מסלולי טיול בגולן ליום העצמאות

מאת: אברהם אלף*

 

אזורי הקרבות בגולן שזורים בין ישובים, שדות ועדרי בקר. אנדרטאות ואתרי הנצחה פזורים במרחבים הירוקים, בנקודות תצפית מרהיבות

 

מסלול בדרום הגולן:   תחילת המסלול בכביש 92 כ- 300 מטרים מצפון לקיבוץ האון לפי שילוט ימינה  ל "אנדרטת הטייסים התורכיים". מכאן דרומה לפי הסימון הירוק, הדרך מטפסת על תוואי הפריצה לדרום הגולן במלחמת ששת הימים - עד מוצב תאופיק, השולט על תל קציר והאון וצופה לעמק הירדן. בהמשך הדרך בונקר צה"לי ענק - "הנברונים" - זכר לתקופת מלחמת ההתשה. ממשיכים אל היציאה לכביש 98 (לפני היציאה לכביש יש חניון יפה על עין תאופיק).  בעליה אפשר להבחין בקוביות בטון גדולות לצדי הכביש - זהו מחסום נגד טנקים שהוקם בתקופת מלחמת העולם השנייה, על הגבול המנדטורי בין בריטניה לצרפת.

מול הכניסה למבוא חמה ממשיכים מזרחה על כביש אספלט משובש החוצה את השטח החקלאי, עד כביש המערכת הישן. פונים שמאלה ויורדים עם הכביש לכיוון נחל מיצר. מומלץ לסטות מן הכביש העולה  כ- 100 מטרים אל מאחורי מוצב צה"לי נטוש ומשם להמשיך לתצפית יפה על הירמוך, לנחל רוקאד ולמפגש שלושת הגבולות. כביש 1675עובר דרך קיבוץ מיצר  ומתחבר אל כביש 98. מכאן אפשר לרדת דרך כביש משובש לסוסיתא (אתר ארכיאולוגי חשוב, אך גם מוצב צה"לי עד 1967). יש אפשרות להמשיך לעין גב  או לרמת מגשימים ועל הכביש המזרחי - לתל -א-סקי. זהו תל הממחיש את סיפור הישרדותם המופלא של לוחמי נחל מוצנח ושריון במלחמת יום הכיפורים.  מכאן ממשיכים לגבעת אורחה ועולים על "ציר הנפט" לצפון מערב, עד מפגשו עם כביש 87 היורד לקצרין ולגשר אריק.  חלקו של המסלול (האון-מיצר) מתאים לרכבי 4X4 בדרגת קושי קלה.

 

מסלול בצפון רמת הגולן:  תחילת המסלול על כביש 918 (גונן-חורשת טל) כ- 700 מטרים מצפון לכפר סאלד. זהו שביל ירוק שפונה מזרחה ותחילתו בחורשת איקליפטוסים. השביל עובר את גבעת האם  שהייתה עמדה ישראלית עד 1967 וחובר לדרך הפטרולים של אותם ימים. בנקודה זו הופך סימון השבילים לאדום לכיוון תל עזזיאת (גבעת עזז - מוצב סורי ששלט והציק לישובי צפון עמק החולה). מומלץ לסטות מהדרך לגבעת עזז לתצפית ואחר כך לחזור ולחצות את השביל האדום בדרך שניכרים בה שרידי סלילה. דרך זו מוליכה אל תל פאחר (מצפה גולני). בכניסה למוצב נמצא שילוט הנושא את סיפור קרב הגבורה של גולני במלחמת ששת הימים.בהמשך המסלול ניתן לחזור לבניאס (לצפון) על קטע מציר הנפט או להדרים כ- 500 מטרים עד הכניסה (שמאלה) לחורבות הכפר העלאוי עין פית שבמרכזו זורם מעיין. חוזרים לכביש 99 העולה למסעדה. נתיב הנסיעה דרומה מגיע לבוקעתא, קיבוץ אל-רום ומול הכניסה לקיבוץ פניה למתחם אנדרטת עוז 77, הצופה על "עמק הבכא". באתר תיעוד המספר את סיפור הגבורה של קרב השריון במלחמת יום הכיפורים שמנע את חדירת הכוחות הסורים לישראל. האנדרטה צופה אל ה"מובלעת הסורית". חלק המסלול עד עין פית מתאים לרכבי 4X4 בדרגת קושי קלה.

