צלם: רונית סבירסקי
קרמיקה במובן טכנולוגיה אמנותית
צלם: רונית סבירסקי
אבטיח שהפך לכדור באולינג
צלם: רונית סבירסקי
האח הגדול בעיצוב קרמי
צלם: רונית סבירסקי
בקבוקי פלסטיק בגרסה קרמית

הביאנלה השישית לקרמיקה ישראלית

מאת: עינת לוי

 

הביאנלה השישית לקרמיקה ישראלית, עיצוב קרמי: כלים טכנו.לוגיים, תוצג במוזיאון ארץ- ישראל תל-אביב. 110 אמנים ומעצבים במסע אל ההיבטים הרבים והמגוונים של יחסי הגומלין בין החפץ הקרמי, התרבות והטכנולוגיה. 

 

במוזיאון ארץ-ישראל ברמת אביב תפתח התערוכה הדו-שנתית, "הביאנלה השישית לקרמיקה", שבה לוקחים חלק 110 אמנים ומעצבים. שמה של התערוכה "עיצוב קרמי: כלים טכנו.לוגיים" מבטא את ההקשר הרחב שמייצג את היחסים בין אדם לטכנולוגיה כפי שהם באים לידי ביטוי בעיצוב קרמי עכשווי.

 

מארגנים את התערוכה (צילום: רונית סבירסקי)

מארגנים את התערוכה (צילום: רונית סבירסקי)

 

זוהי תערוכה שמשלבת עבודות של פסלים, קדרים ומעצבים תעשייתיים וכדי להעצים את חווית הביקור מומלץ להשתתף בסיור מודרך. הניואנסים הדקים והטכניקה שעומדת מאחורי היצירות דורשת הסבר מקצועי. כך לדוגמה אפשר לראות בתערוכה עבודות מחקר חומריות שהאחת שמשלבת הנחת גלזורה על גוש איטונג ואחרת היא יצירה של גוש בזלת שמשקלו 100 גרם בלבד.

 

עידן הטכנולוגיה המתקדמת ניכר בעבודות שבהן מערכת תה מפורצלן אנגלי קיבלה תוספות של מעגלים אלקטרוניים כסימבול לקשר בין אנשים שאוכלים יחד ארוחת בוקר.  שימוש בחלקים של מחשב כחלק מהיצירה, שילוב של דיסקים צרובים ומשפטים שלקוחים מצ'אטים שהוטבעו כל מערכת כלי אוכל. גם כשצופים באגרטל שניתן לראות בו כלי קרמי טיפוסי הצליחה היוצרת להפוך אותו למעין בצל שגלידיו נפתחים בעת השריפה. אפשר לראות פיתוחים של חומר שאיכות החמר וטמפרטורת השריפה יוצרים כלים מעודנים וברמת ייצור גבוהה.

 

קרמיקה טכנית

כחלק מן הביאנלה לקרמיקה תוצג התערוכה "קרמיקה טכנית" שאצרה  אפרת פרידלנד. לרוב, הרכיבים הקרמיים המתקדמים אינם נמצאים בחזית המוצר ולכן נעלמים מהעין והתודעה. הכוונה היא למקום בו הקרמיקה מנוצלת למגוון מטרות בתעשיות שונות כמו אלקטרוניקה, תחבורה, חלל, רפואה, טקסטיל ותעשיות רבות אחרות. חרסיות ותחמוצות שהיו מוכרות בתחום הקדרות מופיעות היום בחזית הטכנולוגיה ומהוות תחליף לעצמות ושיניים, אפודי מגן, מסנני מים, הולכת אלקטרונים בודדים, טוויית סיבים לטקסטיל מבודד ועומדות בתחרות מול המתכות החזקות ביותר והזכוכית הכי שקופה.

 

סט פורצלן ומעגלים חשמליים (צילום: רונית סבירסקי)

 סט פורצלן ומעגלים חשמליים (צילום: רונית סבירסקי)

 

בתערוכה נחשפים גם חידושים טכנולוגיים שיכולים להוות פריצת דרך בשילוב שבין בנייה ירוקה ועיצוב עדכני. כך תוכלו לראות הצעה מקורית למושג "משרביה" תוך שימוש בצינורות מים שמצננים את חלל הבית. שני סוגי אריחים חדישים שנמצאים בשלבי פיתוח ומציעים פתרונות מהפכניים בתחום הבנייה. אריח שקוף שניתן להשתמש בו כחיפוי מואר מתחתיו בתאורת לדים ויכול לשמש גם כאלמנט בעיצוב בית. האריח השני נועד לציפוי חיצוני של קירות הבתים ומורכב מלוח אלקטרוני שמסוגל לקלוט ולייצר אנרגיה סולארית.

 

המכנה המשותף בין יוצרי קרמיקה שונים מתחומי הקדרות, העיצוב, והפיסול, הוא בדרך כלל דרכי העבודה והעיבוד בחומר. בשנים האחרונות מתפתחות טכנולוגיות חדשות ומעניינות בקרב יוצרים מכל תחומי העיצוב. המהפכות הטכנולוגיות יוצרות שפה עיצובית ותכנונית חדשה הנובעת מכֵּלים חדשים המתפתחים בהן. שפה זו עומדת במרכז התערוכה.

