צלם: פארק תמנע
פארק תמנע: שרידים ארכיאולוגיים, גיאולוגיה ייחודית ואתרי נוף
צלם: רונית סבירסקי
הפטרייה שנוצרה בטבע
צלם: רונית סבירסקי
סיורים בשטח הפארק
צלם: פארק תמנע
אגם תמנע

פארק תמנע – נחושת בת 6000 שנים

מאת: רונית סבירסקי

 

פארק תמנע, ממוקם כ-25 ק"מ צפונית לאילת, והוא משלב שרידים ארכיאולוגיים, גיאולוגיה ייחודית ואתרי נוף. הפארק נמצא במרכזו של העמק האדום בשולי הערבה ובשטח המועצה האזורית חבל אילות. הוא נוצר מפעילות טקטונית לפני עשרות מיליוני שנים כחלק מהשבר הסורי-אפריקני. הפארק פותח בפני המבקרים "חלון גיאולוגי" יוצא דופן ובו נחשפות תצורות סלע מרהיבות. מצד אחד, הגרניט חדת הקצוות בהר תמנע ומנגד הקווים הרכים של מצוקי אבן החול הלבנה והאדומה העוטרים את הפארק. נוף עוצר נשימה של עצי שיטים, צמחיית מדברית ומצוקים תלולים שעליהם מטיילים עדרי צבאים  ויעלים.

 

נופי פארק תמנע (צילום: רונית סבירסקי)

 

המכרה הקדום ביותר בעולם

פארק תמנע הוא המקום הראשון בעולם בו כרו נחושת וברחבי הפארק ניתן למצוא אלפי פירים של כריית נחושת ושרידים של תנורי התכה מתקופת האימפריה המצרית הקדומה. הנחושת הייתה המתכת הראשונה שנעשה בה שימוש ליצירת כלי עבודה, כלי נשק, כלי בית, כלי יוקרה ופולחן. בתמנע נתגלו שרידים ועדויות להתפתחות הכרייה וההפקה בשלבים שונים לאורך התקופות.

 

כריית הנחושת בתמנע החלה לפני למעלה מ-6,000 שנים משלהי האלף החמישי לפני הספירה. באתר נחשף המכרה הקדום ביותר בעולם והוא מתוארך לתקופה שבה האדם רכש לראשונה את הידע בהפקת נחושת. זהו המקום בו החלה המהפכה הטכנולוגית בתולדות האנושות לשימוש במתכת לצרכים יומיומיים. האתרים בפארק תמנע נחפרו ונחשפו ב- 50 השנים האחרונות על ידי משלחת הערבה בראשותו של פרופסור בנו רוטנברג.

 

דמויות קדמוניות, מלכים וחוצבים

המפגש הראשון עם האתר מתחיל בבניין מעוגל שבו מועלה מיצג מולטימדיה "מכרות הזמן", המספר את סיפור כריית הנחושת מימי מצרים העתיקה ועד העידן המודרני. המיצג מוקרן בחלל עגול מוקף מסכים ובמה המסתובבת על צירה. המיצג מתאר את ממלכת מצרים העתיקה, האלים המצריים ותהליכי הפקת הנחושת באותם ימים. באמצעות שבעה מקרני וידיאו ותצוגת ענק פנוראמית על שטח של כ-80 מטרים רבועים, מתעוררות לחיים דמויות קדמוניות ביניהן הפרעונים, המלכים והחוצבים במכרות. אמצעים טכנולוגיים משוכללים, מערכת קול ושלל אפקטים מתוחכמים תורמים להעצמת החוויה תוך שיתופם של הצופים בסיפורים, בחידות ובתעלומות של האזור הקדום: מהיכן הגיע נחש הנחושת? מי הם האלים במצרים העתיקה? מהו פולחן הנחושת?

 

בניין המיצג "מכרות הזמן" (צילום: רונית סבירסקי)

 

מערת הקשתות ופירי הכרייה

סיורים בפארק תמנע יוצאים מאולם המיצג וממשיכים אל מערת הקשתות ופירי הכרייה. משם אל מערת הכורה המצרי, מטפסים אל מרפסת תצפית וזוחלים בפירי הנחושת העתיקים. נטיפי טורקיז נראים על פני הקרקע החולית, בורות מגודרים מסתירים בבטן האדמה מחילות ארוכות שמהן כרו את הנחושת והעלו אותה על פני הקרקע. המסלול ממשיך דרך הפטרייה הענקית שנוצרה בשטח כתוצאה מבלייה של אבני חול אדומות. הרוחות והמים הפרידו את גוש הסלע מן המצוק שהיה חלק ממנו. חלקה התחתון של הפטרייה התפורר וכך נוצרה כיפה שעומדת על רגל אחת.

