צלם: רונית סבירסקי
תערוכת אמנות הודית עכשווית נפתחת השבוע במוזיאון תל אביב
צלם: רונית סבירסקי
שולחן טואלט מכוסה ב"בינדיס"
צלם: רונית סבירסקי
הפרות הקדושות של סודרשן שטי

אמנות הודית בעידן ההיי-טק

מאת: רונית סבירסקי

 

אם ישנה עבודה שמסמלת יותר מכל את תערוכת האמנות ההודית העכשווית "צפיפות החומר" שנפתחת השבוע במוזיאון תל אביב הרי זו "המעלית". יצירה יוצאת דופן של ג'יג'י סקריה, אמן צעיר בן 30 שלוקח את המבקר למסע. במרכז חלל התערוכה ניצבת מעלית שנראית כמו חברותיה בכל בניין מודרני. הדלת נפתחת והמעלית בולעת לתוכה תריסר מבקרים.

 

"העיר עלתה להם לראש" (צילום: רונית סבירסקי)

 

מעלית המעמדות

עם סגירת הדלתות המעלית יוצרת אשליה של נסיעה כשעל הקירות מוקרנות תמונות של הדירות שנמצאות בכל קומה. ככל שהמעלית עולה למעלה כך נעשות הדירות מפוארות יותר ומרשימות בתכולתן. כשהמעלית חוזרת עד לקומת החניון מתגלים החדרים העלובים של המשרתים ועובדי הבניין. ביצירה הזו גלום כמעט הכל: אמנות מודרנית שנקרעת בין עוני מזעזע לעושר בלתי נתפס, עולם של קאסטות מקובעות, עולם שלישי לעומת מעצמת היי-טק שמתורגמים בצורת מעלית על ידי אמן מודרני.

 

העיר עלתה לו  לראש

"צפיפות החומר" היא תערוכה שמקבצת 17 אמנים הודיים עכשוויים. רובם כבר יצרו לעצמם שם  ומוניטין עולמי אבל ישנם גם צעירים בתחילת דרכם. היצירות משקפות את המציאות הפוליטית-חברתית והתמורות שעוברות על החברה ההודית במאה ה-21. בכניסה לתערוכה ניצב ציור ענק של  ג'יטיש קאלאט שחי ויוצר במומביי. הוא חווה את התהפוכות שעברו על העיר ומצייר דמויות של גברים הודיים צעירים שבמקום שערות על ראשם הם מגדלים סבך של בתי כרך. הציור נראה כמו שלט פרסום שנשכח, צבר אבק נשחק וצבעו עומעם.

 

הטאג' מאהל משוכפל (צילום: רונית סבירסקי)

 

סודרשן שטי יצר עבודות שנוגעות בדת. הוא בחר בארמון הטאג' מהאל כאלמנט שאיתו הוא  משחק ומשכפל באין ספור פעמים עד שייצר קיר עצום ממתכת שכולו מורכב מטאג' מאהלים קטנים. לצדו עומדת יצירה נוספת שלו שבה הוא עוסק בפרות הקדושות כשהן שלד עצמות ופרה רוכבת על פרה. את העטין עתיר החלב הוא הפך לגונג ובכל פעם שמבקר בתערוכה מתקרב לעבודה הגונג מצלצל.

 

האיש והכיס

ישנה עבודת צילום ענקית שפרוסה על פני כל הקיר והיא מתעדת גברים שיוצאים לעבודה. הצלם סגר את ה"פריים" רק על נקודה אחת שהיא כיס הבגד. בכיס ישנם חפצים שעל פיהם אפשר לנתח במה עוסק הגבר, מה מעמדו, האם הוא קצר רואי, חולה או מעשן. בתערוכה ישנם מספר חללים סגורים בהם מוצגות עבודות וידאו ארט. אחת העבודות היא תיעוד שנמשך 7 שנים ובו צולמו גגות העיר העתיקה דלהי בשעות הבוקר המוקדמות כשעל הסרט מולבש סאונד א-קפלה של הרוכלים שעוברים מדי יום ברחובות העיר.

 

סיפורי כיסים (צילום: רונית סבירסקי)

 

קבוצת עבודות מוקדשת לחפצי הבית שהפכו ליצירות אמנות. כך הפך הפרימוס הפשוט לפסל מרשים שמורכב מדמויות בעלי חיים האוכלים זה את זה. האמנית סקאשי גופטה יצרה שטיח אמנותי שכולו מברגים וגלגלי שיניים שעבר זמנם. שולחן טואלט עם מראה שבורה כוסה ב"בינדיס" (העיגולים הצבעוניים שמדביקים על המצח). כך גם נוצרה תמונה קיר שכולה מנוקדת בבינדיס צבעוניים. לקיר הוצמד ארון מטבח שגדוש בכלי מנירוסטה. כורסה ענקית מעוצבת בדמות כורסת חתן וכלה עשויה מפיסות בדים במרקמים וצבעים עזים. עגלת שדה תעופה נושאת תיק יד כסוף כסמל למעמד והעושר של אלה שיכולים להרשות לעצמם לטוס.

 

עבודה של "רקס מדיה קולקטיב" מציגה נורות חשמל דולקות שמסודרות בצורת אותיות ונושאות מסר של מרד. לצדן פסל אלה שמביטה במראה ורואה את פניה שהושחתו ועל הקיר הסמוך "צועדים" 360 לוחמים יצוקים באותה שבלונה ויוצרים שורות ארוכות שאינן נגמרות. הרבה מאוד סימבוליות ואמירות חברתיות נסתרות וגלויות באות לידי ביטוי בתערוכת "צפיפות החומר" ומלמדות על מורכבות החיים בהודו.