צלם: סשה פליט
בועז לוי
צלם: סשה פליט
רובי גל
צלם: תמי דהן
נדב גולדברג
צלם: תמי דהן
דנה שטרן

ניסוי כלים / עיצוב קרמי

מאת: רונית סבירסקי

 

בבית הספר לעיצוב "שנקר" ברמת גן נפתחה הערב, 25 במרס 2012 בגלריה "לורבר" תערוכה בשם ניסוי כלים / עיצוב קרמי. בתערוכה מוצגות עבודות של תלמידי "עיצוב תעשייתי" שנעשו בשלושת השנים האחרונות.

 

ליהי סבירסקי (צילום: תמי דהן)

 

כבוד לחומר

הקרמיקה נלחמת על תדמיתה מאז ומעולם ומתנדנדת בין הארט לקרפט (אמנות ואומנות). הציבור מקשר את הקרמיקאים כמעט באופן מיידי עם כוסות, קערות וכלי הגשה. תערוכות הבינאלה לקרמיקה שמוצגות ברחבי העולם נלחמות להוציא את החומר מהאדמה אל אוויר העולם. ב"שנקר" נותנים לחומר מקום של כבוד ומקדישים במסגרת לימודי "עיצוב תעשייתי" קורס מיוחד שבו מכשירים את הסטודנטים להתמודד עם עיצוב קרמי. קורס זה מציע לסטודנטים בשנה השנייה ללימודיהם מפגש ראשוני עם שיטות הייצור הקרמי התעשייתי הקיימות מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-19 ועדיין רווחות בתעשייה.

 

 ימימה לורברבוים (צילום: תמי דהן)

 

אמצעים דיגיטליים, תבניות ויציקות

בעידן המודרני עיצוב קרמי הוא שילוב של שפה עיצובית עם תהליכי עבודה מסורתיים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות. על מנת לעצב בחומר הקרמי יש להבין את טבעו ותכונותיו ואת תהליכי העבודה בו. בשנים האחרונות מופנים משאבים רבים באקדמיות לפיתוח וקיום מעבדות דיגיטליות על חשבון סדנאות שונות. סטודנטים ומעצבים רבים עברו לשימוש בלעדי באמצעי עיצוב דיגיטליים ואיבדו מערך שלם של ידע חומרי.

 

רינת עלימה (צילום: תמי דהן)

 

קורס זה הוא בין היחידים במהלך לימודי העיצוב התעשייתי בו מתנסים ופועלים הסטודנטים לא רק עם תוכנות תלת מימד וחומרים ממדלים אלא עם תהליך עיצוב וייצור חומרי שלם: מעיצוב ופיתוח רעיון, דרך בניית מודלים מחומרים שונים, יצירת תבניות גבס רב פעמיות, יציקות קרמיות, טיפול בפני השטח, שריפת היציקות ועד המוצר הסופי. על מנת לאפשר לסטודנטים להפוך למעצבים בעלי ידע נרחב, הן תיאורטי והן מעשי, יש למצוא את הדרך לשלב בין הידע הדיגיטלי/וירטואלי לבין החומרי/ממשי.

 

מותחים את גבולות החומר

הנושאים בהם עסקו הסטודנטים בכל אחד מהסמסטרים אפשרו דיון ערכי וחופש הבעה יצירתי נרחב: "חפץ ישראלי", "מודולריות", "כלי ארכיטקטוני", "אובייקט/תרבות/טכנולוגיה", ו"מיכל מקומי". השאיפה היתה שהסטודנטים ינצלו את הידע הטכני הנרכש ואת המסגרת התיאורטית של הקורס לאמירה אישית, הבעת עמדה וניסיון למתוח את גבולות החומר, יבקשו לשאול שאלות, לצטט בחוכמה ולעצב בסופו של דבר אובייקט אשר לצד עיצוב בעל ערך ישקף את עולמם הפנימי ואת תחומי העניין שלהם בתוך הקשרים מקומיים, חברתיים ותרבותיים. 

 

שי נפוסי (צילום: תמי דהן)

 

גופי תאורה ויצירות מפוסלות

התוצאה ניכרת במוצגי התערוכה וכך אפשר למצוא בין העבודות חפצים ומודלים שמהווים פריט עיצובי לא פחות מפונקציונאלי גם אם מדובר בכלי הגשה (לירון שאקי, ימימה לורברבוים, טל לוי). גישה הומוריסטית שמגשרת בין החומר לטקסטיל על ידי יצירת ארנב עם כפתורים ודב עם תיפורים (נועה פז, רותם אגמון, סשה לייקין) פסלי הרכבה אדריכליים (ליהי סבירסקי), כלי קיבול (שי נפוסי, דורון ליבנה) וגוף תאורה (אנדריי גרישקו).

 

אנדריי גרישקו (צילום: תמי דהן)

 

חומר שמאפשר עצמאות

לדברי אוצרת התערוכה ומנחת הקורס, רוית לצר: "חוסר נאמנותם של המעצבים התעשייתיים לחומר מסוים מביא עימו נקודת מבט ושפה צורנית חדשות ובלתי תלויות בהגדרות הקרמיות המסורתיות. השימוש בתוכנות תלת מימד מציב אתגרים  חדשים בתחום העיצוב הקרמי ועם זאת אינו מייתר את הצורך במידול תלת מימדי ובהבנה חומרית נרחבת להשלמת העיצוב ולחיבור חכם בין יתרונות התוכנות למיומנותו החומרית של המעצב".

 

יערה לנדאו-כץ (צילום: תמי דהן)

 

היא מוסיפה כי "נגישותם וזמינותם של החומרים הקרמים, מחירם הנמוך יחסית של הציוד הנדרש וחומרי הגלם וכן יכולת התפוצה הרחבה של המוצרים עונים לצורך ולרצון ההולך וגובר לביטוי אישי לצד היצור התעשייתי. מעצבים רבים נמשכים לעצב בחומר הקרמי המאפשר עצמאות ביצירת סדרות קטנות, אישיות, בעלות תכנים וערכים שונים שאינם בהכרח שימושיים".