יוון - הפלופונז למשפחות, חופים ואטרקציות

מאת: רונית סבירסקי
שעתיים מאתונה והחופש עוטף מכל עבר, חופים,מוסיקה שחודרת לנשמה, טברנות, אוזו וסלט יווני, גם למשפחות

 

 

"אול לה קלה" הוא משפט המפתח שמאפיין את היוונים בלשונם "הכל טוב". הם פותחים את הבוקר עם חיוך, השמש זורחת, הים כחול, הרשת מלאה בדגה והאוזו קר. בצהרים טובלים את הדגים ברוטב שמן זית ולימון, מנגבים את צלחת הסלט היווני, שותים את האוזו לצד קנקן מים קרים והולכים לישון עד שעות הערב המוקדמות. בסופי השבוע הם מבלים בטברנות אפופות עשן ושרים עד כלות הלילה. ככל שמתרחקים מהערים הגדולות הקצב הופך עוד יותר איטי. יוון היא ציור של חופים, בתים לבנים וספינות דיג.

 

ציזיקי, אוזו וסלט יווני          צילום: רונית סבירסקי, Ronit Svirsky

 

כפרי דייגים וטברנות

אבל יש גם יוון פחות מוכרת של הרים שפסגותיהם מושלגות בחורף, יערות של עצי שקמים וארזים, מטעי דובדבנים וכרמי ענבים. זהו אזור הפלופונז שמצדו המערבי הוא מתפרש על פני קילומטרים של חופי ים מנוקדים בכפרי דייגים ומעברו המזרחי הוא מתנשא לגבהים של 2000 מטרים מעל פני הים. הדרך מקו האפס למפגש עם העננים אורכת כשעה והנוף משתנה למראה אירופאי של מצוקים, פסגות וקניונים. לפלופונז יש יתרון נוסף למשפחות והוא תהליך הטיסה וההגעה הקצר מישראל. הטיסה אורכת כשעתיים וההגעה מאתונה לאזור הפלופונז כרוכה בשעתיים נוספות של נסיעה ברכב. חלק מחוויית החופש מתחילה כבר בהעדפת דרך החוף הציורית על פני האוטוסטראדה. כפרי דייגים קטנים, חופים שחלקם חוליים וחלקם מרופדים בחלוקי נחל, מסעדות ובתי קפה על קו המים. בכל רגע אפשר לעצור לפרוש סל פיקניק או להתיישב באחת הטברנות ולתת לטעם של הציזיקי עתיר השום או לירקות הטריים עם הבצל הסגול ושמן הזית לומר את דברם.

 

טברנות וכפרי דייגים      צילום: רונית סבירסקי, Ronit Svirsky

 

 

מנזר של חמישה כוכבים

בשיטת טיולי הכוכב שמתאימה למשפחות כדאי לחפש מלון שממוקם בין אתונה לפאטראס (PATRAS).  בדיאקופטו (DIAKOPTO) המצויה במרחק 165 קילומטרים מאתונה ממוקמים מבנים היסטוריים שנמצאים תחת פיקוח של שימור אתרים והפכו למלון "סימנטרון" שמשמעו "מבצר הפעמונים". המלון מוקף ברכסי הרים נישאים מצדו המזרחי ומרוחק כ-300 מטרים מקו המים במערב. המבנים שימשו למגורי נזירים משנת 1840 ואלה דאגו לטפח בשטחים הנרחבים שמקיפים אותו מטעי הדרים וזיתים. הם הפיקו שמן זית בבית בד עתיק שנותר בשלמותו ומוצג לציבור כחלק ממסעדת המלון. במקור היו במקום שישה בתים ונוספו אליהם ארבעה. הבתים יוצרים יחידות נפרדות שמתאימות למשפחה או לקבוצת חברים. המלון כולל 42 חדרים שמזכירים צימרים גליליים בעיצוב ובשלווה שהם מציעים. הם מוקפים במדשאות ירוקות, בריכות דגים, מפלונים ופינות ישיבה שפזורות ליד החדרים, בין עצי הפרדס או בצל השמשיות.

