מכר את נשמתו לשטן

 

האופרה פאוסט עולה על בימת האופרה הישראלית בהפקה שטרם נראתה כמוה בארץ. שיתוף הפעולה בין המנצח הנודע דן אטינגר והבמאי-כוריאוגרף והמעצב האיטלקי סטפנו פודה הניב הפקה שכמוה רואים בבתי אופרה נחשבים בעולם.

 

 מפיסטופלס (פאולו באטלייה) עם אנשי הכפר אוחזים בגולגלות סוסים    צילום: רונית סבירסקי

 

פילוסוף מהשאול

המסך עולה ועל הבמה חישוק ענק שמסמל את גלגל החיים בצבע בזלת, סביבו מעגל של שעוני חול שמציינים את ממד הזמן ובמרכזו ערימת ספרים שמקשרת את הנושא לד"ר פאוסט הפילוסוף הזקן. התאורה אפלה, האווירה כבדה, פאוסט מבכה את זקנתו ושותה את כוס התרעלה כדי לסיים את הסבל. השטן בדמותו של מפיסטופלס מגיע לאסוף אותו וחותם איתו על עסקה שהוא ישיב לו את נעוריו וימצא לו נערה יפהפייה אבל בתמורה הוא ישרת אותו בגיהינום אחרי מותו. עסקה מפוקפקת שהופכת את מרגריט הנערה התמימה וטובת הלב לקורבן טרגי.

 

 

ההצלחה של האופרה נובעת משילוב של זמרים בינלאומיים מוכשרים, תפאורה מרשימה, כוריאוגרפיה מצוינת, תלבושות מושקעות ובחירת רקדנים ושחקנים שיוצרים חוויה אופראית בימתית סוחפת. שורת המקהלה הופכת לגורם מוביל ומרכזי באופרה בזכות עיצוב התלבושות, הצבעים, הכובעים והכפפות שנראים כמו תצוגת אופנה עילית. פודה אינו מסתפק במראה אלא משלב כוריאוגרפיה דרמתית עם תנועות שמדמות ואלס של מריונטות אחוזות דיבוק או מצעיד אותם כמו דוגמנים ודוגמניות על מסלול תצוגות האופנה הפריזאיות.

 

רקדנים מהגיהינום

אחד משיאי היצירה של פודה הוא קטע מחול מהשאול. הרקדנים עולים על הבמה בעירום וגופם משוח בגוון ברונזה כמו פסלים של רודן. עירום אינו דבר שכיח על בימת האופרה ומהווה סנסציה בכל פעם שהוא משולב במחזה. פודה עושה את זה חזק ואלגנטי. בארייה שבה מרגריט מבינה שאיבדה את אהובה, מסתובבת סביבה כמו רוח רפאים אישה בעירום מלא, כשלראשה מטפחת אבלים בסגנון הנשים הספרדיות. כשהרקדנים עולים עירומים, הקהל כבר בשל לקבוצה שלמה אבל גוון הברונזה שעוטף את גופם מרכך במידה מסוימת את תחושת הגוף החשוף. המחול עוצמתי ונפתולי הגופות כשהם נכרכים סביב פאוסט נראים כמו הליבה הרותחת של הגיהינום.

 

הדרך אל הגיהינום בעירום  צילום: רונית סבירסקי

 

במאי מולטי-טאלנט

פודה, שזו העבודה הראשונה שלו באופרה הישראלית, הוא מולטי טאלנט שמסוגל לביים, לעצב את התפאורה, התלבושות והתאורה ובו זמנית לעבוד עם הרקדנים על כוריאוגרפיה. הכישורים שלו כמעצב ניכרים בגווני התלבושות שהוא בוחר. הוא משחק באדום, שחור ולבן כשלושת צבעי הבסיס שמסמלים את המוות, השכול והתום. מרגריט היא היחידה שמתחילה את האופרה לבושה בבגד לבן צחור, מחליפה למעיל ססגוני שכולו מפרחים בשלל צבעים, ממשיכה בגלימה שחורה ומסיימת את חייה בבגד לבן שקצותיו מושחרים.   

