צלם: רונית סבירסקי
בוב דילן על הבמה במסגרת "הפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים" בחול המועד פסח
צלם: רונית סבירסקי
השחקן לביא זיטנר בתפקיד בוב דילן עם רקדני שקטק
צלם: רונית סבירסקי
בני ג'רסי באחד הלילות החמים
צלם: רונית סבירסקי
אוהד ריין בתפקיד דילן הצעיר
צלם: רונית סבירסקי
והוא רק רצה לשיר - הכובע, התלתלים והגיטרה

צעיר לנצח

מאת: רונית סבירסקי

 

תאטרון "הנפש" מעלים הצגה חדשה "הגשם והרוח" שתשתתף בתחרות במסגרת "פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים". מסע אל עולמו של הזמר והיוצר האגדי של שנות השישים, בוב דילן.  

 

רעיון אמיץ שמאפשר הנאה וחיבור בין דורי לסבים ולסבתות שיגיעו לצפות בהצגה עם הנכדים. עבור בני הנוער זו עשויה להיות היכרות ראשונה עם דמותו ויצירותיו. כששיריו של בוב דילן מתנגנים על הבמה או מבוצעים על ידי השחקנים הם עושים את העבודה עוד לפני שמוסיפים לכך משחק או ריקוד. שירים שהיו להיטים, שירי מחאה ושירי רוק עוטפים את המבוגרים בנוסטלגיה וזיכרונות על ימים של מרד נעורים.

 

 

מימין לשמאל: אוהד ריין, האוורד ריפ ולביא זיטנר     צילום: יוסי צבקר

 

תאטרון "הנפש" יצקו לתוך ההצגה מולטימדיה שמעשירה אותה. בעוד השירים מתנגנים התרגום רץ על מסכי רקע והצופים מבינים את המסרים שעליהם דילן שר. שלושה שחקנים מגלמים את דמותו של דילן בתקופות חייו השונות. הווארד ריפ, שגם עיבד וביים את המחזה הוא דילן הבוגר, לביא זיטנר מציג את תקופת הזוהר של הזמר ואוהד ריין, שהתגלה בתוכנית "דה ווייס", מגלם את דילן הצעיר עם שפעת תלתליו הזהובים, העיניים הכחולות החודרות והגיטרה האקוסטית ששברה לבבות.

 

רקדני להקת "שקטק", שלושת הדילנים ומסכי הוידאו   צילום: רונית סבירסקי

 

ההצגה מדלגת על פני פרקים חשובים בחייו בקלילות שמתאימה לבני נוער. השחקנים מספרים את הסיפור, שרים את שיריו ואליהם מתלווים רקדני להקת "שקטק" על רקע צילומי אווירה על מסכי וידאו גדולים. צילומים של בוב דילן מתקופות שונות, הופעות וגורדי השחקים של ניו יורק ותלבושות שמשתנות בהתאם לנושא. ציוני הדרך בחייו מדגישים את השפעתו על עולם המוזיקה משנות ה-60 עד היום. הזמר והיוצר היהודי-אמריקאי היה מושא להערצה גדולה בארצות הברית ושיריו זכו להתייחסות באלפי מאמרים וספרים. הוא הצליח להשפיע על דורו גם במסרים החברתיים והמוסריים שהעביר באמצעות המוזיקה.

 

השחקנים זיטנר, ריין וריפ מצליחים להעביר את דמותו בחינניות. ריפ מספר את סיפורו באנגלית בעוד שהתרגום מופיע סימולטנית על המסכים ומשרה תחושה שדילן מספר לנו את הסיפור שלו. בהצגה שזורים משפטים אלמותיים שקשורים בדמותו של דילן ביניהם: "אני רק איש של שיר וריקוד", "צעיר לנצח",  "אני שר כי אני חייב", "אני כותב כשאני חולם", "להוריד את המסכה" ולגלות מיהו בעצם בוב דילן שמאחורי השירים. כשהשיר "גשם כבד עומד לרדת" חותך את האוויר המבוגרים מתקשים שלא לשיר יחד עם השחקנים. התרגום של שיריו היה מדויק ברוב המקרים אבל לא בכולם. הצגה שמומלץ לראות ולו רק כדי להצדיע לזמר ענק.