לשוט בקאנו נגד הזרם במעלה הנהר בין אשדות גועשים עד מערת השטן

 

בין אוצרות הטבע האייקוניים של הפיליפינים נמצאים מפלי פאגסנג'אן (Pagsanjan Falls) במחוז לגונה (Laguna). סדרת מפלים מרשימים בעלי מספר קומות,  שמושכים הרפתקנים, חובבי טבע, תיירים ותושבים מקומיים

מפלי פאסנג'אן - מגדפיו         צילום: רונית סבירסקי

 

מפלי פאגסנג'אן, שנקראים גם מפלי קבינטי ומגדפיו, הם חלק מפארק טבע שנמצא כ-90 קילומטרים דרומית-מזרחית למנילה. התיעוד הראשון על טיול למפלים נכתב בידי סוחר אמריקאי ג'וזף אי. סטיבנס מבוסטון שביקר במפלים ב-22 במרץ 1894. משערים שהשם ניתן למפלים בתקופת השלטון האמריקאי בפיליפינים. פאגסנג'אן שימשה כבירה המסחרית ומרכז הסחר של מחוז לגונה, בזכות הנגישות שלה בסירה ממנילה דרך נהר פאסיג ולגונת דה ביי, וכן דרך הנהרות שמגיעים מהערים ההרריות לאורך הרי סיירה מדרה. האמריקאים הראשונים שהגיעו לאזור גילו את מפגש הנהרות בומבוגאן ובלאנק ומשם המשיכו במעלה הנהר עד שגילו את המפלים. למעשה הם הגיעו למפלי מגדפיו בעיירה קאבינטי אבל הם בחרו לקרוא למפלים פאגסנג'אן.

 

סירות הקאנו ממתינות לתיירים       צילום: רונית סבירסקי

 

מבקרים רבים בוחרים בשיט אל המפלים בקאנו שיוצא ממעגן בעיר פאגסנג'אן. במהלך השיט חולפים על פני בתי נהר, מסעדות ואתרי נופש שצמחו לאורך השנים על גדות המים. הערוץ זורם בתוך קניון עצום מוקף צוקים ירוקים מרשימים.

הקאנו הפיליפיני נקרא "באנקה" והוא בעל מבנה צר וארוך שמאפשר ישיבה לאדם או לשניים בזה אחר זה. צמד שייטים מנוסים מנווטים את הקאנו כשאחד יושב מאחור והשני קדימה. המעבר בין סלעים גדולים ואשדות דורש מיומנות, יכולת תמרון ושליטה אתלטית בקאנו. השייט הקדמי מדלג בין הסירה לסלעים בתנועות שמזכירות יותר ריקוד מאשר שיט. הוא קופץ ודוחף את הסלעים ברגל אחת ומושך את הסירה בשתי ידיים כדי להחליק בין הסלעים. במצבים רבים הוא נמצא לגמרי מחוץ לסירה כשהוא דוחף בשתי הרגליים את הסלע ומושך את הסירה קדימה.

 

"ריקוד" השייט בין הסלעים      צילום: רונית סבירסקי

 

השיט הוא הרפתקה יוצאת דופן, המים מתיזים מכל עבר, המורדות הירוקים משנים את צבעם בהתאם לשעות האור וקרינת השמש וברקע נשמעים ציוצי ציפורים המקננות בין הסלעים. בקטעים הרגועים אפשר להתרכז וליהנות מהנופים השלווים ומצלילות המים. הקניון העמוק מוקף בצוקים סלעיים, מכוסים בצמחייה טרופית עבותה של גפנים, סחלבים ושרכים. הבריכה הטבעית העצומה שלו נקייה, עמוקה וקרה מאוד. המפלים המרשימים נופלים מגובה 91 מטרים. זוהי סדרה של חמישה מפלים עוקבים, שצונחים אחד אחרי השני בהדרגה והופכים למופע מרהיב. שניים מהם קרובים זה לזה, והאחרון נמצא בבסיס.

