צלם: רונית סבירסקי
בעקבות עונת הבציר: סיור ביער שחריה-המלאכים ובחלב לכיש
צלם: רונית סבירסקי
כרמי גפנים פרושים בשפלת יהודה
צלם: רונית סבירסקי
ענבים ירוקים

חודש פירות היער

מאת: רונית סבירסקי

 

יער אינו רק ברושים, אורנים, אלות ואלונים הוא גם עצי בוסתן וכרמים. חודש ספטמבר מוקדש על ידי קק"ל לפירות היער במסגרת שנת היער הבינלאומית. החגיגה נפתחה באירוע סביב עץ החרוב שנמצא בשיא תנובתו. השבוע ניצב באור הזרקורים אחד משבעת המינים בהם התברכה ארץ ישראל – הגפן. ביום חמישי, 15 בספטמבר, בשעה 16:00 תקיים קק"ל סיור ללא תשלום ביער שחריה-מלאכים ובחבל לכיש בעקבות עונת הבציר. סיור בחבל ארץ שהיה יצרן היין הגדול ביותר בעולם בימי בית שני.

 

ענבים אדומים (צילום: רונית סבירסקי)

 

יער "שחריה" נטוע בשיפוליה הדרומיים-מערביים של שפלת יהודה באזור החיץ בין הרי יהודה ומישור החוף. הוא משתרע על פני 7,000 דונם ונקרא על שמה של מעברת "שחריה", שהוקמה בשנת 1956, מערבית למקום בו היער ניטע. השם "מלאכים" נוסף כהוקרה לקהילת יהודי לוס אנג'לס (מלאכים) שסייעה בתרומתה לנטיעת חלקו הצפוני. יער שחריה-מלאכים ניטע ביוזמת קק"ל ובעזרת תושבי המעברה. יש בו שבילי הליכה ומסלולי אופניים בשלוש דרגות קושי, חניונים, שולחנות פיקניק, מתקני משחקים וחניון משחקים המתאים לבעלי מוגבלויות עם שירותים נגישים.

 

שפלת יהודה בנויה בעיקרה מסלע רך ולבן, המכונה קירטון. סלע זה נסחף בקלות ולפיכך נוצר נוף של גבעות מעוגלות, בעלות מדרונות מתונים. לעתים קרובות מכוסים המדרונות בקרום סלע קשה יותר, הקרוי נארי שעוביו אינו עולה בדרך כלל על עשרות סנטימטרים. מדרונות הקירטון אינם פוריים ולכן קק"ל נטעה עליהם עצים מחטניים. לעומת זאת, בגאיות מצטברת אדמה פורייה שמתאימה לנטיעת עצים רחבי עלים דוגמת חרוב, תאנה, זית וגפנים.

 

בוצרים ענבים (צילום: רונית סבירסקי)

 

תעשיית היין הענפה שאפיינה את העולם הקדום בארץ ישראל מגלה סימני התעוררות מחודשים בשפלת יהודה. יקבי בוטיק פזורים באזור ושפע של כרמים נטועים בשדות. גבעות הקירטון העגלגלות בחבל לכיש התגלו כאזור פורה לגידול ענבי מאכל. מושב לכיש נטע 4500 דונמים של כרמים שעוטפים את המושב מכל עבריו. בשיא עונת הבציר זהו מראה מלבב שנראה כמו יצירת אמנות בשלל גוונים ירוקים. בשעות בין הערביים כשהשמש נוטה ללון, עלי הגפן נצבעים בירוק עז וקרני השמש הבודדות שחודרות את סוכות הגפנים הופכות את אשכולות הענבים לצרורות של כדורי קריסטל.

 

שיטת גידול הגפנים המיוחדת שפותחה בארץ יוצרת כרמי גפנים מעוצבים בצורה המזכירה אמת מים עם תקרות קמורות. השיטה מבוססת על כך שהגפן מטפסת על מתקן מתכת בצורה האות Y. כתוצאה מכך נוצרת מנהרה של גפנים בעלת תקרות קמורות כשאשכולות הענבים תלויים מלוא כובדם ועסיסיותם בתוך המנהרה ואילו העלים סוככים מבחוץ.

 

בסיור המודרך שמקיימים "ענבי טלי" בחבל לכיש. אפשר לשמוע על ענבים מסוג "רד גלוב" אדומים בשרניים וגדולים מאוד, על סוג ה"תומפסון" הירוק והארוך ויש "כרימסון" ו"זני". אבל ישנם גם ענבי בוטיק שגדלים בחלקות ניסיוניות בכמויות קטנות וניתן להשיג אותם מספר שבועות מוגבל בשנה. אלה הם "סייבל", "סופיה", "סקרלוטה" ו"אדומיניק" שחלקם אדומים והאחרים ירוקים.