 

טיפ של אברהם אלף: חשוב להיעזר במפת סימון שבילים. רצוי לקרוא חומר רלוונטי או להתלוות לאדם המכיר את האזור וההיסטוריה שלו.

                                                                       

לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות- מקבץ אתרי הנצחה בגולן

יום הזיכרון לחללי צה"ל מתקרב ואיתו הצורך הלאומי לזכור את אלו שאינם איתנו, שנתנו את גורלם למען ביטחון העם והארץ. הגולן הינו חבל ארץ שידע קרבות עקובים מדם ובו אתרי הנצחה ומורשת רבים ומפורסמים המקובצים יחדיו.

 

אנדרטת אגוז

אתר הנצחה ל-31 חללי סיירת אגוז, למרגלות החרמון. נמצא על כביש 989 כקילומטר אחד אחרי מבצר נמרוד. מהאתר ניתן לצפות לעבר זירת הפעילות של היחידה: גבול הצפון, עמק הירדן ועמק בית שאן.

סיפור המקום

יחידת 'אגו"ז' - אנטי גרילה ולוחמה זעירה, הוקמה לראשונה בשנת 1956, בעקבות מבצע קדש, בהוראת אלוף פיקוד הצפון יצחק רבין ז"ל, מטרתה היתה לסכל פעילות סורית אם תהיה כזאת. היחידה שמנתה בראשית הדרך כ-25 לוחמים פורקה חודשים ספורים לאחר הקמתה, בעקבות תקרית בה נהרג חייל מאש כוחותינו. ב-1963 הוחלט להקים מחדש את היחידה ובאפריל 1968 היא הפכה לגדוד וגדלה מכ-50 לוחמים לכ-400. בצד המשימות ההגנתיות השתלבה יחידת 'אגו"ז' גם בפשיטות מצומצמות שבוצעו בצידו השני של הגבול. עד ראשית שנות ה-70 המשיכו לוחמי היחידה בפעילותם כנגד חוליות המחבלים בצפון, אולם מלחמת יום כיפור, שפרצה בהפתעה גמורה, ומצוקת כח האדם ביחידות השריון והחי"ר הביאו שוב, להחלטה לפרק את היחידה ולהעביר את לוחמיה לחטיבת השריון.

ב-1995 הוקמה היחידה בשלישית, כחלק מחטיבת גולני, ופעלה כיחידת מבצעים המפתחת שיטות לחימה ייחודיות לגזרת הצפון ופועלת בעיקר בלבנון. 

 

מצפה גולני

אתר הנצחה לחללי חטיבת גולני בתל פאחר סמוך לשמורת הבניאס. קרב כיבוש תל פאחר בצפון הגולן במלחמת ששת הימים הוא אחד מסיפורי הגבורה הגדולים שידעה ישראל במלחמותיה. גדוד 12 של חטיבת גולני הנציח במקום את לוחמיו שנפלו בקרבות עקובים מדם אלה.  

סיפור המקום

בתל פאחר היה אחד ממוצבי צבא סוריה שחלשו על צפון עמק החולה וציר ההבקעה העיקרי של צה"ל לצפון הגולן במלחמת ששת הימים. ההתקפה החלה בצהרי יום שישי, 9 ביוני 1967. חטיבה 8 כבשה את קו המוצבים העליון וחטיבת גולני כבשה את מוצבי החזית. גדוד ברק של חטיבת גולני יצא עם 18 זחל"מים ו-9 טנקים לכיבוש תל פאחר. ניסיון כיבוש ראשון מעורף החזית נכשל כאשר נפגש הגדוד קשות מאש סורית. בניסיון הכיבוש השני הוחלט על התקפה חזיתית, במתקפה תחת אש וכוחות מאולתרים הצליחו שני כוחות להטות את האש הסורית לחזית כשכוח שלישי מגיע מהעורף וכך הושלמה משימת כיבוש המוצב.