 

ממנזר למלון סימנטרון    צילום: רונית סבירסקי Ronit Svirsky

 

רחבת קפה מעוצבת כולה מספות עור לבנות ושמשיות לבנות ממוקמת בלב המתחם. ארוחות בוקר מוגשות באולם גדול שבו שולחנות נזירים ארוכים או בפינות אינטימיות שפזורות בשטח. מסעדת גורמה מגישה ארוחות שף ואלה שבוחרים חצי פנסיון זוכים למזנון שמשלב מנות גורמה אירופאיות עם מטבח יווני קלאסי. האווירה מתאימה לאוהבי הפסטורליה שרוצים לטייל ולחזור להתפנק במקום ששומעים בו את ציוץ הציפורים ואיוושת העלים בכל שעות היום. קירות בעובי מטר מאבני שטח גולמיות, חלונות עץ קטנים עם כרכוב עץ מסיבי, דלתות כהות ורצפות פרקט מוסיפים לחיבור של המקום עם העבר. עיצוב החדרים משלים את התמונה באמצעות ריהוט קולוניאלי בהשראת הרטרו מעץ כהה, גב מיטה מוגבה שבתוכו מוטבעות רוזטות, שטיחים רקומים, חלוקי אמבט, מגבות רכות וספות שזלונג להשתרעות. צבעי הריפוד בשמנת וקרם משתלבים בריהוט הכהה. בין מטעי התפוזים מוקמה בריכת שחיה, מתקני משחקים מעץ ופינת חי. רכבים חשמליים ועשרה זוגות אופניים עומדים לרשות האורחים ללא תשלום לסיורים באזור ולהגעה לשפת הים.

 

פינות ישיבה ואח במלון              צילום: רונית סבירסקי Ronit Svirsky

 

מחופים למצוקים 

מסלולי הטיול באזור נחלקים בין קו החוף לאזור ההררי. כדאי להקדיש יום להתפרקדות על חופי הים בכפרים הקטנים. ישנו כביש שמסומן במפות באדום והוא עובר לאורך כל קו החוף מאתונה עד פאטראס להוציא כמה מובלעות שדורשות חזרה לאוטוסטראדה. ישנם גם כבישים קטנים וצרים שנמתחים לאורך קו החוף אבל הם מסתיימים באופן מפתיע בגינה פרטית או במטע עצים ובעיקר משמשים להגעה לים ומהם כדאי לחזור לכביש האדום. בדרך כלל תמצאו על החוף מתקני משחקים, סירות פדאל, סירות דיג וקאנו והרבה בתי קפה.

 

 

 צילום: רונית סבירסקי Ronit Svirsky

 

מסלול שונה מהרגיל יוצא מהעיירה דיאקופטו לכיוון העיירה קלווריטה (KALAVRITA). אחת האטרקציות שמושכות לאזור משפחות עם ילדים היא הרכבת העתיקה שממשיכה לנסוע מאז 1891 על קו דיאקופטו, קלווריטה וזכלרו. היא עוברת דרך המצוקים, היערות והנופים ההרריים הירוקים, עוצרת בעיירות הקטנות ומגיעה ליעד לאחר שעה וחצי. את הדרך ניתן לעשות גם ברכב וחשוב מאוד לקנות מפת דרכים טובה ששמות האתרים מופיעים באנגלית וביוונית. הכביש מתפתל בקו החוף ומתחיל לטפס לעבר רכסי ההרים הגבוהים. העצים קורסים תחת משקל הדובדבנים, פרחים צהובים, בתים כפריים וככל שעולים מתכסים המורדות ביערות אשוח סבוכים. 