 

שיחזור הפקת נחושת

במתחם הצופה אל הפטרייה הוכשר שטח בנוי והוצבה פטרייה בגובה אדם שמהווה העתק מדויק לפטרייה המקורית. היא אמנם משמשת כפריט עיצובי אבל יעודה הוא לאפשר לעיוורים לחוש את צורתה, את מגע הסלע וגרגרי החול והקוורץ. הדמיית שיטת הפקת הנחושת מתבצעת לעיני המטיילים. בשטח הותקנו תנור / כבשן אבן שנושא סימני פיח ולידו מפוחי אוויר גדולים המשמשים כחלק מן ההדגמה. שביל עפר שחלקו סלול עובר בין האתרים השונים. חולפים על פני גבעת העבדים שבה הקיפו הכורים את עצמם בחומה כנגד מעשי שוד של המקומיים / תושבי המדבר. מגיעים אל אתר האתגרים שבו הוקם אוהל להשתרעות עם תה או קפה וממנו יוצאים לגלישת אומגה או סנפלינג מגובה של 18 מטרים בהשגחת מדריכים מקצועיים. ממשיכים אל עמודי שלמה ומרגישים ננסים בצל הסלעים הנישאים ומגיעים אל אגם נחושתן.

 

פיר כריית נחושת (צילום: רונית סבירסקי)

 

אגם במדבר

אגם תמנע המשתרע על פני 14 דונם הוא אגם מלאכותי שמעניק למקום מראה של נווה מדבר. הוא מהווה מקור שתייה לבעלי החיים שנמצאים בשטח הפארק וסביבו הוקמו מתקני תיירות ופעילות לכל המשפחה. חאן מדברי שנבנה בעבודת יד בשילוב אבן טבעית וקורות עץ. ברחבי פארק תמנע שישה מסלולי רכיבת שטח, מהם שני מסלולים לכל המשפחה וארבעה מסלולים לרוכבים מנוסים. לבילוי רגוע יותר ניתן לשוט בסירות פדלים או מלא בקבוקים בחול צבעוני. בח'אן הממוקם בצמוד לאגם מגיעים ארוחות קלות, פיתות על הסאג' עם לבנה, תה וקפה. אפשר להשתרע על דרגשי עץ, מזרונים ומחצלות ולצפות באגם.

 

באתר נמצא מתחם לינה וקמפינג מצויד ומסודר לרווחת האורחים: אוהלי לינה גדולים, מחצלות ומזרונים, מקלחות עם מים חמים, שירותים ותאורה היקפית.

 

אוהל מועד

בסמוך לאגם הוקם דגם של "אוהל מועד" המציג שחזור מקורי על סמך הכתובים המקראיים של המשכן העתיק. המראה, המידות והצבעים של המבנה הקדוש אותו הקימו בני ישראל בעת ששהו במדבר סיני. באוהל מוצגים המזבח, כיור הנחושת, שולחן לחם הפנים והמנורה. הסיור המודרך משחזר את החוויה המקראית של מסע בני ישראל במדבר.

 

תגלית או זיוף

כתובת עתיקה שהתגלתה בפארק תמנע מעוררת ויכוח נוקב האם היא מקורית או זיוף? אם מדובר בכתובת עתיקה הרי שזו חדשה מרעישה. הצד המעניין שבסיפור הוא שהכתובת התגלתה על ידי גרמני שעוסק בתיעוד כתובות עתיקות במקום שבו עברו עשרות אלפי אנשים עד היום ואיש לא ראה את הכתובות. החריטה התגלתה, כאשר יוזף אוטו, גרמני שעוסק בתיעוד כתובות עתיקות בכל העולם ביקר במאי 2011 בתמנע. הוא צילם את חבריו והפיל בטעות את מכסה עדשת המצלמה. כשהתכופף להרימו גילה תחריט סלע ייחודי חקוק בסלע.

 

אגם תמנע (צילום: פארק תמנע)

 

התחריט מורכב  משתי מסגרות אליפטיות המזכירות "קרטוש" - מסגרות המקיפות כיתוב והאופייניות לטביעות חותם ולציון שמות פרעונים במצרים בתקופות הקדומות. בשתי המסגרות מופיע כתב שנראה כחיקוי של הירוגליפים מצריים. החוקרים משערים כי מדובר בהתפתחות מקומית ויוצאת דופן של הכתב הפרוטו-סינאי, שהוא כתב אלפאבתי הקדום ביותר שמוכר עד כה. כתב דומה זוהה לראשונה במכרות הטורקיז ובמקדש המצרי ב"סרביט אל ח'אדם" בסיני. הכתב הפרוטו-סינאי הוא פיתוח חכם שבו נבחרו 30 סימנים בלבד ששימשו בשפה הכנענית במקום מאות סימנים של הכתב ההירוגליפי המצרי. על בסיס הסימנים האלה התפתחו השפות השמיות הקדומות ביניהן: הפיניקית, הארמית והעברית. הפיניקים, יורדי הים, העבירו את הכתב ליוונים ומשם התפשט כתב הא"ב לעולם המערבי כולו. הכתובת בתמנע מכילה סימן אחד שאינו שייך לא"ב המוכר והוא כנראה הושאל מכתב החרטומים המצרי.

