צלם: Ronit Svirsky
האיש המסתורי שעומד מאחורי מוזיאון וילפריד ותערוכת הווידאו ארט שמספרת את סיפור האוסף
צלם: באדיבות מוזיאון וילפריד קיבוץ הזורע
וילפריד ישראל - האיש הנעלם
צלם: Ronit Svirsky
פסלי רקדניות הודיות
צלם: Ronit Svirsky
פסלים מהעולם המצרי הקדום שמשתלבים בווידאו ארט
צלם: Ronit Svirsky
הפסל שהזכיר לאמנית נבט יצחק את "מלאכים בשמי ברלין"
צלם: Ronit Svirsky
הפסל היחיד מעשה ידיו של וילפריד ישראל שפיסל את עצמו

אוסף עתיקות נדיר, האיש הנעלם ותערוכת וידאו ארט

 

מאת: רונית סבירסקי

 

צעיר יהודי עשיר שהציל יהודים, אוסף עתיקות ותערוכת וידאו ארט חדשה "זיכרון דברים" של האמנית נבט יצחק הם הסיפור שמאחורי מוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע

 

מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע    צילום: רונית סבירסקי

 

תערוכת יחיד חדשה "זיכרון דברים" של האמנית נבט יצחק במוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע מציינת 70 שנה להקמתו. התערוכה, שאצרה שיר מלר ימגוצ'י, מתפרשת על פני שלושה אולמות ומציגה זווית ראייה חדשה של האמנית, נבט יצחק תוך התבוננות באוסף הייחודי של המוזיאון ובדמותו של וילפריד ישראל  –  אספן ופילנתרופ אשר הוריש את אוסף האמנות שלו לחברי הקיבוץ. היא בוחנת את מערכת הקשרים המורכבת שבין האספן לבין האוסף ובונה מרחב פרשני חדש, המשלב אלמנטים היסטוריים ובדיוניים.

 

האוסף בווידאו ארט של האמנית נבט יצחק    צילום: נבט יצחק

 

וידאו ארט בן 9 דקות משלב דמויות של פסלים מתוך האוסף בהקשרים אמנותיים אבל משאיר הרבה מקום לדמיון של הצופה. נבט יצחק לא קושרת בין ההיסטוריה האישית של וילפריד ישראל לווידאו ארט אלא רק מעניקה פרשנות חדשה לאוסף עצמו. למרות זאת קשה להימנע מההקשרים של חומות בצורות, להבות אש, מצעד לפידים, ענני עשן, פסלים שקורסים ומתנפצים עם השנים בהן חי וילפריד ישראל בברלין.  

 

פסל מצרי בדמות שומר החומות     צילום: נבט יצחק 

 

וידאו ארט בן 3 דקות מציג את בית הכל בו כשבחזיתו ניצבת שורת פסלים מאוסף המוזיאון שנשארים במקומם לאורך כל הסרט לבד מהשתחוויות קטנות שהם קדים כמו שחקנים בסיום הצגה. התנועה המשמעותית היחידה בעבודה הם 4 שוורים בדמות השור בתרבות המצרית שנועד להעביר את המת מעולם החיים אל עולם המתים. השיירה הזו גוררת בחבלים את הפסל היחיד שווילפריד פיסל בעצמו, דיוקן עצמי שראשו מורכן בתנוחה ביישנית.

 

הכל בו מברלין ואוסף הפסלים בחזית    צילום: נבט יצחק

 

שלט צנוע על קיר המוזיאון מספר את סיפור המקום בקצרה. אבן הפינה הונחה ב-1947 והפתיחה נערכה ביוני 1951. הבית הוקם על פי צוואתו של וילפריד ישראל, שהיה ידיד של חברי הגרעין המייסד של קיבוץ הזורע, ומציג אוסף נדיר של אומנות מהמזרח הרחוק. זהו המידע שעליו גדלו ילדי הקיבוץ ושמבקרי המוזיאון נחשפו אליו. על הסיפור שמסתתר מאחורי האיש והאוסף עוד יכתבו ויספרו רבות כי רב הנסתר על הגלוי. ב-18 באוגוסט 2020 פרצו 3 רעולי פנים למוזיאון וילפריד וגנבו 38 פריטים מהאוסף, השודדים אותרו על ידי המשטרה אבל הפסלים לא הוחזרו עד היום. עוד פיסה בפאזל המסתורין שאופף את המקום.

 

 אוסף פסלים מהמזרח הרחוק    צילום: רונית סבירסקי

 

 

וילפריד ישראל נולד בלונדון ב-1899 לאמא יהודייה בריטית ולאב יהודי גרמני שבבעלות משפחתו היה בית כל בו גדול שנוסד בברלין ב-1815. זה היה בית הכל בו היהודי הראשון בברלין ונקרא על שם סבו נתן  N.Israel. הוא שכן מול בניין עיריית ברלין ובשנות ה-30 של המאה הקודמת העסיק למעלה מ-2000 עובדים. וילפריד קיבל חינוך רחב והחל לצייר ולפסל בגיל צעיר. המשפחה יעדה לו תפקיד בעסק והמשיכה לאמנות הייתה בגדר תחביב. מעמדו החברתי איפשר לו להיפגש עם אנשים מפורסמים ביניהם אלברט איינשטיין אותו פגש ב-1914 כשעבר משוויץ לברלין.

