צלם: רונית סבירסקי
תערוכת שופרות במוזיאון ארצות המקרא בירושלים

גלגולו של שופר

מאת: רונית סבירסקי

 

בהגדת "מנטובה" שנכתבה באיטליה במאה ה-16 מתואר אליהו הנביא כשהוא תוקע בשופר על בואו של המשיח. השופר שמתקשר בעידן המודרני ליום כיפור, לפתיחת השמיים כדי שהתפילות יעלו ויתקבלו ולבקשות מחילה וסליחה היה במקורו כלי נגינה וחלק מתזמורת. בפרק האחרון בספר תהילים מופיע הפסוק: "הללוהו בתקוע שופר, הללוהו בנבל ובכינור". השופר היה סמל לאירועים משמחים, לניצחונות בקרב ולהכתרת מלכים. שרידי מכך אפשר למצוא  במאה ה-21 כאשר תוקעים בשופרות בעת השבעת נשיא חדש בכנסת ישראל.

 

שופרות מכל העולם

במוזיאון ארצות המקרא בירושלים נפתחה תערוכה העוסקת בשופרות "שופרא דשופרא" ומציגה את השופר כעד להיסטוריה רבת שנים של עם ישראל. בתערוכה מוצגים שופרות מיוחדים מרחבי העולם ששימשו את היהודים בגלות. בתערוכה ניתנים הסברים בעל פה ומיצגי ווידאו לגבי תהליך ייצור השופר. בין הפריטים המיוחדים שופרות שהיוו או שהיו קשורים עם ציוני דרך בהיסטוריה של עם ישראל: שופר מימי מלחמת העולם ה- 2, שופר אסור מתקופת המנדט והשופר בו תקע הרב הצבאי הראשי שלמה גורן בעת שחרור הר הבית והעיר העתיקה ביוני 1967.

 

             

                      השופר שנאסר לתקוע בו בתקופת המנדט       צילום: רונית סבירסקי       

 

השופר הוא אחד מסמליו המובהקים של העם היהודי שימושו נמשך לאורך כל הדורות, בתפוצות ובמנהגי כל העדות. אפשר למצוא אותו בהקשרים שונים ומגוונים, בקודש ובחול. ניתן לראות בשופר עד להיסטוריה הסוערת של העם היהודי, ונכון הדבר הן בעתות שמחה וניצחון והן בעתות יגון ורדיפות.

 

שופרות אמנותיים ושימושיים

תערוכת "שופרא דשופרא – השופר כעד להיסטוריה" בוחנת את גלגוליו השונים של כלי נשיפה פשוט זה, העשוי קרן חלולה של בעל חיים, שהפך עם הדורות לסמל בעל משמעויות דתיות, לאומיות והיסטוריות עבור העם היהודי. בתערוכה מוצג מגוון רחב של שופרות וייצוגים אומנותיים של השופר. השופר הינו אחד מכלי הנשיפה הקדומים ביותר שהיו בשימוש האדם. העדויות הראשונות, הטקסטואליות והאמנותיות, לתקיעה בקרן, נמצאו במסופוטמיה (אזור עיראק של ימינו) ומתוארכות לאלף השלישי לפנה"ס.

 

            

                                סוגי בעלי הקרניים מהם מותר לייצר שופרות

 

עם המוצגים העתיקים בתערוכה נמנים מצבת קבורה יהודית ועליה מנורה, שופר, לולב וכתובת ביוונית (התקופה הביזנטית, המאה הרביעית-המאה השביעית), לוח סורג של בימת בית כנסת מעוטר במנורה, שופר לולב ואתרוג (התקופה הביזנטית, המאה הרביעית-המאה השביעית). כמו כן, מוצגת בתערוכה פקסימיליה, של כתב היד "מכלול רוטשילד" עם איור לתפילת "שופרות" של ראש השנה ובו אדם תוקע בשופר בפני מתפללים (1460 – 1480), ופקסימיליה נוספת של הגדת "מנטובה" עם תיאור של אליהו הנביא המכריז בתקיעת שופר על בואו של המשיח (1560).  