 

התייחסותם של היוצרים מרובדת ומורכבת ולפיכך, התערוכה מציעה מסע אל ההיבטים הרבים והמגוונים של יחסי הגומלין בין החפץ הקרמי, התרבות והטכנולוגיה דרך עשר תמות עיקריות, כפי שהן מיוצגת בעבודות השונות: "מי היה מאמין, ולו לפני מאה שנה, שאותן חרסיות ותחמוצות יופיעו בחזית הטכנולוגיה ויהוו תחליף לעצמות ושיניים, יגנו על לוחמים, יסננו מים, יוליכו אלקטרונים בודדים, יטוו סיבים לטקסטיל מבודד ויעמדו בתחרות מול המתכות הכי חזקות והזכוכית הכי שקופה. ועדיין, עוד רחוקה הדרך ממיצוי החומר עד לקצה גבול יכולותיו". אומרת האוצרת אפרת פרידלנד. התערוכה מתקיימת בשיתוף עם אמני קרמיקה בישראל. אוצרת התערוכה: שלומית באומן.

 

צ'אטים על כלי אוכל - מלי דולינגר (צילום: רונית סבירסקי)

 צ'אטים על כלי אוכל - מלי דולינגר (צילום: רונית סבירסקי)

 

יוצגו בתערוכה:


תבניות ותובנות: שיטות עיבוד החומר, כלי עבודה, תהליכי ייצור
מציגים : סטודיו אוממי, גלינה ארבלי, נועם דובר ונעמה צדרבאום, איריס זוהר, ורד טנדלר דיין, שגב מואיסה, זמר פלד, מרסל קליין, לאה שבס.

 

קדרוּת: מתעשייה לשפה אישית 
מציגים: עירית אבא, שרי (אשר) ארנון, אתי גורן, אורן גמשי, אבנר זינגר, פליסטי (ברנשטיין) יעקבי, שולמית טייבלום מילר, ששי מזור, רועי מעין, אמנון עמוס, יעל נובק, חורחה קרליק.

 

ממשי ומדומה 
מציגים: אילה בוגאי, שרה בן יוסף, איה בן יצחק מרגוליס ורעות שטרן, רובי גל, אורן גמשי, מלי דולינגר, עינת כהן.

  

טכנולוגיה בחיי היומיום
מציגים: אפרת אייל, אורה אילון, שאול ארזי, כוכבית בן-עזרא גולדנברג, שמואל בן שלום, רונית ברנגה, גל גאון, גיא ג'אנה, ארי טלברג, יובל יונתן, דור כרמון, אורלי מונטג, אורלי נזר, אמנון עמוס, מיכל קלסובסקי, יובל שאול, שלי שביט, רעיה שטרן, יפעת שמעיה.

   

תעשייה: געגוע למפעלים נעמן, פורצלן וחרסה
מציגים: מוריה אדר, טל גור, רועי מעין, יניב ועדי שריג, שירי שמיר ואודי קרמנסקי.

   

מפגש בין מסורתי לעכשווי
מציגים: סהר בצרי, אסתר בק, חמי מנשרוב, כבי בן ברק, סטודיו קאהן, נועם בר יוחאי, Reddish – נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן.

 

מרחב מקומי 
מציגים: איתמר בגליקטר, תמרה בן ארצי,  ענת בראל, דיויד גוס, טל גור, אלון גיל, עמי דרך ודב גנשרוא, זהרה הראל, מגדלנה חפץ, עזרי טרזי, עינת לידר, רוית לצר, תמר משולם, שירה סילברסטון,  מירוואת עיסא, עפרה עמיקם, יעל עצמוני, זמר פלד, מירי פליישר.

 

מגדר
מציגים: איתן גרוס, לנה דובינסקי, יהונתן הופ, יעל וונס ירזין, עופר זיק, דניאל זליג אילון ערמון.

  

סיפור אישי, סיפור קולקטיבי
מציגים: אווה אבידר, שמחה אבן חן, איגור אוזקין, מאירה אונא, אליאונורה אורלי אדלביץ', גילה בן דוד, ברק דאלי, נעמה זוסמן, מור חיימוביץ', טליה טוקטלי, ורדה יתום, עידית ימיני, בועז לוי, ארז מולאי, בתיה מלכא, שלומית מנדלקרן, רחל מנשה דור, הדס רוזנברג ניר, דורי שכטל זנגר.

 

High Tech, Low Tech
מציגים: ג'נט גינו, עמי דרך ודב גנשרוא, רחל ויגאל צמיר, מארק צצולה.

 

   

מתי: החל מ- 15 בפברואר, ועד ה-15 ביוני

שעות פתיחה: ימים ראשון, שני ורביעי 16:00-10:00, ימים שלישי וחמישי 20:00-10:00 ובשישי-שבת 14:00-10:00

מחיר: 42-12 שקל (עלות כניסה למוזיאון)

לפרטים: 03-6415244