשנות וליצור במקום שהוא החשוב לה ביותר.

סבונים טבעיים     צילום: רונית סבירסקי

בנתה עסק במו ידיה

למרות הלחץ החברתי והמסורת מרים העדיפה לפתוח לעצמה עסק עצמאי ולא נישאה במשך 12 שנים גם לאחר שובה מאנגליה. בשנים הראשונות לא רצתה לקבל כסף מההורים וחיפשה דרכים למכור מוצרים לבדואיות בנגב. היא התחילה במכירה שפתונים אבל הבינה שמזה לא יצמח עסק גדול. היא החלה לעקוב אחרי ההשפעות הבריאותיות של מעבר הבדואים מחיי נוודות לישובי קבע. הופעת מחלות כמו סכרת, לחץ דם ומחלות לב הם חלק מהשינוי ומרים חזרה לספסל הלימודים כדי לחקור את נושא צמחי המרפא. הוסיפה לכך לימודים במיקרו ביוטיקה, רייקי ודיקור סיני והבינה שהסוד טמון בידע של הסבתות הזקנות.

סבונים ושמנים   צילום: רונית סבירסקי

הסבון של מרים

הנכס שחיפשה בשדות זרים היה מונח תחת אפה. היא החלה לבדוק בין זקנות השבט על הרגלי התזונה והטיפוח מהעבר. היא שמעה שעירית גדולה פתרה להן את בעיות העור הסדוק ברגליים היחפות כשצעדו על אדמה מדברית לוהטת. מזרעי קצח הפיקו שמן מרפא ומחלב נאקות הפיקו סבונים. חלב הנאקות היה הסטארט אפ שלה והיא הצליחה לייצר סבון. עטפה אותו בנייר שקוף, ציירה עליו לוגו וקראה לו "סבון של מרים".  בשנת 2005 היא כבר לא הסתפקה בסבונים בלבד והחליטה לפתח מוצרי קוסמטיקה בדואיים שיקראו "בת המדבר". לקחה הלוואה מהבנק, קיבלה אישורים ממשרד הבריאות והכינה מוצרים למכירה. השלב הבא היה מקום שבו תוכל להציג את הדברים ולספר למבקרים את סיפור חייה. במשך שלושה חודשים חיפשה חומרי גלם שפזורים בטבע כדי ליצור מהם מבנה שישמש כמרכז מבקרים קטן. היא אספה קש ויצרה לבני בוץ, אספה אבנים מהשטח ובנתה בית בוץ שאליו חיברה אוהל, פרשה שטיחים צבעוניים, קישטה בכריות ומחצלות ופתחה את המקום למבקרים.

בין צמחי התבלין    צילום: רונית סבירסקי

בית בוץ ומרכז מבקרים

בבית הבוץ מוצגים המוצרים על מדפים קטנים. בתוך הקירות היא שיבצה אבני שטח גולמיות ויצרה כוכים, תלתה רקמה בדואית ופונפונים צבעוניים על משקוף הכניסה. היא רוקחת בביתה את המוצרים סוחטת שמן מזרעי קצח, טוחנת שומשום ומפיקה ממנו שמן ובחצר של מרכז המבקרים היא מגדלת גינה אורגנית של צמחי מרפא. את חלב הנאקות היא קונה מהשכנים ומייצרת סבונים. בין המוצרים ישנם קרם לחות ממרווה ריחנית, משחות המבוססות על חמאה שיאה, קרם ידיים ושמנים מאבטיח פקועה או מפרי השזיף.

כשהאורחים מגיעים היא ממכינה תה בדואי מצמחי המרפא שגדלים בגינה עם מרווה ולענת יהודה ומגישה לצד עוגיות מסורתיות מתמרים. היא מספרת על עצמה, מסיירת בגן התבלינים, מסבירה על השימוש בצמחים ומפרטת את הסוגים השונים: לענת מדבר, געדה מצויה, אכילאה ערבתית, בבונג, מלוח, מרווה ריחנית, שלהבית ולבנדר. היא מבשמת חלק מן הקרמים בשמנים אתרים. בהרצאה היא משלבת סיפורים מחיי הבדואים, מדברת על מעמד האישה ואם רוצים היא מארגנת לקבוצות ארוחה בדואית שנעשית על ידי בנות היישוב עם פול, חומוס, חצילים קלויים, מאכל מחיטה מלאה ותה מתוק. ביקור במקום בתאום מראש בלבד. ההסברים וההרצאה לקבוצות ללא תשלום. טל. 050-4445232