 

ד"ר סטפן וימר, מהמכון לאגיפטולוגיה באוניברסיטת מינכן, טוען שהכותב השתמש בסימני כתב אלה לשם כתיבה של שם ותואר בשפה שמית קדומה. במסגרת האליפטית מופיע תואר או כינוי מקצועי, שיתכן וניתן לתרגמו כ "סופר הלוח" -  כלומר סופר שמקצועו הוא לכתוב על גבי לוחות. לא ידועות דוגמאות נוספות לתואר זה. וימר גם קורא את שמו בכתובת – "עז-רממ." ניתן להבין את התחריט כביטוי לקשר והשפעה בין המצרים, נושאי כתב החרטומים הקדום, לבין אוכלוסיה מקומית שמית במרחב. הכתובת מתוארכת לתקופת הפעילות המצרית בתמנע, מסוף המאה ה- 14 לפנה"ס ועד אמצע המאה ה- 12 לפנה"ס, כמה מאות שנים לאחר הפעילות בסיני. לטענת החוקרים המצדדים במקוריות התחריט, זוהי תגלית יחידה מסוגה בהיסטוריה של התפתחות הא"ב בכנען.

 

מיד כשנודע דבר התגלית התעוררה המחלוקת בין החוקרים. הארכיאולוגים ד"ר יובל יקותיאלי ומומחה לפטינה (כיסוי הסלע) וד"ר יובל גורן, טוענים שמדובר בזיוף מאחר והפארק נחקר אין ספור פעמים בעבר ולא ייתכן שהכתובת לא התגלתה עד כה. בנוסף טוען גורן כי הפטינה חדשה מכדי שהכתובת אכן תהיה עתיקה מספיק. עד שיוכרע העניין, יש למבקרים בפארק הזדמנות לחזות בתחריט המדובר. לאוהבי הגימטרייה ומחפשי המיסטיקה, שימו לב שהשם יוזף והמילה זיוף הן סיכול אותיות.

 

סיורים לקראת שקיעה

פארק תמנע חובר בתחילת המאה ה-21 לתאורת חשמל בהשקעה של מיליון דולר והפך לעיר האורות של המדבר. בחודשי יולי-אוגוסט מתקיימים בפארק סיורי שקיעה לאור ירח. עמודי שלמה, הספינקס העצום, הפטרייה, ציורי הקיר ואגם הנחושת הופכים לסיפור אגדה עם רדת החשיכה. שמי המדבר זרועי הכוכבים ולילות ירח מלא מוסיפים תאורה טבעית ממעל. כשעומס החום מתפוגג מתעורר המדבר לחיים. הצוקים הנישאים, שהתרוממו אל על בפעילות געשית, יוצרים פנורמת נוף מרשימה מנוקדת בעצי שיטה צרובי שמש ועדרי צבאים ויעלים. 

 

סיורים בשטח הפארק (צילום: רונית סבירסקי)

 

משחקי אורות על עמודי שלמה

כשמגיעים לעמודי שלמה החשיכה כבר יורדת, חלק מן המצוקים האדירים נצבע באור לבן וצהוב ולצדם סלעים חשוכים שעליהם מוקרנים סמלים ודמויות מהתקופה המצרית. לשיטה קוראים "גובו" והיא מעין שבלונה המורכבת על זרקור התאורה ומקרינה את הדמויות על גבי ההרים החשוכים. כך נראים בגודל עצום שיירות גמלים וחמורים, ציור קיר של האלה חתח'ור, סצנת ציד והדמיית ציורי הקיר שהתגלו באתר. ציורי הקיר המקוריים חקוקים בתוך נקיק קטן וחבוי בסמוך לעמודי שלמה ובהם מופיעים מרכבות, בעלי חיים ודמויות מהעולם המצרי הקדום. אגם נחושתן אף הוא מואר בזרקורים שצובעים את המים בגווני זהב. על הצוקים הנישאים מוקרנות דמויות מהעולם הקדום.

 

פעילות חינוכית

פארק תמנע מציע גם תוכנית פעילות מגוונת לבתי הספר. הדגש הוא על תכניות העשרה בתחומים שונים שייתנו ערך מוסף לתלמידים תוך שילוב חוויה, למידה ומיקוד תחומי עניין  לאורך מסלולי הטיול המרתקים, כגון: המסלול הגיאולוגי, מסלול הנחושת, סיור לילה בשילוב "מסע בין כוכבים", פעילות אתגר משולבת של סנפלינג וטיולי אופניים.

 

בחגי ישראל מתקיימים בפארק אירועים מיוחדים:

בסוכות - פסטיבל התמר, בסימן סיום גדיד התמרים בחבל איילות. ניצור, נאכל ונהנה בחגיגות התמר במדבר.

בפסח - יצירת מצרים, חוויה פרעונית ובילוי לכל המשפחה, בצל נוף קדומים קסום.

בחנוכה - חפירות ארכיאולוגיות, חוויה ייחודית ואיכותית לכל המשפחה.

 

איך מגיעים: על כביש הערבה כביש מספר 90, בכניסה לקיבוץ אליפז (20 דקות צפונית לאילת).