 

רכבת עתיקה שחוצה מצוקים     צילום: רונית סבירסקי Ronit Svirsky

 

מנזר תלוי ומערת נטיפים

במחצית הדרך לקלווריטה לא תוכלו להחמיץ את מראה המנזר כמו תלוי על בלימה במרכז צוק נישא. זהו אחד המנזרים העתיקים ביותר ביוון בשם "מגה ספילו" (MEGA SPILEO). על פי המסורת היוונית מצא אחד הנזירים את דמותה של מרים הקדושה חקוקה בסלע וסביבה בנו את המנזר בשנת 362 לספירה. בקומה השנייה ישנם שני חדרים שבאחד מהם פסלה של מרים ובצמוד המערה המקודשת. משם ממשיכים לכפר הציורי זכלרו, עוברים על פני גשר קטן שנחל זורם מתחתיו בלב יער שיקמים ונוסעים כשני קילומטרים עד לכפר. כמה בתים קטנים, בית מלון וקפה וחוזרים אל הכביש הראשי עד קלווריטה. מדרחוב שופע מסעדות, חנויות קטנטנות מעוצבות באהבה ובתשומת לב וכנסיה גדולה בכיכר המרכזית. ביציאה מקלווריטה לכיוון "מערות האגמים" (CAVE OF THE LAKES) תחלפו על פני אנדרטה שמנציחה את הרצח ההמוני שבצעו הנאצים בגברים ובילדי הכפר היוונים שלא שיתפו איתם פעולה. מצבות בטון עצומות, קברים ושמות שמותירים תחושה קשה.

 

מערת הנטיפים בשלושה מפלסים    צילום: רונית סבירסקי Ronit Svirsky

 

הדרך ממשיכה אל מערת הנטיפים "מערת האגמים", שנחשפה על ידי תושבי העיירה קסטריה (KASTRIA) ב-1964. ייחודה הוא באגמי המים שניקווים מדי חורף בתוכה. שלושה מפלסים שיוצרים 13 בריכות גדולות על פני שטח של שני קילומטרים. בחורף מגיע מפלס המים עד לגובה של 4 מטרים. רק 500 מטרים מתוכה פתוחים לציבור. הקירות מעוטרים בצורות של מניפות, חיות, פרחים, נברשות ענק ומדוזות שתלויות בגובה 30 מטרים. השתקפות הנטיפים במים יוצרת תחושה של עומק נוסף וצורות משוכפלות. פתוח כל יום 16:30-09:00.  טל. 0030-2692031001

 

 

אולימפיין וילג'     צילום: רונית סבירסקי Ronit Svirsky

 

כפר אולימפי עתיק והאי זקינטוס

מלון נוסף הממוקם באזור הפלופונז הוא אולימפיין וילג'. זהו ריזורט על שפת הים המשתרע על שטח עצום כשהוא בנוי מיחידות מגורים בשלל אפשרויות. בנינים בני שתי קומות עם חדרי סטנדרט, דלאקס וסוויטות גן שיוצאות הישר לבריכה פרטית המשותפת לכל הבניין. וילות משפחתיות פרטיות עם בריכה קטנה משותפת או יחידות צמודות קרקע סביב בריכה. 562 חדרים בנויים בסמוך לרצועת ים רחבה חולית ונקייה. 38 בריכות פזורות בין המבנים, שלוש מהן בריכות מי ים והשאר מים מתוקים. המלון, שזכה בפרסים אקולוגיים מצטיין בחוף ים נקי, מגדל 75 אחוז מתצרוכת הירקות והפירות בגן אורגני ואינו משתמש בכימיקלים לכביסה. שתי סוויטות נשיאותיות כוללות חדרי מגורים, סלון, גינה גדולה עם בריכה וגישה ישירה לחוף. ישנם שני מועדוני ילדים עם בריכה לפעוטות וחיות מתנפחות, מגלשות עץ והפעלות על ידי צוות מקצועי.

