צלם: סיגלית כהן
סיפורי גבורה לאור עששיות: סיור לילי בגן לאומי קסטל
גן לאומי קסטל

גן לאומי קסטל

 מאת: רונית סבירסקי

 

"הקסטל" הוא זיכרון שמעלה לחלוחית בקצה העין. למבוגרים הוא מתקשר עם הקרבות על ירושלים לצעירים כהר הגבוה ביותר בדרך לירושלים. חלק עוד זוכרים את האוטובוסים המעשנים מקיזים את כוחותיהם האחרונים בטיפוס במעלה ההר. היום, המכוניות המהירות מזנקות בעלייה בקרב על היוקרה בין כוחות הסוס ושלדת הפלדה. אבל הדרך הזו התחילה לפני אלפי שנים כשדוד המלך עולה ברגל עם ארון הברית לירושלים. סיפורו של הקסטל רווי סיפורי גבורה וכשמסיירים בו לאור עששיות בלילה החוויה מתעצמת.

 

ההר היפה

750 מטרים מעל פני הים ו-10 קילומטרים מערבית לירושלים מדגישים את חשיבותו הטופוגרפית של הקסטל והפיכתו לאתר לאומי. הצלבנים, שרצו לשלוט בו הקיפו אותו בישובים ומיצדיות שיגנו על ירושלים. מבנים צלבניים פזורים באבו גוש, בעין חמד ובצובה כשביניהם קו עין פתוח שיוצר מערך הגנה צפוף. שמו של הקסטל בתקופה הצלבנית היה "בלוואר" (יפה הנוף) ויש ממנו תצפית נוף פנורמית שמצדיקה את התואר. המבנה הצלבני בגן לאומי קסטל מרשים בחללים הגדולים שנמצאים מתחת לפני האדמה וניתן לראות בהם שרידי קשתות.

 

מבצר ודגל, גן לאומי קסטל

 

התקפות על המשוריינים

הקסטל ננטש לאחר התקופה הצלבנית ויושב מחדש במאה ה-19 כשהמקום סובל מעזובה והרס. שביל גישה לירושלים מרוצף באבני חצץ נסלל ב-1869. הדרך הזו שימשה גם במלחמת העצמאות את השיירות שהובילו מזון לעיר הנצורה. ההתקפות על המשוריינים גבו מחיר יקר ברכוש ובנפש. הערבים ארבו לשיירות בצד הדרך וכיבוש הקסטל היה חיוני כדי להגן על ולתצפת על תוואי הדרך העולה לירושלים.

 

מיתוס של גבורה ונחישות

כוח של אנשי פלמ"ח יצא בלילה שבין 3-2 באפריל 1948 למבצע שנועד לכבוש את הכפר הערבי על פסגת "הקסטל". חוליית החבלנים שיצאה בראש הכוח הגיעה עד פאתי הכפר ופוצצה את הקיר המערבי. הדי הפיצוץ הבריחו את אנשי הכפר והכוח התוקף השתלט על הכפר ללא קרב. בכפר נותרו לוחמי החי"ש (לוחמים צעירים מחיל השדה של ההגנה) שתוגברו על ידי כוחות מהמשלט הסמוך. הערבים תקפו בגלים חוזרים ונשנים את הלוחמים עד שב-7 באפריל הצליחו לחדור לתוך הכפר.

 

בקרב נהרג מפקד הכוחות הערביים בזירת ירושלים, עבד אל קאדר אל חוסייני. מותו הגביר את גלי ההתקפה על המשלט וכוחות תגבור של הפלמ"ח נשלחו מקריית ענבים לעזרת לוחמי החי"ש. התגבור הגיע מעט מאוחר והמגינים החלו לסגת. הפקודה שהפכה למיתוס ולסמל של גבורה: "הטוראים נסוגים! המפקדים נשארים לחפות על נסיגתם!" ניתנה על ידיד מפקד המחלקה שמעון אלפסי. לוחמים מעטים  מול המון ערבי, המשיכו בקרב וספגו אבדות כבדות. 18 הרוגים בקרב אנשי הפלמ"ח ו-31 הרוגים מלוחמי החי"ש  עד שהכוחות הערבים החלו לסגת.

 

סיפור הגבורה המצמרר הזה מקבל עוצמה גדולה יותר כשהוא מסופר לאור עששיות בין הקירות העצומים של המבצר הצלבני. המחשת הקרב הראשון בתולדות לוחמי הפלמ"ח שנערך בלילה והמשמעות ההיסטורית החשובה ששינתה את מערך הקרב בדרך לירושלים. לא עוד התגוננות מפני התקפות אלא שליטה על הדרך ויצירת רצף של ישובים מהשפלה בדרך העולה לעיר הקודש.

 

איך מגיעים: מהכביש המהיר תל אביב – ירושלים פונים במחלף הראל דרומה לתוך הישוב מבשרת ציון. עוברים ליד בניין המועצה המקומית ומיד פונים ימינה ושוב ימינה. ממול מתנשא המבצר. ממשיכים בכביש ונכנסים בשערי הגן הלאומי. חונים ועולים בדרך עקלקלה לפסגת ההר.

 

סיורים בהדרכת החברה להגנת הטבע 03-6388688