סמרקנד – סוף העולם מזרחה

מאת: רונית סבירסקי
סמרקנד או בשמה העתיק מרקנדה הייתה "מעבר להרי החושך". עיר שגורלה נקשר בשליטים אכזריים כאלכסנדר מוקדון, ג'ינג'ס ח'אן וטימור לנג. האחרון הפך אותה למושא נערץ ולפנינה מזרח-אסיאתית שאפילו לנין נשבה בקסמה. הפייטנים קראו לה "גן העדן של המזרח". הפרק השלישי במסע אל דרך המשי באוזבקיסטן.

 

תמונה קבוצתית עם נשיא    צילום: רונית סבירסקי

 

הרכבת המהירה עוזבת את בוכרה בדרכה אל סמרקנד וחולפת על פני הנופים שאותם ראו סוחרי השיירות במסעותיהם על "דרך המשי". בעונת הקיץ השדות כבר קצורים, מישורים עצומים פרושים בגוונים צהבהבים ומנוקדים בצמחייה קוצנית סחופת רוחות. דיילים במדים מחלקים לנוסעים כיבוד קל כמו בטיסות שעדיין דואגים בהן לרווחת הנוסע. הרכבת גומאת בשעתיים את המרחק שהיה אורך ימים בעולם הקדום ונכנסת אל פאתי סמרקנד (Samarkand).

 

קפה ומאפה על הפסים     צילום: רונית סבירסקי

 

שליטים אגדיים ונשים יפהפיות

שדרות וכבישים רחבי ידיים, רמזורים ומכוניות מודרניות לצד משאיות ועגולות רתומות לסוסים. בתים אפרוריים חלקם נמוכי קומה ואחרים בסגנון הבניה הקומוניסטי, שפע של עצי תות, צפצפות ופארקים מטופחים. כל אלה שייכים לצד המודרני של העיר שגם מציע בתי מלון חדישים ומרכזי קניות עדכניים. סמרקנד העתיקה והקסם של ימים רחוקים רוויי מלחמות, כיבושים, שליטים אגדיים ונשים יפהפיות היא רשת של סמטאות צרות בתי בוץ בצבע חמר אדמדם ומעליהם נישאים מבנים מעוטרים בפסיפס שהפכו לאייטם ארכיטקטוני.

 

פארקים ירוקים ופסלו של האמיר טימור     צילום: רונית סבירסקי

 

מרבית המונומנטים שייכים לתקופת של האמיר טימור (Timur) ובשמו המלא טימור לנג (1405-1336), לתקופת נכדו אולוג-בק ולשנות שלטונם של האוזבקים. מרקנדה, בירת האימפריה הפרסית סוגדיאנה, הוקמה במאה ה-5 לפני הספירה. היא הייתה מוקפת חומה לאורך 14 קילומטרים שקרסה מול צבאותיו של אלכסנדר מוקדון ב-329 לפני הספירה. הוא נשא לאשה את רוקסנה וחי במרקנדה כמו מלך. במאה ה-2 לפני הספירה הגיעו אליה הסוחרים הסינים בדרכם לנשות רומא עם בדי המשי המופלאים, תבלינים, זהב, כסף ואבנים טובות.

 

 הכיכר המפורסמת ביותר במרכז אסיה   צילום: רונית סבירסקי

 

ב- 711 לספירה נכבשה מרקנדה על ידי הצבאות המוסלמים. בשנת 751 הוכרע הקרב בין האימפריה המוסלמית לשושלת טאנג הסינית והשלטון החדש הביא בעלי מלאכה סינים שסייעו בהקמת מפעל ראשון לייצור נייר. ב-1219 דרך כוכבו של ג'ינג'ס ח'אן והוא ביקש מעבר סחר חופשי מהשליט הטורקי שישב בסמרקנד. למרות ההסכם, שיירה מונגולית הותקפה וסוחריה נרצחו. ג'ינג'ס ח'אן יצא לנקום ולכבוש. הוא החריב את העיר, בזז את אוצרותיה ורצח את תושביה. העיר נבנתה מחדש לצד חורבות העבר והגיעה לשיא תפארתה בימיו של האמיר טימור. ב-1370 היא הוכרזה כבירת האימפריה הטימורית, שהשתרעה מגבול סין, הודו ועד אנטוליה (טורקיה). סמרקנד הייתה מרכז רוחני ותרבותי עבור מיעוטים רבים והוקמו בה מדרסות, ספריות ופונדקי דרכים שאירחו את הסוחרים והמבקרים.

