דרום ספרד - קוסטה בלנקה Costa Blanca - יין, טאפאס וחלב אגוזים

 

קוסטה בלנקה בדרום ספרד, חופים זהובים, פארקי שעשועים, פארקי מים, טיולי ג'יפים, הרבה יין ובילויים 

 

דלת המעלית נסגרה באיטיות אלגנטית, הכפתורים האדומים במערכת הבקרה הדגיטלית החלו להבהב והספירה לאחור החלה. ההמראה מקומה 0 לקומה 43 נמשכה כשתי דקות ואנחנו ניצבים על גג מלון באלי שהוא הבניין הגבוה ביותר באזור החוף הדרומי של דרום ספרד, קוסטה בלאנקה Costa Blanca. מחוז שנקרא אליקנטה מפורסם בחופים חוליים, כחול עמוק של הים התיכון ובמקום התמונה הצפויה של כפרי דייגים לבנים ושיחי גרניום אדומים מתגלה פנורמה ניו יורקית. רצועת החוף הקסומה תחומה מכיוון העיר, כמו במשחק לגו, במאות גורדי שחקים שנלחמים זה בזה מי יהיה גבוה יותר ויזכה להצצה במרחבי הים הפתוח. הים נמצא מצד אחד ומן העבר השני רכסי הרים גבוהים שהופכים את אזור קוסטה בלאנקה לרצועת חוף מבודדת.

 

ההר שחסרה לו חתיכה

אם התיאור עד כאן התאים כפתיח לסרט הוליוודי עכשיו מגיע התסריט שלקוח מעולם האגדות. לאחד מן הרכסים הגבוהים חסרה חתיכה רבועה כאילו נחצבה מתוכו קובייה ענקית וסימטרית. בקו אווירי ישר מול הרכס בלב ים נמצא אי בודד בעל מבנה סימטרי מוזר. איך התעופף חלק מן ההר ונחת בלב ים? הגרסה הפופולארית מספרת על ענק שגר בקוסטה בלאנקה והתאהב ביפה בנשים שגרה באזור. אבל את הענק חמדה דווקא המכשפה הרעה והמכוערת שהעדיפה את מיסטר ביג על פני האחרים. היא הטילה כישוף באהובתו שתמות כשתשקע השמש מעבר לרכס ההרים. הענק הנסער שעט במעלה ההר ובעט בו במלוא עוצמת זעמו עד שעפה ממנו חתיכה ונחתה בים. דרך הפתח שנוצר שלחה השמש את קרניה האחרונות וזיכתה את היפיפייה בשעתיים נוספות של חיים. גרסה אחרת טוענת שהשטן ירד לבקר בקוסטה בלאנקה והתחפש לאדם. כשרצה לחזור לאופל אלוהים סירב לו ובכעסו הרב הוא נגח בהר. הצעירים מעדיפים את האפשרות שמטוס אמריקני חלף על פני האזור ובעוד הטייסים שקועים בהתבוננות בחתיכות חשופות החזה המטוס נתקע בהר. אגדות, אגדות, אבל העובדות המדעיות הן די מפתיעות. אנשי נאס"א בדקו את מבנהו הגיאולוגי וגודלו של האי והממצאים מצביעים על כך שהוא זהה לחור שנפער בהר. זוהי ספרד, דמיון ומציאות, שמחת חיים וסייסטה מקומית, רקדניות פלמנקו ולוחמי שוורים, טאפאס ובשרים מיובשים, דם חם ויין קר.