  הלבן כבר לא צח    צילום: רונית סבירסקי

 

המנצח שניצח

החלק המוזיקלי הוא ליבה ונשמתה של האופרה ו"פאוסט" זכה לשילוב אולטימטיבי. המנצח הצעיר, הכריזמטי ובעל המוניטין הבינלאומי, דן אטינגר, אינו מרבה לנצח על אופרות בארץ. הוא המנהל המוסיקלי והמנצח הראשי של התזמורת הפילהרמונית של שטוטגרט, המנהל המוסיקלי של בית האופרה במנהיים, מנצח לשם כבוד של התזמורת הפילהרמונית של טוקיו ומנצח אורח ראשי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון שם היה מנהל מוסיקלי במשך שנים רבות. הוא היה מנצח הבית ואסיסטנט של דניאל ברנבוים באופרה הממלכתית של ברלין ומנצח אורח ראשי של התזמורת הסימפונית ירושלים.

 

טקס הלוויה של ולנטין    צילום: רונית סבירסקי

 

אטינגר מנצח בקביעות בכל בתי האופרה המובילים בעולם כולל המטרופוליטן בניו יורק, האופרה המלכותית קובנט גרדן בלונדון, האופרה הממלכתית של וינה ובתי האופרה של מינכן, פריס, ברלין ונוספים. כמו כן הוא מנצח על תזמורות מובילות רבות בארץ ובחו"ל כאשר בחלק מהקונצרטים האלו הוא מופיע גם כפסנתרן. באופרה הישראלית הוא היה מנצח המקהלה ומנצח הבית במשך שנים רבות.

 

המחזה 'פאוסט' מאת יוהאן וולפגנג פון גתה הוא יצירת הספרות המצוטטת ביותר בספרות הגרמנית והוא נחשב ליצירה הספרותית החשובה ביותר שנכתבה בשפה זו. האופרה המפורסמת שכתב שארל גונו בשנת 1859 מבוססת על חלקו הראשון של המחזה. לאטינגר מגיעות תשואות על הביצוע המוזיקלי בעזרת התזמורת הסימפונית ראשון לציון, מקהלת האופרה בניצוחו של איתן שמייסר וצוות סולנים בינלאומיים.

 

זמרים בינלאומיים

אורליה פלוריאן בתפקיד מרגריט הופיעה בעבר באופרה הישראלית והיא מצליחה לכבוש בכל פעם מחדש את לב הקהל בקול שזורם מתוכה כמו מים זכים ללא כל מאמץ. גסטון ריברו מאורוואי בתפקיד פאוסט גם הוא כבר הופיע באופרה הישראלית. לחילופין יופיע כפאוסט ראמה לאהאי מקוסובו שזו ההופעה הראשונה שלו בישראל. זמר הבס האיטלקי פאולו באטלייה כמפיסטופלס מופיע לראשונה בארץ והותיר רושם עז בביצועיו הקוליים ובמשחקו השטני. הזמר השני בתפקיד מפיסטופלס או פטאר נאיידנוב מבולגריה שגם לו זו הופעה ראשונה.

 

פאוסט (גסטון ריברו) ונשות הכפר  צילום: רונית סבירסקי

 

שרבאן ואסילה הבריטון מרומניה בתפקיד ולנטין גם הוא הגיע לראשונה והותיר חותם מרשים בערב הבכורה. שי בלוך הישראלית בתפקיד מרתה מוכיחה שוב ושוב את יכולתה לשיר ולשחק ואי אפשר שלא לשבח את נעמה גולדמן שמפתיעה בכל פעם מחדש והפעם בתפקיד סיבל הנער הצעיר המאוהב במרגריט.

האופרה "פאוסט" היא מהטובות ביותר שנראו בארץ. מנצח נפלא, תזמורת מעולה, זמרים בינלאומיים מצוינים, תפאורה עוצמתית, בימוי, תלבושות וכוריאוגרפיה שכמעט גנבו את ההצגה מהכוכבים הראשיים.