 

קנקנים מעוטרים    צילום: רונית סבירסקי

 

ב-1921 הוא הצטרף לעסק המשפחתי והחל לטפח את אוסף האמנות הפרטי שלו בעזרת סוחרי אמנות מפורסמים. האוסף היה מגוון וכלל פיסול סיני עתיק, יצירות מתקופת הרנסאנס ועבודות של אמנים בני זמנו. ב-1924 יצא למסע סביב העולם ובמשך שבעה חודשים ביקר בארץ ישראל, מצרים, ארצות הברית, הודו, סין ורוסיה. הוא נחשף לא רק לאמנות ולתרבות אלא גם להתעוררות הסוציאלית והלאומית של עמי המזרח שיצאו משעבוד אימפריאליסטי. בהודו ביקר באשראם של גאנדי ונפגש עם בנו ותלמידיו.

 

ראש פסל מצרי    צילום: רונית סבירסקי 

 

בדרכו חזרה מהמסע עבר דרך ליטא שם פגש את מנהל בית היתומים בקובנה זיגפריד להמן ושמע ממנו על כוונו לעלות עם הילדים לארץ ישראל. הוא דאג להעביר כספי תרומה להקמת כפר הנוער בן שמן ששם שוכנו הילדים. ב-1932 סייע להעלות שנים עשר בני נוער מברלין לישראל ופעילות זו היוותה את הבסיס להקמת תנועת "עליית הנוער". כשבית הכל בו המשפחתי הולאם על ידי הנאצים ב-1939 וילפריד ברח לאנגליה יחד עם אוסף העתיקות שלו והפקיד אותו במוזיאון הבריטי. בבליץ על לונדון האוסף נפגע וחלק גדול מהפריטים הושמדו. בעת שהותו באנגליה היה בין יוזמי הקינדרטרנספורט מברלין ללונדון.

 

שמו של וילפריד ישראל אינו מופיע במסמכים רשמיים וכל המידע שנחשף מתבסס על עדויות אישיות ומכתבים אישיים שנשמרו על ידי חבריו. החוקרת והסופרת נעמי שפהרד הייתה הראשונה שקיבצה בספר "וילפריד ישראל, שגריר ללא ארץ" ב-1989 את המידע על האיש ופועלו. לטענתה טיב הפעולות שלו חייב שמירה על אנונימיות וחשאיות על מנת שהגרמנים לא ימנעו ממנו לפעול. כשעבר לאנגליה הוא כנראה שימש כקצין קשר בין ארגוני פליטים למשרדי הפנים והמלחמה בזכות קשריו. ב-1943 הוא נהרג בהתרסקות מטוס נוסעים שהיה בדרכו מליסבון לבריסטול באנגליה. המטוס הופל על ידי חיל האוויר הגרמני מעל מפרץ ביסקאיה וכל נוסעיו ניספו. במטוס היו כפיל של צ׳רצ׳יל והשחקן לסלי האוורד, ששיחק בסרט חלף עם הרוח.

 

פסל הקינדרטרנספורט בברלין     צילום: רונית סבירסקי

 

יוצר הסרטים הדוקומנטריים והעיתונאי יונתן ניר בן קיבוץ הזורע החליט לגרד עוד שכבה באבק שהצטבר עם השנים. בסרטו "האיש הנעלם – הסיפור של וילפריד ישראל" הוא מצא את הקשר בספרו של הסופר הבריטי הנודע כריסטופר אישרווד "הפרידה מברלין" שנכתב ב-1939 על ברלין בימי עליית הנאצים לשלטון והיווה את הבסיס למחזמר קברט. בין הדמויות שאישרווד מתאר הוא מספר על ברנהרד לנדאואר, איש עסקים יהודי גרמני בעל בית כל בו גדול שנהג ללבוש קימונו בביתו המפואר וישן כשלמראשותיו ראש של פסל בודהה מאבן חול. הוא מתאר את האיש באופן שלילי ולימים מתחרט על כך.

 

עשר שנים לפני מותו לאחר שהיגר לארצות הברית הוא כותב רומן אוטוביוגרפי חושפני ומתאר את חוויותיו בברלין של שנות ה-30 כהומוסקסואל. הוא מתוודה שיחסיו עם וילפריד ישראל, שבחר להסתיר את נטיותיו כהומוסקסואל, היו טעונים בביקורת. הוא מתנצל על הדברים שכתב על וילפריד ומציין שלמעשה מדובר בגיבור שהקדיש את חייו להצלת בני עמו.

 

חוקרי השואה ומלחמת העולם השנייה מעריכים שווילפריד ישראל הצליח להציל למעלה מ-20 אלף יהודים. בקינדרטרנספורט ניצלו 10 אלפים ילדים ואלפים נוספים ניצלו במבצע חשאי שווילפריד היה שותף לו עם הוברט פולאק וחסיד אומות העולם קפטן פרנק פולי שהיה ידוע בשם "המרגל שהציל עשרת אלפים יהודים". וילפריד ישראל, יהודי, סוציאליסט, הומוסקסואל, מרגל בריטי ואיש צנוע שפועל מתחת לרדאר הנאצי הם שלל תארים שמספיקים כדי להבין מדוע האיש נותר חבוי בין הצללים. בשנת 2017 זכה וילפריד ישראל באות המציל היהודי שעד כה קבלו אותו 370 יהודים.

|
|
|
|
|