 

כרמי גפנים פרושים בשפלת יהודה (צילום: רונית סבירסקי)

 

כשמטיילים בין הכרמים וטועמים ענבים מסוגים שונים מגלים שטעם הציבור משתנה עם השנים. הדור הצעיר אוהב אותם גדולים, בשרניים ופחות מתוקים. תמיד יהיו בסיור כמה בני 50 פלוס שירצו לחוות עוד פעם את "טעם הילדות". אלה שגדלו על ענבי מוסקט כהים עם קליפה קשה וגרעינים יפצחו בצקצוקי לשון נוכח הענב הקטן שצבעו אדום כהה, טעמו מתוק להפליא ועסיסו מתיז לכל עבר. המכוניות הפרטיות נעות בין סוכות הגפנים בשבילי עפר שמתאימים לכל כלי הרכב. חולפים על פני מאגר מים שקק"ל הקימה בלב חבל לכיש ומימיו משמשים להשקיית השדות החקלאיים. שיחי צבר עמוסי פרי גדלים בשולי הדרך ומרבדים עצומים של צימוקים מתייבשים באוויר הפתוח ונצרבים בקרני השמש הקופחות. משטחי הצימוקים משנים את צבעם ככל שהם משתזפים יותר. תהליך שמתחיל בפרי טרי ירוק ושמנמן שמאבד את נפחו והופך צמוק וחום.

 

סוכות הגפנים זוכות לתנאי גידול שונים כדי להאריך את עונת הפרי. אם במאה ה-20 אכלנו ענבים ביולי אוגוסט, במאה ה-21 אוכלים ענבים חצי שנה ומעלה. הדרך להאריך את תקופת הפרי נעשית על ידי חיפוי הכרמים בכיסויים שונים. רשת צהובה גורמת לענבים להבשיל מוקדם, רשת קריסטל מגנה עליהם מפני השמש, רשת אדומה מעכבת את תהליך ההבשלה וניילון מונע מהגשם הראשון להרטיב את הענבים. השטחים החקלאיים פזורים על פני הוואדיות ועל רכסי הגבעות. בשיטות הגידול המודרניות יודעים להתאים את הזן למיקום הנכון מבחינתו או בשפה מקצועית ל"טרואר".

 

הסיור מגיע לכרם שמכונה "לקט". במבט ראשון הגפנים נראות נטולות פרי אולם כשהעיניים מתרגלות לאפלולית של הסוכה צצים האשכולות בין העלים. אשכולות קטנים חבויים שלא נקטפו עד היום ונותרו בכרם במשך כל חודשי הקיץ וטעמם מתוק מהרגיל. המדריך, עמיר שאול, מסביר למטיילים על תהליך גידול הענבים, על הדרך בה הגפן מטפסת למעלה, מראה איך משריג מתפתחת זמורה ועל הקשר בין זמורה למזמרה. אחד הסיפורים המרתקים קשור בשיטות ההדברה האקולוגיות. "חוטי בלבול" הם מיתרים עדינים שמדיפים ריח של נקבת פרפר ה"עש". את החוטים תולים בין סוכות הגפנים והעש הזכרי מאבד כיוון מעודף ריח וביומיים הבודדים שהוא חי הוא עסוק בחיפושים עד מוות. המזיק השני שזוכה ל"טיפול" הוא זבוב הים התיכון. 7 מיליון זבובים עקרים מוצנחים פעמיים בשבוע ממטוסים קלים וגורמים לנקבות להטיל ביצים בלתי מופרות שאינן מתפתחות לרימות. אם תרצו לזהות את הזבובים העקרים חפשו את הנקודה הזרחנית בקצה ראשם בעזרת מיקרוסקופ.

 

סוכות גפנים קמורות (צילום: רונית סבירסקי)

 

עמיר ממשיך ומסביר איזה ענב מתאים למאכל ואיזה ליין וכיצד מתבצע בציר הענבים. בשלב הזה מחלקים למטיילים סלסילות פלסטיק אדומות בעלות ידית והאות לבצור ניתן. אפשר לאכול, למלא את הסלסילה, לטייל בכרם ולשאול שאלות. כשהשמש נעלמת מעבר לרמות הירוקות חוזרים לרכבים ונוסעים אל תל לכיש לגת משוחזרת הממוקמת למרגלות התל. מקבלים הסברים על האתר, השער המפואר והחומה המבוצרת ומתכוננים לדריכת הענבים. בגת המשוחזרת מונחים אשכולות ענבים בשלים ואלה שחפצים לדרוך עליהם חולצים נעלים ופוצחים בריקוד משולהב שמגיר את התירוש אל הבור הקטן בקצה הגת. בסיום הפעילות אפשר לטייל בדרכי שפלת יהודה בין הגבעות הירוקות והמטעים שופעי הפרי.