 

השופר האסור והשופר המרגש

פריט ייחודי נוסף המוצג בתערוכה הוא שופר מימי המנדט הבריטי. בתקופת המנדט (תר"צ-תש"ח 1948-1930) נאסרה התקיעה בשופר בכותל , ואף על פי כן במשך כל השנים הללו, בכל מוצאי יום כיפור נשמע קול השופר בכותל המערבי. כל זאת בזכות קבוצת יהודים אמיצים שדאגו להבריח שופרות אל הכותל ולתקוע בהם בתפילת נעילה - חלקם הצליחו להימלט ואחרים נתפסו ונשלחו לכלא. בתערוכה מוקרן סרט על קבוצה מחתרתית של בעלי תקיעה שלמרות ידו הקשה של המנדט הגיעו לכותל מדי יום כיפור ותקעו בשופר.

               

                            השופר ששימש את הרב גורן במלחמת ששת הימים בכותל המערבי

 

בתערוכה מוצג שופר היסטורי בעל משמעות סמלית חשובה ומרגשת. שופר זה הוא שופרו של הרב הצבאי הראשי, הרב שלמה גורן, שבו תקע ברגע ההיסטורי של כניסת כוחות צה"ל לעיר העתיקה ושחרור הכותל המערבי במלחמת ששת הימים. עוצמתו של אירוע מרגש זה מרטיטה את לבבותיהם של ישראלים רבים גם בחלוף 44 שנים. חשיפת השופר לקהל הרחב תחזיר את באי התערוכה לרגעים המרגשים וההיסטוריים מיוני 1967, עליהם אנו יכולים ללמוד מדבריו של הרב גורן עצמו: "השופר שלי נשרף, ומכיוון שידעתי שבאותו יום אנחנו עומדים לשחרר את העיר העתיקה ולהגיע אל הכותל המערבי, רצתי לפנות בוקר בסביבות השעה ארבע, אל החותן שלי הרב הנזיר זצ"ל. דפקתי בדלת וכשהוא פתח אמרתי לו 'אני צריך שופר. אנחנו הולכים לשחרר את הכותל המערבי'. הוא התחיל לבכות מרוב התרגשות, עלה על השולחן כי השופר היה חבוי באחד הארונות ונתן לי אותו. לקחתי את השופר ורצתי שוב לכוון מוזיאון רוקפלר ומשם התחלתי לעלות לכיוון שער האריות..."

 

ישנו שופר של ישראל מזרחי מבלגיה שנלקח עם כל משפחתו למחנות בתקופת השואה ושחזרו לביתם נותרו בו פריטים מועטים ביניהם השופר. תמונתו של יצחק זאכי הלל שהיה התוקע המפורסם ביותר במחנה יהודה בירושלים ובתקיעת שופר הכריז מדי יום שישי על כניסת השבת. פרויקט נוסף בתערוכה שמציג זווית אישית מעניינת הוא סיפורם האישי של אנשים מפורסמים על נושא השופר. שלושה מבין הסיפורים האלה מובא בכתבה:

 

מיקי גולדווסר-  אמו של אודי גולדווסר ז"ל

מה תקיעת שופר עבורי? בין עשרת הטעמים לתקיעת שופר (ע"פ רב סעדיה גאון) להזכירנו, ע"י תקיעת שופר של איל, עקדת יצחק שמסר נפשו לשמיים ונשחט תמורתו איל.

זו הייתה מחשבתי שלוותה את קולו הרועם של השופר בתקיעתו: אלוקים! שמע קריאתם של בני ישראל כאן ובעולם כולו ולא ישלח הרשע  את ידו אל הנערים גלעד, אלדד ואודי. קרעה התקיעה את הרקיע ולא זכו אלדד ואודי. יהיו הם כפרתו של גלעד ויחזור אלינו בריא שלם.

 

חני נחמיאס – שחקנית

בשנת 1991 נסעתי לרוסיה עם קבוצת אומנים ישראלים במטרה להעצים את גלי העלייה שהחלו להתעורר ברוסיה ולגרום ליהודים שם להזדהות עם התרבות הישראלית ולעשות החלטה לבוא לארץ. מצאנו רוסיה אפורה קודרת קרה ולא מזמינה. שוטטנו בעיירות דלות ופגשנו אנשים שמשתכרים 5 דולר בחודש למחייתם.