34 לוחמים ומפקדים נהרגו בקרב זה, 23 מהם מגדוד 12.

הקרב נחשב לאחד הקרבות המרכזיים במורשת הקרב של חטיבת גולני יחד עם קרב החרמון במלחמת יום הכיפורים וקרב הבופור במלחמת שלום הגליל. החטיבה, קיבלה הכרה ביכולתה כחטיבת חי"ר מהדרג הראשון. יצחק רבין, רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, אמר בכנס שנערך ללוחמי החטיבה "אתם ביצעתם את אחד ממבצעי ההבקעה הקשים ביותר בצה"ל, אחד ממבצעי המופת לצה"ל כולו".

חיילי גדוד 12 של חטיבת גולני פעלו באומץ לב ובנחישות, ועל כך יעידו סיפורי הגבורה הרבים שזכו להוקרת צה"ל: 2 עיטורי גבורה, 2 עיטורי עוז ו-16 עיטורי מופת, שהוענקו ללוחמים בקרב לכיבוש תל פאחר. 

 

עמק הבכא

מקום בו התחולל אחד מקרבות הבלימה הקשים שידע צה"ל במלחמת יום הכיפורים. מראה מאות הטנקים הסורים השרופים, הפרושים על פני העמק, שהתגלה למחרת הקרבות, נתן למקום את שמו - עמק הבכא. במקום ניצבת היום אנדרטת עוז 77 על שם גדוד 77 מחטיבה 7, שהוקמה לזכר הנופלים ולהנצחת מעשי הגבורה שאפיינו את הקרבות במערכה זו. 

סיפור המקום

6 באוקטובר 1973, צהרי יום הכיפורים, סוריה בצפון ומצרים בדרום תוקפות במפתיע את מדינת ישראל. הסורים פתחו בהפגזה כבדה והפצצות ממטוסים. מאות טנקים סורים פלשו לתחומי מדינת ישראל באזור המשתרע מהר חרמונית ועד רכס הבוסטר, מצפון לקוניטרה. מול הכוח הסורי העצום ניצבו עשרות טנקים של חטיבות השריון 188 ו-7.

הקרב התנהל בטווחים קצרים ביותר וחטיבות צה"ל ספגו אבידות קשות במשוריינים ובנפש, גדוד 77 של חטיבה 7 בפיקודו של סא"ל אביגדור קהלני שניהל באזור זה את קרבות הבלימה, הצליח לבלום את הצבא הסורי, למנוע את פלישתו לישראל ולהדוף אותו חזרה לסוריה. מפקדי החטיבה ולוחמיה גילו מנהיגות, קור רוח, אומץ לב ונחישות מופלאה.

לאחר המלחמה נחתם בין ישראל לסוריה הסכם הפרדת הכוחות. מאז, הגבול בין ישראל לסוריה הוא השקט ביותר שידעה ישראל בתולדותיה.

באתר ההנצחה שהוקם במקום לזכרם של הנופלים, נשתל עץ לכל חלל. הטנק שבאתר הוא טנק סורי שטיפס על הגבעה ונעצר בנקודה זו ממש. 

 

מצפה הר בנטל

הר בנטל, המתנשא לגובה של 1,165 מטרים מעל פני הים, הוא הר געש כבוי המהווה חלק מקו התלים הישראלי. מדרום לו נמצא הר אביטל עם שלל האנטנות שבראשו. שני ההרים הם לוע של הר געש אחד ונכללים בשמורת הטבע "אביטל-בנטל". רכס הרים זה הוא בעל חשיבות רבה לביטחון המדינה, במיוחד בכל הקשור לאיסוף מודיעין. 