 

קבר מזהב

המאוזוליאום, קברו של האמיר טימור (Gur Emir), מושך אליו מאמינים ותיירים בשל יופיו וחשיבותו לעם האוזבקי. הכובש הגדול של האימפריה הטימורית שהייתה השלישית בגודלה אחרי האימפריות של אלכסנדר מוקדון וג'ינג'ס ח'אן קבור במתחם מפואר שתקרתו מצופה ב-2.5 קילוגרם זהב טהור וקירותיו מצופים בעוד עשרות קילוגרמים של עיטורי זהב. טימור בנה אותו עוד בחייו עבור נכדו ויורשו, מוחמד סולטאן, שנהרג בקרב בטורקיה ב-1403 בגיל 26 וגופתו הונחה באתר בקבר זמני. מבנה הקבר מרובע וצריחו מעוצב ככיפה כחולה. בכניסה למתחם נשתלו צמחי בזיליקום ששורדים את חום הקיץ ומפיצים ניחוח רענן באוויר.

 

שווה זהב - קברו של האמיר טימור     צילום: רונית סבירסקי

 

ברחבת הקבר החיצונית ניצב אגן אבן גדול ולצדו עמד בעבר כיסא המלכות של האמיר שבו ישב כשקיבל את אורחיו. הכסא הועבר למוזיאון ועל האגן מספרת האגדה שהיה בו מיץ רימונים שלוחמי טימור שתו ממנו לפני שיצאו לקרב וכשחזרו שתו את דם אויביהם. במבואה לקבר מוצגת מפת הכיבושים של האמיר וחיצים שמסמנים את מהלכי הקרבות שהצטיינו בטקטיקת איגופי הפתע.

 

מסדרון מוביל אל מתחם מצבות שיש והמראה שנגלה לעיני המבקר דומה לכניסה למערת מטמון אגדית. התאורה הטבעית שמוקרנת מחלונות עליונים משתלבת בתאורה עדינה של נורות ויוצרת אפקט של נצנוצי זהב. שלל אלמנטים גרפיים משולבים באותיות ערביות ויוצרים אפקט עוצמתי. כדי ליצור את העיטורים והתבליטים השתמשו בטכניקת "פפיר מאשה" (עיסת נייר) שנצבעה בזהב.  

 

מערת מטמון אגדית    צילום: רונית סבירסקי

 

טימור נולד בכפר קטן בשם חוג'ה אילגר שנקרא גם קש כ-13 קלומטרים דרומית לעיר שחריסבז ו-90 קילומטרים מסמרקנד.  הוא העניק לסחריסבז את שמה שפירושו בטג'יקית העיר הירוקה ובנה בה ארמון ומבנים מפוארים שבאותם ימים האפילו על סמרקנד. הוא בנה לעצמו מאוזוליאום ותכנן להקבר בו אבל החיים רצו אחרת. טימור מת ב-1405 בגיל 68 במהלך מסע קרבות מול סין כשחלה בשפעת. מעברי ההרים היו מכוסים בשלג כבד והדרך לשחריסבז הייתה חסומה. הוא נקבר בסמרקנד באחוזת הקבר שהכין לנכדו ולצדו נקברו מורהו הרוחני מיר סעיד בראכה, שני בניו שאח’ רוקה ומיראן שאח' ונכדו השני אולוג בק. הקברים עצמם נמצאים בקומת המרתף של המאוזוליאום ואינם פתוחים לקהל הרחב. מצבת אבן נפריט שחורה מסמנת את קברו באולם העליון וישנה גרסה שעליה היה מונח לוח אבן ירקן שנבזז.