 

סוויטות עם בריכות פרטיות     צילום: רונית סבירסקי Ronit Svirsky

 

אולימפיין וילג' קרוב לשתי אטרקציות חשובות באזור. אתר העתיקות אולימפיה שבו נערכו תחרויות הספורט של העולם העתיק. היעד השני הוא האי זקינטוס שמהווה מוקד משיכה לתיירים רבים מאירופה. המעבר לזקינטוס מתבצע במעבורת שיוצאת מ"'קיליני" (KIlLINI) במרחק חצי שעה נסיעה מהמלון. המעבורת בדמות אוניית נוסעים בעלת קיבולת עצומה מטעינה מכוניות ומשאיות ושטה כשעה וחצי עד האי. הרחוב הראשי ביציאה מהנמל מציע שפע של סוכנויות שמוכרות פעילויות ושיט באי. ישנן סירות ששטות למערה הכחולה, סירות זכוכית לצפייה בצבי מים ושכירת סירות קטנות, פדאלים וקאנו לשיט עצמי. אפשר גם לנסוע ברכב לחוף לגאנאס (LAGANAS) ולבחור על החוף את הפעילות הרצויה או להשתזף בחוף שקט יותר שנקרא קלאמקי (KALAMAKI).

 

חופי האי זקינטוס    צילום: רונית סבירסקי Ronit Svirsky

 

עץ שקמה שהפך לכנסייה

כנסיה בתוך גזע עץ שקמה מצדיקה נסיעה של עוד 30 קילומטרים מהעיירה קלווריטה. בלב העיירה הקטנה פלאטאניוטיסה (PLATANIOTISSA) עומדים שלושה גזעים של עץ השקמה שצמחו יחדיו ויצרו חלל גדול בתוך הגזע. העץ בגובה 25 מטרים ובקוטר של 16 מטרים מכיל 20 איש בחלל הפנימי. האגדה מספרת שבמאה ה-8 או ה-9 לספירה כשהממלכה הביזנטית נחלקה בין הסוגדים לאיקונינות לבין המתנגדים מצאה קבוצת נזירים במנוסה את הגזע החלול והחביאה בתוכו במשך לילה אחד את האיקונין של מרים הקדושה. כשהסירו אותו מן הקיר בבוקר נותרה דמותה של מרים חקוקה בעץ. במקום הוקמה כנסייה קטנה שכוללת מבוא קטן וחדר תפילה שבו ניצבים שני כסאות בתוך הגזע החלול.

 

               צילום: רונית סבירסקי Ronit Svirsky

 

ריבות של נזירים

מכנים אותו "רוז סוויט". הוא נראה כמו ריבה, ארוז בצנצנות של ריבה ויש לו טעם של ריבת ורדים. מגישים אותו בצלוחית קטנה עם כפית ולידו כוס מים עם קרח. דרך נוספת לאכול אותו היא על תלולית של יוגורט סמיך וקר. הסיפור של הממתק הזה שייך אף הוא לנזירים. במרחק נסיעה של חצי שעה מדיאקופטו דרך אגיו (EGIO) נמצא מנזר טכסי-ירכון (במפות TAXIARCHES). בחלקו התחתון החדש יותר מייצרים הנזירים את ה"רוז סוויט" ואם תגיעו בתקופת הייצור תקבלו הסברים. החלק העתיק של המנזר נמצא במעלה ההר חפור בתוך המצוק. אזהרה: העלייה והמבנה לא בטיחותיים בתקנים המוכרים לנו. שביל עפר מוביל כקילומטר במעלה ההר ומדרגות העץ הלולייניות מובילות אל תצפית עוצרת נשימה על הנוף. אלה שיעיזו לעלות עד למעלה שימו לב לחלון שממנו נשקף המנזר התחתון כמו בתמונה ממוסגרת.

 

מנזר טכסי-ירכון         צילום: רונית סבירסקי Ronit Svirsky

|
|
|
|
|