סיפור המקום

הר בנטל הוא חלק משרשרת הרי געש הפרושים לכל אורך הגבול שבין ישראל לסוריה. ההר בנוי טוף ובזלת. שמו העברי של הר בנטל ניתן לו בשל הפרשי הגבהים משכנו אביטל הגבוה ממנו. בערבית נקרא ההר תל אל-ע'ראם ופירושו "תל האהוב" או "תל האהבה העזה".

בפסגת הר בנטל נמצא בית קפה ומוצב צה"לי משוקם, שנבנה על מוצב סורי שקדם לו. מומלץ לסייר בזהירות בתוך המוצב הצה"לי, לטפס למעלה ולהבין את החשיבות הביטחונית והאסטרטגית של הר בנטל. ההר משמש נקודת תצפית מצינת לעבר סוריה, מורדות החרמון וצפון הגולן.

למרגלות ההר שוכן קיבוץ מרום גולן, בכור היישובים בגולן, הממוקם בתוך לוע הר געש בצידו המערבי של הר בנטל. 

 

תצפית עמק קוניטרה

גבולות היסטוריים, משטחים בגווני ירוק וחום ומבנים חדשים לצד ישנים - זה הנוף עוצר הנשימה, הנשקף ממצפה עמק קוניטרה. מהמקום תצפית מרתקת לעבר גבול ישראל-סוריה, לעבר הריסות העיר קוניטרה,  ולעבר העיר החדשה שבנו הסורים בשנים האחרונות.

סיפור המקום

למרגלות הר אביטל בצפון הגולן, נמצאת תצפית נוף עוצרת נשימה המשקיפה על כל עמק קוניטרה, אל מעבר לשטחים החקלאיים של עין זיוון ומרום גולן, ואל הריסותיה של העיירה הסורית קוניטרה. למעשה, קו הגבול בין ישראל וסוריה עובר ממש בקצה השטח המעובד. השם קוניטרה - שמשמעו "קשת" - ניתן לה ככל הנראה בשל גשר הקשתות שבעבר עברה עליו הדרך הראשית לדמשק.

קוניטרה היוותה עיר מחוז סורית ושימשה את מחנות הצבא הרבים שהוקמו ברחבי הגולן. ביום האחרון של מלחמת ששת הימים, ב-10.6.1967, עלה הצבא הישראלי לקוניטרה ללא קרב, לאחר שרדיו דמשק דיווח בטעות על כיבושה בטרם עת. דיווח זה הביא להתמוטטות הצבא הסורי ולבריחת התושבים.

לאחר המלחמה כשהסורים דחו את הצעת השלום הישראלית, התיישבו מקימי קיבוץ מרום גולן בפרברי העיירה קוניטרה עד שב-1972 עברו לנקודת הקבע בצידו המערבי של הר בנטל. ב-1974 לאחר מלחמת יום הכיפורים נחתם הסכם ההפרדה בין ישראל לסוריה, במסגרתו נקבע שעמק קוניטרה נשאר בידי ישראל והעיירה קוניטרה נמסרת לסוריה. הסורים לא פינו את חורבות קוניטרה וסמוך לה הקימו את קוניטרה החדשה. 

 

מצפה גדות

אתר הנצחה עם עמדת תצפית ואנדרטה שמוקמה בתוך מוצב סורי נטוש, שנכבש במלחמת ששת הימים. ממצפה גדות אפשר לראות בבירור את עמק החולה ואת הדרך המחברת בין הגולן לגליל. מומלץ ביותר לטייל בין התעלות והבונקרים ולהתרגש מעוז רוחם של חברי קיבוץ גדות מול ההפגזות הסוריות.

את האנדרטה עיצב בשנת 1972, הפסל עזרא אוריין, שהיה מפקד סיירת חטיבת הגולן במלחמה.