 

הג'ינג'י הגבוה וביבי היפה

דמותו המיסטית של טימור רוחשת סיפורים שקשורים לקללה הרודפת את מי שפוגע במצבה. במאה ה-18 האירנים כבשו את סמרקנד והשליט הפרסי לקח אתו את המצבה. מחלה מסתורית פגעה באחותו ובבני משפחתו וכשהוזהר שהגורם לכך היא המצבה החזיר אותה לסמרקנד אבל טלטלות המסע גרמו לשבירתה. הרוסים ששלטו בסמרקנד ניסו לפצח את חידת טימור והציבו משלחת חוקרים שתפתח את קברו ואת יתר הקברים סביבו. ב-21 ביוני 1941 נפתח קברו של האמיר טימור ובאותו יום החלה הפלישה הגרמנית לרוסיה במבצע ברברוסה.

 

המצבה שנשדדה והוחזרה    צילום: רונית סבירסקי

 

הממצאים שהעלתה משלחת החוקרים בראשותו של איש האקדמיה קראניאזוב אישרו כי מדובר בגופותיהם של האמיר טימור ובני משפחתו. גובהו המפתיע היה כ-180 סנטימטרים והוא סבל מפציעות קשות בכתף, בזרוע ושבר בירך ימין, פציעה שקיצרה את רגלו ב-2 סנטימטרים וגרמה לו לצליעה. קבוצת שיער אישרה שאכן הוא היא ג'ינג'י וניסיון לשחזר את תווי פניו הצביע על מוצאו המונגולי. התגלית הזו סתרה את הקביעה הסובייטית שטימור היה ממוצא אוזבקי בעל חזות אירופאית והקלסתרון נגנז. כיום כבר קושרים בין מוצאו של טימור לשושלת של ג'ינג'ס ח'אן ומציינים את היותו נשוי לאשה מונגולית, ביבי ח'נום.

 

לוח השנה הראשון בעולם

במרחק קצר מזרחית לשרידי סמרקנד הקדומה ממוקם מצפה הכוכבים של אולוג-בק. המבנה התגלה ב-1908 על ידי ארכיאולוג רוסי וכיום הוא מוקף ברחבה מוצלת בעצי דולב לצד תעלות מים, דוכני אוכל רחוב מעלי עשן וניחוחות שישליק ובמרכז פסלו של אולוג-בק. הוא היה נכדו המשכיל ושוחר השלום של האמיר טימור, למד ולימד אסטרונומיה, מתמטיקה ופילוסופיה, פתח בתי ספר להשכלה גבוהה וחקר את גרמי השמים. הוא הקים במאה ה-15 מצפה כוכבים משוכלל ושעון שמש ובעזרתם חישב את השנה לפי 365 ימים, 6 שעות, 10 דקות ו-8 שניות. החישוב של השנה על פיה מתנהל העולם המודרני הוא בסטייה קלה של 9 דקות ו-9.6 שניות. נכדו של אחד הכובשים הגדולים בהיסטוריה נהג לומר "האימפריות צומחות ואחר כך מתכווצות, הדתות פורחות ולאחר מכן קמלות ורק המדע נשאר יציב לעד". נתיניו שראו את האימפריה של  טימור מתכווצת תחת שלטונו ערפו את ראשו.

חיווה - עיר מהאגדות - הפרק הראשון במסע על דרך המשי באוזבקיסטן

בוכרה היפה והנסתרת - שטיחי משי והאושפלו הטעים בעולם - הפרק השני במסע על דרך המשי באוזבקיסטן

סמרקנד - סוף העולם מזרחה - הפרק השלישי במסע על דרך המשי באוזבקיסטן

סמרקנד - עיר של לחם וחמאה - הפרק הרביעי במסע על דרך המשי באוזבקיסטן