צלם: רונית סבירסקי
"אמנות רב-תחומית" - תערוכת בוגרי שנקר 2012 מוצגת בבניין "עלית"
צלם: רונית סבירסקי
עץ, שעווה ושרוולים ארוכים עבודתה של אוריין גלסטר
צלם: רונית סבירסקי
יצירת סם פסיכוטי אקטיבי של יונתן גולדמן

מי יצר את היוצרים

מאת: רונית סבירסקי

 

תערוכת בוגרי שנקר 2012 זכתה לשחקן חיזוק בתחום "אמנות רב-תחומית". זוהי תוכנית חדשה שהחלה את דרכה לפני 4 שנים ובוגריה מציגים את ה"בוז'ולה" המסכם עם סיום לימודיהם. ראש המחלקה הוא פרופסור מיכה לוין, 33 מורים ומרצים, ששה תחומים שעוסקים בציור, רישום, הדפס, פיסול, וידאו וצילום ובחירה ב-2 נושאים מובילים לסיום. כל הנתונים האלה הובילו לקראת התערוכה שמוצגת בימים אלה עד ה-31 ביולי בבניין "עלית", בית החרושת לשוקולד שעבר תהליך שימור.

 

חדרי הלימוד וחללים נוספים הפרושים על פני 2000 מטרים רבועים ושלוש קומות היו הכר הרעיוני של הסטודנטים. הם קיבלו מנדט להחליט כיצד להציג את עבודותיהם. במהלך השנה הרביעית כחלק מפרויקט הסיום הם התלבטו, תכננו ובחרו בדרך הנכונה מבחינתם להעמיד את היצירות בחלל הנתון. היו כאלה שהוסיפו קירות גבס, אחרים החליפו את החלונות הישנים בחדשים והכניסו את מראות הכרך פנימה, אחרים ניצלו את מבנה ה"באוהאוס" המיוחד כחלק מן התצוגה. אולם "פסק זמן" שכח את ימי השוקולד, אריחי המשבצות הישנים הפכו לחלק מהמיצג ואפילו כספת הברזל העצומה שנותרה במקום זכתה לצבע  טרי. המראה שהתקבל נקי, מכבד את דייריו החדשים ואינו משתלט על המוצגים.

 

הקורס המרכזי בכל שנת לימודים הוא "סמינר רב-תחומי" שבו קבוצת תלמידים מלווה על  ידי שלושה מורים. השנה הנחו את הסמינר ואצרו את תערוכת הגמר פרופסור לארי אברמסון, גלעד אפרת ועילית אזולאי. תהליך העבודה על פרויקט הגמר התפרש על פני השנה כאשר בתחילה קראו את הטקסט של הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה "אבל מי יצר את היוצרים?", נפגשו עם אוצרים, מבקרי אמנות, פילוסופים, בעלי גלריות ואמנים. לאחר מכן התנסו בהצבת תערוכת  יחיד בגלריית המחלקה כהכנה לפרויקט הגמר.

 

העלה אבק

רובי בקל חיפש את השילוב בין זמן ומקום ויצר טכניקה חדשה של ציור. "עבודות האבק" שלו הם צילומים של אתרים שקשורים בילדותו. הוא הניח את הצילום במשך חודשים באתר בו צולמו עד שהתכסו בשכבות אבק והקנו לציור את צורתו הסופית.

 

חומר גברי וכוחני

נעה גינזבורג בחרה בסרט הסימון בצבעי אדום-לבן שמשמש לתחימת אזורים האסורים לכניסה. הוא מסמל עבורה חומר עירוני, גברי וכוחני בעל משמעות פוליטית חברתית שמנסה להרחיק אנשים ממרחבים מסוימים. במרחב העבודה שלה היא יצרה ממנו חומר גלם תלת מימדי שמזכיר במראהו שריר, עור או בשר. הרכות מגיעה בעגלגלות של הקשירה שמזכירה מלאכת יד נשית התוצאה מרקדת בחלל כמו נשל.

 

מעבדת סמים

יונתן גולדמן חקר את תהליך הייצור של הסם הפסיכוטי-אקטיבי MDMA. החלל שבו מוצגת עבודתו נראה כמו מעבדת ניסוי של ד"ר פרנקנשטיין שהפכה לאובייקט פיסולי. איסוף החומרים הכימיים והציוד שנדרש להפקה התבססו אל עבודת אמן בסטודיו. כך התקבלו צנצנות מבעבעות שמונחות על ערימת ספרים, רמקולים וחוטי חשמל, ממברנות ג'לי שמשנות צורה ואורות מהבהבים.