 

אגם טורקיז למרגלות מבצר גוואדאלס       צילום: רונית סבירסקי

 

דם חם ויין קר

הרבה יין אדום ואורוחו, שהוא משקה הקינוח המסורתי, נשפכים במסעדות. הספרדים לא הולכים לאכול בחוץ הם יוצאים לבלות ומקשטים את הערב באוכל. צלוחיות הטאפאס המגוונות שאין להן סוף זורמות במשך שעות אל השולחן כמו טכס שיש לו חוקים וכללים משלו. אם לוקחים בחשבון ששעת היציאה המקובלת היא 11 בלילה, לא קשה להבין איך התפתחה לה הסייסטה של הצהרים. או שאולי קודם הייתה הביצה ואחריה התרנגולת. שדה התעופה באליקנטה שאליו מגיעות בקיץ טיסות ישירות מישראל מרוחק 40 ק"מ מן העיר המרכזית בנידורם (Benidorm). החוף של בנידורם מחולק לשלושה חלקים: חוף הלבנטה, העיר העתיקה וחוף הפאניינטה. קוסטה בלאנקה היא הרביירה של הספרדים ועד סיום שלטונו של פרנקו ב-1975 חופי בנידורם היו היחידים בספרד שהותר ללבוש בהם ביקיני.  שפע האטרקציות התיירותיות באזור הוא עצום ומתאים לכל הגילים וההרכבים המשפחתיים. בחרנו עבורכם את עשרת ה"לא עשית-לא היית".

                           

 טיילת בגווני כחול-לבן בעיר העתיקה בנידורם   צילום: רונית סבירסקי

  

160 בתי מלון, פאבים, טאפאס ובתי קפה

160 בתי מלון פזורים בעיר בנידורם ולאורך החוף. חלק מבתי המלון הותיקים יותר ממוקמים על קו המים ואחרים ממוקמים במרחק הליכה קצר מן החוף. כזה הוא מלון "דיינסטיק" החדש שבו התארחנו. הוא חדיש ומודרני מאובזר בכל הציוד המתאים וממוקם במרחק 10 דקות הליכה מן הים.  העיר אינה גדולה, קל להתמצא בה ולבד מהטיילת שנמשכת לאורך 6 ק"מ חוצות אותה שדרות רחבות בשם שדרות הים התיכון ושדרות אירופה. לאורכן נמצאות חנויות בזארים טיפוסיות פתוחות אל הרחוב שמציעות הרבה טקסטיל והנעלה במחירים מפתיעים. העיר מחולקת לרובעים: הסקוטי, האנגלי והגרמני ובלילה היא משנה את פניה והרחובות הופכים למתחם בילויים עם דיסקוטקים, מועדוני לילה, פאבים, בר טאפאס ובתי קפה. באולם "פאלאס" מוצג מידי ערב מופע קבארט עם ריקודי פלמנקו, מוסיקה ספרדית וריקודים. כרבע שעה נסיעה מהעיר נמצא הקזינו האזורי מצויד במכונות מזל, בלק ג'ק ורולטות. בימי ראשון ורביעי מתקיים בשדרות אירופה שוק האוכל עם שפע של ירקות ובשרים משעות הבוקר המוקדמות עד הצהרים.

                                

 

מדרגות אל הים    צילום: רונית סבירסקי

 

חופי הלבנטה ופאריינטה

שטח חוף רחב ידיים של חולות רכים ולבנים. פסלים חובבים יוצרים דמויות ובובות בחול, בתי קפה ומסעדות פזורים לאורך הטיילת ועל החוף שלל שמשיות צבעוניות ומיטות שיזוף. בקוסטה בלאנקה המציאו את הפטנט שאומץ אחר כך בכל חופי המדינה. כל כמה מאות מטרים עומד פסל סביבתי מודרני בצורה של אפרוח, רכבת או כדור. המטרה היא לסמן את האזור עבור הילדים כדי שלא ילכו לאיבוד וייזכרו ליד איזה פסל נמצאת המשפחה. קו המים הסמוך לחוף מתחיל במים רדודים ולאחר כמה עשרות מטרים המים הופכים לעמוקים יותר. מי שאוהב את אווירת החופש התוססת, להיות מוקף בתיירים מכל העולם, לעשות סקי מים, מצנחי רחיפה, גלשני רוח ואופנועי מים ימצא בחופים האלה את מבוקשו. אלה שמחפשים חוף אינטימי יותר מומלץ להרחיק אל חוף לאקלה שנמצא במפרץ קטן תחום בין גורדי השחקים. לאוהבי הצלילה מוצע אתר מעניין במערה הנחבאת מתחת לאי המפורסם של בנידורם.