 

נתיבי שיט מוגדרים      צילום: רונית סבירסקי

 

במהלך השנים נוצרו נתיבי מים לאורך הנהר שהשייטים מכירים ויודעים לנווט דרכם. הנתיבים נועדו לשמש מעבר לסירות העץ הצרות שמטפסות נגד הזרם במעלה הנהר בנקודות שיש בהן זרמים חזקים שנקראים אשדות ((Rapids. המים זורמים בעוצמה בין גושי סלעים ויוצרים מעין מפלונים שצריך לנווט דרכם. באזורים שהנהר רחב ישנם שניים או שלושה נתיבים שמאפשרים לסירות ששטות במורד הנהר לחלוף במקביל. הזרם הנגדי, משקל הסירה ומשקל הנוסעים שיושבים בסירה הם אתגר לא פשוט עבור השייטים. המאמץ הפיזי גדול מאוד והם נחים מדי פעם כדי לצבור כוחות. בנקודות שבהן הנהר זורם בעוצמה הונחו מספר צינורות פלדה כדי שהסירות יחליקו עליהם.

 

מעברים צרים בין סלעים     צילום: רונית סבירסקי

 

מנקודת המוצא עד המפלים ישנם כ-16 רפידים והשיט יכול להימשך בין שעה לשעה וחצי. רעש המים הגולשים על צלע ההר הירוק מסמן שהיעד קרוב. מראה המפלים השופעים מרגש ומסעיר. הסירה שטה למרגלות המים השוצפים והשייטים מנווטים את הקאנו אל נקודת העצירה הראשונה. המטיילים יורדים לרחבה שממנה אפשר לצפות על המפלים. אחרי מנוחה קצרה ממשיכים בשביל שמוביל אל נקודת תצפית על מפלי טלהיב. מאחורי המפלים נמצאת מערה חשוכה שקיבלה את הכינוי "מערת השטן" כיוון שצדודית הפתח שלה מזכירה את פני השטן. בנקודה זו עולים על רפסודת במבוק ששטה תחת מי המפל הגועש. יבשים אי אפשר לצאת מההרפתקה הזו אבל היא מצדיקה את המאמץ. לאורך כל השיט המטיילים חייבים לחבוש קסדה ואפוד הצלה. חשוב להצטייד במים, קרם הגנה ובגד ים. בנקודת המוצא לשיט ישנם תאי אחסון שאפשר להשאיר בהם בגדים להחלפה והם דואגים לספק מגבות.

 

בתים ואתרים לאורך הנהר     צילום: רונית סבירסקי

 

אגדת מפלי פאגסנג'אן

האגדה המקומית מספרת שבשחר ההיסטוריה היה רק נהר ללא מפלים. בסמוך לנהר התגוררו שני אחים, מגדפיו ובלובאד. שנת בצורת פקדה את האזור והנהר יבש והעצים והצמחים שצמחו על גדותיו מתו. בלובאד, שהיה ילד חלש וחולני מת ונקבר ליד האגם למרגלות ההר שנקרא בלובאד. האח השני שהיה הרפתקן וחזק טיפס במעלה ערוץ הנהר בעזרת מקל במבוק כדי לחפש מים. הכל היה יבש ובתיסכולו הוא השליך את המקל בזעם על אחד הסלעים. מים החלו לפרוץ מהמקום שבו פגע המקל ומשם פרץ זרם מים שוצף שהפך למפלים. אלה שמצויים בסיפורי התורה ימצאו דמיון לסיפור משה רבנו שהיכה בסלע ויצאו ממנו מים. מגדפיו שעל שמו נקראו במקור המפלים כרע ברך והודה לאלוהים, שתה מהמים והחזיר לעצמו את כוחותיו.

 

השיט בדרך חזרה נינוח יותר כיוון שהסירה שטה עם כיוון זרם המים. לקראת סוף המסלול מחברים מספר סירות לסירת מנוע גדולה יותר שמושכת אותן עד למעגן. לפני סיום שותים מיץ קוקוס טבעי מתוך הפרי, מתקלחים וממשיכים ליעד הבא.