 

מעבדת סמים שהפכה לאוביקט פיסולי של יונתן גולדמן (צילום: רונית סבירסקי)

 

עולם המים

הגר אסא מורידה את הצופים אל מתחת לפני המים. בציוריה היא מנציחה שחייניות ואתלטיות כשהן שקועות במים ומעוררות תחושה של חוסר אונים ופחד. מראה שמשדר ניתוק מהעולם ומדמה את חוויית המוות.

 

חוויית המוות מתחת למים עבודתה של הגר אסא (צילום: רונית סבירסקי)

 

ריסון המיניות

אוריין גלסטר נוגעת בעץ, שעווה ובד בדרך שמובילה את העולם הדתי. גופי עץ גדולים שעליהם חוברו או הולבשו פרטי ביגוד מסורתיים או כוסו בשעווה יוצרים תחושה של כיסוי, הסתרה וריסון המיניות. מאזן הכוחות בין הגברי לנשי, הפער בין הרוחני לחומרי והאטימות שבשעווה עוברים דרך המיצג.

 

יד ענוגה

עבודתו של דן וייך משדרת אסטטיות מהפנטת. הוא הוציא ממחסן כלי העבודה של אביו החקלאי שהלך לעולמו כלי עבודה ישנים וחלודים. הוא צילם את הכלים כשזוג ידיים עטויות כסיות לבנות צחורות אוחזות בהם כשרקע הצילום אף הוא לבן. הכפפות ותנוחות כפות הידיים מזכירות את מופעי "התיאטרון השחור" ומופע פנטומימה.

 

כלים חלודים בכסיות לבנות עבודתו של דן וייך (צילום: רונית סבירסקי)

 

בתא הקברניט

עינת חלפון בחר בחלל מעניין שהוא מעין חרטום הספינה של בית "באוהאוס". היא יצרה רישום חוזר תוך שימוש בגיר, פחם וגרפיט על פני משטחי נייר עצומים. שולי הרישום נראים כמו קצוות משוננים של שקיות הנייר החומות שהיו בשימוש במאה הקודמת. התוצאה  יוצאת תנועה גלית ותלת מימדית מעניינת. לצד עבודת הציור היא הניחה על הרצפה כוורות קרטון שחלק מחלליו מולאו בגבס.

 

מסה או חלל

ציוריה המופשטים של טליה ורדימון מאפשרים מרחב התבוננות. היא יוצרת דימויים שמתפקדים כמסה או לחילופין כחלל נגטיבי. בציור ישנו משחק שמקבע את הגוף או שולח אותו לעופף לעולמות אחרים.

 

מפל שחור

עבודתו של גיא ניסנהויז היא מיצג שיגרום לכל מבקר בתערוכה להיעצר ולהתבונן בעיקר בשל מימדיו וצבעו השחור. הוא יצר פסל עצום של מפל מים העשוי מקלקר, פוליאוריטן מוקצף, גבס וצבע תעשייתי. בצמוד למפל תלויים ציורים ססגוניים שעשויים מאותם חומרים אבל משדרים עליזות ואופטמיות לעומת הקדרות של המפל השחור.

 

המפל השחור של גיא ניסהויז (צילום: רונית סבירסקי)

 

בשר חי

גם מעבודתה של סיגל סבן קשה להתעלם. יש בה אמירה חזקה של "בשר חי" שמזכיר את תערוכת "BODIES". הפרויקט עוסק במפגש שבין הגוף לטבע ולאורגני. על הקיר תלויה תמונה של עלים ירוקים מלבלבים ועל הרצפה שוכב גוף עצום שכולו גידים, בשר וכלי דם שנוצרו משעווה וענפי עץ יבשים.

 

דם, בשר ועלים של סיגל סבן (צילום: רונית סבירסקי)

 

לא בפוקוס

עבודת וידאו מעניינת של לי זלבה מנסה למתוח את גבולות הצילום. היא נברה בארכיון הצילומים של בית אריאלה ומצאה צילום שחור לבן של המון אדם שאיפשר לה משחק אמנותי. היא הציבה מקרני שקופיות ומטולי שקפים ויצרה אוסף משתנה של מידע חזותי. האפקט של פוקוס ואאוט אוף פוקוס מפיק מערך שמשתנה בכל רגע נתון ויוצר דימויים שונים.

 

שולחנות צפים

העבודה של עמיר רוזנברג אינה אינטראקטיבית אבל מסקרנת במידה כזו שנאלצתי לאתגר אותה במגע יד. הוא הציב שולחנות וקונסטרוקציות של עמודי קלקר בגובה רב כשהם למעשה שטים בתוך דליי מים. בעוד רגלי השולחנות שואפות להתפזר, המסגרות האופקיות מונעות זאת. ככל שזעזעתי את האובייקטים המבנה נותר יציב.