 

 שעשועים לילדים ופסלים מחול     צילום: רונית סבירסקי

 

העיר העתיקה של בנידורם

סמטאות צרות מרוצפות באבן, מסעדות וברים של טאפאס, בתי קפה ציוריים וגלריות. העיר בנויה על שרידים מימי הפיניקים, המורים והנוצרים. היא החלה לפרוח במאה ה-14 בזכות דגי הטונה שהדייגים הביאו מן הים. בתחילת המאה ה-19 החלה לשמש יעד תיירותי מרתק. הדרך מטפסת אל נקודת השיא של העיר בגבעה הצופה אל הים. גדר אבן לבנה מסמנת את המתחם שהיה כפר הדייגים העתיק. במרכז הכיכר כנסיית סנטו דומינגו, הקדוש הימי ששמר על הדייגים. הבתים והמבנים הציבוריים של כפרי הדייגים נצבעו בלבן כדי שיבלטו מרחוק ויהוו סימן לדייגים שחוזרים מן הים. פוסעים ברחבה עם מבנים ארכיטקטוניים עתיקים עד לנקודה שבה נופל הצוק אל הים ומדרגות מובילות במורד ההר אל המזח. מבט מלמעלה אל חופי הים מגלה שעידן האיסור הביקיני חלף עבר לו והתיירות ששוכבות שם חשופות חזה ולא בדיוק חושבות על הרודן פרנקו. בקפה שבמרכז הכיכר מגישים את משקה האורצ'טה שעשוי מטייגר נאטס ויש לו מראה וטעם של חלב אגוזים. בלילה מתייצבים ברחבה ציירי הפורטרטים להנציח את התיירים.

 

פארק עולם הים

למרות שמדובר בחבל ארץ לא גדול יש בו שפע של פארקים ובידור לילדים. "מונד-או-מר" מתמקד בעולם המים. כפר שלם בנוי בסגנון בקתות קש אפריקניות, סבך צמחייה שמזכיר ספארי וחיות נדירות בכלובים פתוחים וסגורים ממוקמים בדרך אל פסגת האתר שם מתקיימים כמה פעמים ביום מופעי ראווה של דולפינים מלווים ברקדניות מים. גשרים עוברים מעל נחלים, מתחם של פלמינגו, צבי מים, אריות ים, אקווריום ענק לצפייה באריות הים מתחת למים. מאורת עטלפים חשוכה שמעוצבת כמו מערת עלי באבא. הכל מלווה בציורים וצילומים שמסבירים ומתארים את הסוגים השונים של בעלי החיים. ישנם גם סוריקטות, קופי למור, טוקנים, ברווזים ופינגוונים. בנוסף למופע הדולפינים מקיימים מספר פעמים ביום תצוגת אריות ים ותוכים מאולפים. פתוח כל השנה. 19 יורו למבוגר 13 לילד.

 

 פארק מגלשות המים "אקווה לנדיה"   צילום: רונית סבירסקי 

 

פארק מגלשות מים 

צמוד לעולם הים נמצא פארק מגלשות המים "אקווה לנדיה", שנפתח לפני מספר חודשים ונחשב לגדול ביותר באירופה. 22 מגלשות מסוגים שונים כמו קמיקזה, זיג זג, ביג בנג, נחל לראפטינג, גיזרים, גשרים מעל המים, 4 בריכות גדולות והגדולה בניהם היא בריכת גלים. על שטח עצום של כמה מאות דונמים מוקף ברכסי הרים גבוהים מכל עבריו ובתוכו שפע של עצי דקל, צמחייה ירוקה ופרחים בשלל צבעים, מתפרשים כל מתקני המים השונים ואינם יוצרים תחושה של צפיפות. סביב הבריכה המרכזית עומדות שמשיות צל וספות שיזוף. מסעדות מזון מהיר ובתי קפה מקיפים את הבריכה. פתוח כל השנה מחיר: 20 יורו למבוגר, 15 יורו לילד. ניתן לקנות כרטיס משולב שכולל את עולם הים במחיר 30 יורו למבוגר ו-20 לילד. אין צורך להשתמש בכרטיס באותו יום.