סיפור המקום

עד מלחמת ששת הימים היה במקום מוצב סורי בשם "מורתפע", שפירושו בעברית: רם ונישא. משמעות השם מעידה על טיבו - מוצב מבוצר השולט על הסביבה ועל הדרך הראשית המחברת בין הגולן לגליל. המוצב פנה מערבה לעבר עמק החולה והקנה לסורים יתרון אסטרטגי משמעותי על העמק. חברי קיבוץ גדות, שנמצא למרגלות המוצב הסורי, היו נתונים להפגזות מתמשכות. פעמיים נהרס הקיבוץ לחלוטין והוקם מחדש לאחר כל הפגזה. תקריות האש גברו בשנות ה-60 כאשר הסורים ניסו להטות את מקורות הירדן. עם כיבוש הגולן על ידי חטיבת הגולן, שתוגברה בכוחות צנחנים, גולני ושריון, שוחררו ישובי הצפון מאימת הצבא הסורי.

עם שוך הקרבות עלו בני קיבוץ גדות למוצב הסורי הכבוש יחד עם מפקד החטיבה, עמנואל שקד. בנוכחותם אמר המפקד לחברי גדות: "מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים". יש המייחסים את האמירה לדוד (דדו) אלעזר אלוף פיקוד הצפון דאז. בכך התכוון המפקד להביע את הערכתו על אומץ ליבם וגבורתם של בני הקיבוץ, מכיוון שרק כאשר עולים למעלה ורואים את השליטה המוחלטת של המוצב על הקיבוץ, אפשר להבין כמה קשה היה להם להחזיק מעמד מול ההפגזות הסוריות. 

 

מצפה השלום

נקודת תצפית מדהימה על שפת המצוק הדרומי של הגולן, משקיפה אל נוף מרהיב מהיפים ביותר בארץ. מהחרמון בצפון, דרך הרי צפת והגליל, הארבל, התבור, עמק הירדן והכנרת. אוויר צח ושפע גווני הטבע מובטחים למבקרים במצפה השלום.  

סיפור המקום

עד שנת 1967 לפני כיבוש הגולן, עבר הגבול בין ישראל לסוריה לרגלי מצוק דרום הגולן. סוריה שהפכה את הגולן לבסיס צבאי מבוצר היטב, ניצלה את היתרון הטופוגרפי העצום שהיה לה להתקפות בלתי פוסקות על ישובי העמק. ירי, מיקושים, הפגזות והפצצות היו שגרת חיים עבור דייגי הכנרת וחקלאי הקיבוצים. את השטחים החקלאיים שמתחת למצוק עיבדו באמצעות טרקטורים משוריינים תוך סיכון חיים ממשי. דור שלם של ילדים בילה ימים רבים בבונקרים וקיבל את הכינוי "ילדי המקלטים". מצב זה הביא לכך שבשנת 1967, במהלך מלחמת ששת הימים עלה צה"ל לגולן ולאחר יומיים של קרבות גבורה קשים שיחרר את ישובי הצפון מאימת הצבא הסורי. מאז, קרוב ל-40 שנה, אזור הכנרת שקט לחלוטין והשטחים שמתחת למצוק הפכו לאתרי תיירות מושכי קהל ולשטחי חקלאות משגשגים. מציאות שלווה זו היא שהעניקה לנקודת התצפית המרהיבה הזו את שמה - מצפה השלום. 

מתוך: '60 אתרי טבע ונוף בגולן', בהפקת מועצה אזורית גולן 2008.

 

* הכותב הוא בעל "אורחן רמות" ברמת הגולן מציע למטיילים ביום העצמאות שני מסלולי טיול בעקבות צה"ל והמוצבים ברמת הגולן. למידע נוסף, דרכי הגעה ומסלולים מפורטים www.tour.golan.org.il 

צלם: רונית סבירסקי
צלם: רונית סבירסקי
צלם: רונית סבירסקי
צלם: רונית סבירסקי
צלם: רונית סבירסקי
צלם: רונית סבירסקי
צלם: רונית סבירסקי
צלם: רונית סבירסקי
צלם: רונית סבירסקי