ראינו עיניים מפוחדות, חנויות ריקות, תורים ללחם ופסלים מנותצים של לנין... תחושה של מתח באוויר. כשביקרנו בעיר קישינייב, ההיא שלמדתי בבית הספר על הפרעות הנוראיות שהתרחשו בה, סיפרה לנו המדריכה היהודייה בסודי סודות שלקראת חג שבועות נפתח בית כנסת למתפללים יהודיים אחרי שכבר שנים ארוכות היה סגור ונאסר להתפלל בו. היא הובילה אותנו בין סמטאות אל אותו בית כנסת ובדקה את השטח לפני שנכנסנו לתוכו.

קומץ מתפללים כבר שהה במקום והציץ בנו ביראה גדולה, חלקם ניסו לשוחח איתנו באידיש ואפילו ידעו כמה מילים בעברית. היה חשמל באוויר. בסוף התפילה לקח החזן את השופר ובניגוד להתלחשויות והתפילה החרישית והמהוססת תקע בשופר בעוצמה שהרעידה את המקום ואת הלב של כולנו. הדמעות זרמו ממני ללא שליטה ומאז בכל פעם שאני מבקרת בבית כנסת ותוקעים בשופר, העיניים שלי מוצפות בדמעות. הכלי הזה מפלח את לבי ומרעיד בי מיתר.

 

הרב ישראל לאו- הרב הראשי של העיר תל אביב יפו ויו"ר מועצת יד ושם.

בגיל 8 טרם ידעתי שופר מהו, עלינו ארצה בתחילת חודש אב תש"ה, קבוצת ילדים ונערים יתומי שואה, זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם השנייה. בגיל 8 לא ידעתי קרוא וכתוב ואף לא מילה בעברית. וממילא לא ידעתי על ראש השנה ועל השופר. לאחר שהות קצרה בעתלית בידי הבריטים ובמוסד לילדים בכפר סבא הגעתי לבית דודי הרב מרדכי פוגלמן זצ"ל – רבה של קריית-מוצקין. שם גודלתי עד גיל בר המצווה. בלב הקריה ניצב בית הכנסת המרכזי, גדול מימדים בעל כיפה גבוהה שהיה מלא בשבתות אך דליל בימות החול.

לעולם לא אשכח את אותו הבוקר שהתלוויתי אל דודי הרב, והייתה זאת תפילת ראש חודש אלול עם הלל, קריאת התורה ותפילת מוסף. ואני רק בהיתי בסידור התפילה כי לא ידעתי עדיין לקורא בו. לפתע קפצתי אחוז בהלה לשמע קול אדיר של צפירה בלתי מוכרת לי שהדהדה ברחבי בית הכנסת הגדול ובת קול שלה מהדהדת באוזניי עד היום. שאלתי בפולנית את דודי מה פשר הצפירה המרטיטה הזאת?, אז קיבלתי שיעור במשמעות של השופר בהלכה ובמסורת היהודית. כבר בראש חודש אלול תוקעים בו מידי בוקר כדי לעורר את לב העם לתשובה, וכי שופר לא רק מרעיד את הלב ומזכיר את עקידת יצחק ומעמד הר סיני אלא שאותיותיו שוות למילה "שיפור" או אם תרצו שפרו מעשיכם!

התערוכה נפתחת ב-7 בספטמבר ותינעל ב-28 בפברואר 2012. הדרכות חינם יתקיימו מדי יום בשעה 11:00 בשפה העברית ומדי יום רביעי בשעה 18:00 כולל פעילות יצירה לילדים.

כניסה: 20 שקל לילד, 40 שקל למבוגר.

                                               

שעות פתיחה: א', ב', ג', ה'  17:30-9:30; ד' 21:30-9:30; ו' וערבי חג 9:30 – 14:00; שבת 10:00 – 15:00. רחוב אברהם גרנות 25, שדרת המוזיאונים ירושלים. טל. 02-5611066