                         

מופעי דולפינים ב"מונד  או מר"   צילום: רונית סבירסקי 

 

פארק "טרה מיטיקה"

הפארק הוא הגרסה הספרדית ליורודיסני. הוא בנוי כולו ממונומנטים מרשימים של העולם העתיק. שער הכניסה העצום של מקדש לוקסור מעוטר בהרוגליפים מצריים, במרכזו אובליסק מרשים ושני פסלי פרעונים. במתחם השער מציגים טכס פרעוני מסורתי. אגם מים גדול עם סירה מצרית עתיקה מוקף במבני ציבור. אזורים נוספים מייצגים את רומא העתיקה, איבריה ויון העתיקה. בתוך כל התפאורה המרשימה הזו הילדים מצטלמים עם גורי אריות, שטים באגם ומשתעשעים במתקנים שמחלצים מגרונם צווחות אימים. רכבת שדים באולם חשוך, רכבות הרים, סירות על מסלולי מים, צנטרפוגה ומופעים בקולוסיאום.ישנן גם מסעדות וחנויות שיכולות להעסיק את המבוגרים שאינם חובבי רכבות שדים. פתוח כל השנה 33 יורו למבוגר, 25 יורו לילד. ביולי-אוגוסט החל מ-17.00 המחיר 19 יורו למבוגר ו-15 לילד.

 

"טרה נטורה"

טרה נטורה הוא הפארק הרביעי ומתמקד בעולם החי, הצומח והתרבות של עמים שונים ברחבי העולם. הגן מחולק למתחמים שכל אחד מהם מייצג אזור אחר על פני כדור הארץ. אמריקה, דרום אמריקה,  אסיה, אירופה ופנגיאה בתקופה שבה היבשות היו עדיין מחוברות. בכל מתחם מוצגות החיות והצמחייה האופיינית בתנאי הטבע הרגילים ללא כלובים להוציא את חיות הטרף שזכו למתחמים גדולים. בשטח מסתובבים חמורים, עיזים, לאמות וציפורים נדירות. הרמקולים משמיעים בהגברה מיוחדת את קולות בעלי החיים. כמה פעמים ביום נערך מופע אקרובטיקה על צנטרפוגה. לאורך הדרך פוגשים בארמדילו, חזירי בר, צבים ענקיים, קקדו ויגואר. ישנן שבע מסעדות שמייצגות את העמים השונים, הודית, סינית, אמריקאית, דרום אמריקאית, קנדית ועוד. פתוח כל השנה 20 יורו לאדם 15 לילד.

 

טיולי ג'יפים 

משפחות שמחפשות בילוי משותף ומהנה למבוגרים ולילדים יכולות לצאת לטיולי ג'יפים שמארגנת חברת "מרקו פולו". טיולים בנהיגה עצמית או בלווי מדריך יוצאים למרחבי הטבע ולהרים שמקיפים את רצועת החוף. האזור נקרא "לה מרינה"  והוא מאפשר מסלולי נוף בדרכי עפר וביקור בכפרים קטנים יפיפיים מוקפים במטעי שסק והדרים. בתים לבנים או בגוון חמרה צהבהב עם גגות רעפים אדומים בנויים על מדרונות הגבעות הירוקות. הסיור עובר בחורשות אורנים ומגיע ל"אואזיס" של האזור שהם מפלי נהר האלגר, Les Ponts. שפע של מים ניגרים מן המפלים. המטיילים מפלסים להם דרך בין הצמחייה העבותה וצועדים לאורך הנחל בין אמות מים עתיקות, סבך של קנים, תאנים ופריחת הרדופים. טמפרטורת המים קבועה בכל ימות השנה והיא עומדת על 18 מעלות. מרקו פולו להזמנות 0034-965863399

 

אלתיאה העתיקה 

אלתיאה העתיקה או בשמה המודרני אלתיאה עילית היא עיירה ספרדית כפרית וקסומה עד כדי כך שאפילו חוליו אנגלסיאס הלך שבי אחריה ובנה לו שם בית. סמטאות אבן צרות, קירות הבתים מסוידים בלבן ובחזית כל בית פנס רחוב בצורת עששית מחוזק בתושבת ברזל מעוצבת. עציצים עם עצים ננסיים, גרניום אדום בשיא פריחתו ופסלים על המרפסת מעל המסעדה ברחבה. כנסיית סנטו דומינגו שולטת על העיירה עם כיפת הפסיפס הכחולה שלה ומתחתיה הכיכר המרכזית שיש בה כמה בתי קפה מתוקים ושולחנות שעומדים ברחבה תחת שמשיות מצלות. ברחובות הקטנים מצויות גלריות של בגדים, נעלים, כלי בית, נרות דקורטיביים ומתנות. מן הרחבה המרכזית אפשר להמשיך אל הטיילת ונקודת התצפית של העיירה אל מרחבי הים. נקודת האפס של קוסטה בלאנקה מצוירת על רצפת הטיילת מול הים. בחודשים יולי-אוגוסט הופך המדרחוב לפסטיבל של יוצרים ואמנים.

 

                         

סמטאות ציורים בכפרים הקטנים   צילום: רונית סבירסקי

 

 

מבצר גוואדאלס

מבצר גוואדלאס הוא גולת הכותרת של האזור. עיר ימי ביניימית טיפוסית שהייתה במאה ה-12 עיר מבצר חשובה ויתרונה הגדול היה המיקום הטופוגרפי הנדיר בראש הצוק שלא אפשר לנוצרים לכבוש אותה מידי המורים-הערבים. בגרוש ספרד ב- 1492 ניתנה ההוראה לפנות את ספרד לכל מי שאינו נוצרי ואינו רוצה להתנצר. המורים שהיו מוסלמים התבצרו במקום והנוצרים לא הצליחו לכבוש אותו עד שב- 1609 עזבו המורים מרצונם. את השלטון לקחה לידיה משפחת אורדוניה עתירת הנכסים. העלייה אל המבצר כבר מבשרת שמדובר בפנינה ארכיטקטונית ומיקום מרהיב. רחבת תצפית צופה אל ההרים מגלה מראה מדהים של אגם טורקיז שהיה פעם חלק מנהר גוואדאלס ונסכר על ידי סכר עצום. בקצה הצוק ממוקם המבצר ובתוך העיירה עומדים עד היום מבני ציבור מאבן מסיבית. מערת הכלא שחצובה בסלע, מעליה בית הספר ששימש ל-18 תלמידים והכנסיה. בית משפחת אורדוניה פתוח לציבור ואפשר לראות בו איך חיה משפחה עשירה במאות ה-17 וה-18. עיירה קטנה ודברים בה הרבה. מוזיאון יוצא דופן של האמן מנואל אוסה שמפסל חפצים ופסלים בגודל ראש סיכה. המוצגים עומדים כשאליהם מחוברת זכוכית מגדלת ואפשר דרכה לראות את מגדל אייפל או פסל החירות בתוך קופ של מחט, או קרוסלה בתוך ספלול של בלוט. הוא משתמש גם בכנפיים של יתושים, קונכיות וצדפים. בגוואדאלס יש שני מוזיאונים שלו. מוזיאון נוסף מציג את צורת החיים במאה ה-12 כעין דגם של בית על כל חדריו וחפציו. מוזיאון של האמן אנטוניו מרקו מציג בתי בובות בסגנון בית ברבי, שמשחזרים בתים עתיקים מהמאות הקודמות בצורה אותנטית ומאותם חומרים שהחפצים היו עשויים במקור. בקומה השנייה בנוי דגם מוקטן של בית לחם כפי שהיא נראית בערב חג המולד. כל המוזיאונים גובים 3 יורו לאדם.

                          

 חופי קוסטה בלנקה    צילום: רונית סבירסקי