הונגריה - בודפשט עיר הבירה התוססת שאוהבת את מנעמי החיים
בודפשט היא עיר בטעם אירופאי של פעם, שאוהבת מנעמים, אוכל מתובל, בתי קפה שופעי מאפה ובתי מרחץ מפנקים. יש בה רחובות ציוריים, מבנים קולוניאליים, מוזאונים חשובים ודנובה אחת שאין שנייה לה.
רומנטיקה על הדנובה צילום: רונית סבירסקי
עיר יפה ונשים יפות
יעדי תיירות שזמן הטיסה אליהם קצר הפכו לאטרקציה מבוקשת על ידי ישראלים. בודפשט (Budapest) היא אחת מאותם אתרים שמאפשרים קפיצה קצרה לחו"ל שתוך שעתיים וחצי אפשר לנחות ולהתחיל לטייל. מדריכי טיולים דוברי עברית אוספים בתיאום מראש את המטיילים משדה התעופה ואחרי חצי יום טיול מלווה בהסברים כבר מרגישים בבית. ההונגרים, אלופי גינונים, הליכות ונימוסים, אוהבים תיירים ונהנים לארח. כיום, אמנם לא מנשקים יותר את כף ידן של הנשים, אבל תמיד יקפידו להגיש ולשרת אותן ראשונות. כשפוגשים ברחובות את הנשים ההונגריות היפהפיות קל להבין מדוע הן זוכות ליחס מועדף.
בודפשט משתרעת לצד שתי גדות הדנובה ובעבר הייתה שלוש ערים נפרדות, פשט, בודה ואובודה, שאוחדו להן יחדיו ב- 1873. את שתי הגדות מחברים שבעה גשרים שאינם נופלים ביופיים מאלה של פריז על הסיין. גשר השלשלאות התלוי וגשר אליזבת מהווים אטרקציה היסטורית בנוסף להיותם דרכי מעבר. בודה (Buda) שוכנת בצד המערבי שמשקיף ממרומי הגבעות אל הנהר ומהווה את החלק ההיסטורי העתיק, השלו והפסטורלי. פשט (Pest) ממוקמת בצד הגדה המזרחית בשטח מישורי ומשדרת את אווירת הכרך העירוני התוסס, בתי קפה, מסעדות, מרחצאות וחיי לילה סוערים.
הטירה, התצפית והעוגה
נקודת הפתיחה שמשקיפה על העיר מגבוה ומאפשרת לקבל תמונה מלאה של שתי הגדות היא גבעת הטירה (Castle District) שנבנתה בימי הביניים ועברה תהליכי שיפוץ ושימור. מתחם הטירה, שהוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת, הוקם במאה ה-13 על ידי המלך בלה הרביעי ושימש כארמון המלכותי של שליטי האימפריה האוסטרו—הונגרית. כיום פועלים בו מספר מוזאונים חשובים ביניהם הגלריה ההונגרית הלאומית והמוזאון לתולדות בודפשט. המתחם כולל את מצודת הדייגים (Fisherman's Bastion) המשלבת סגנון אדריכלי רומנסקי. שמה של המצודה נובע מגילדת הדייגים שהתיישבה במקום בימי הביניים. במאה ה-19 נוספה לה מרפסת-טיילת עם שבעה צריחים שמסמלים את שבעת השבטים המדיאריים, תושבי האזור הראשונים, וממנה נשקפת אחת התצפיות היפות ביותר על העיר פשט, הדנובה והגשרים.
מצודת הדייגים בבודה צילום: רונית סבירסקי
כנסיית מתיאש (Matyas Templom) נבנתה במאה ה-13 בסגנון גותי-רומנסקי ונקראה כנסיית גבירתנו. השם שונה למתיאש כהוקרה למלך מתיאש הראשון שערך בה פעמיים טקסי נישואין. אשתו הראשונה הייתה פולניה שנפטרה בגיל צעיר והשנייה איטלקייה שהרעילה אותו. הכנסייה הומרה למסגד בתקופה העות'מאנית במאה ה-16 וחזרה לימיה המפוארים בתום הכיבוש. השער המקורי מהמאה ה-13 נותר כפי שהוא, חלקיה האחרים והוויטראז'ים שופצו במאה ה-19. המשפצים היו בעלי מלאכה יהודים שפיתחו את פטנט החרסינה הצבועה בגוונים חומים שונים ומנוקדים. הכנסייה שמשה להכתרת מלכי הונגריה ומעוטרת בחלונות ויטראז' יפהפיים. בסמוך לכנסייה נמצאת קונדיטוריית רוזברום (Ruszwurm) שנוסדה ב-1827 והפכה למוסד קולינרי שמתגאה בעוגת הקרמש (קמשניט) הטובה ביותר בעיר.
ממלכת הקרמשניט צילום: רונית סבירסקי
אריות נטולי לשון וחצי מיליון אבנים יקרות
אתר נוסף בצדה הנישא של בודה הוא גבעת גלרט שמהווה נקודת תצפית יפהפייה נוספת. על גבעת גלרט ניצב פסלו של הכומר גילברט שהכריח את השבטים ההונגריים להתנצר בסוף האלף הראשון. הם התנגדו ומרדו וכתוצאה מכך נהרגו אלפים. הפגאנים הצליחו לתפוס את גילברט, אסרו אותו, הכניסו לתוך חבית עץ וגלגלו אותו לדנובה. אתר נוסף הוא פארק הפסלים. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי בהונגריה נאספו מן העיר כל הפסלים והמונומנטים שהנציחו את מנהיגי המשטר הסובייטי והורחקו לפארק אחד רחוק מן העין ומתושבי העיר.
תצפית על פשט וגשרי הדנובה צילום: רונית סבירסקי
לאחר התצפית על גשרי הדנובה כדאי לחצות את הנהר לצדו המזרחי על גשר השלשלאות המרשים. הגשר הוקם בין השנים 1849-39 ומשני עבריו ניצבים אריות נטולי לשון ושיניים. בקצה המערבי של הגשר ניצב פסל בצורת הספרה אפס שמסמנת את הנקודה ממנה מודדים את המרחקים בהונגריה.
כשנוסעים על גדת הנהר נשקף מבנה בית הפרלמנט במלוא יופיו. מבנה ניאו-גותי ענק שהוקם בין 1902-1884 וכולל 691 חדרים, 27 חצרות פנימיות וכיפה המתנשאת לגובה 96 מטרים, שמסמלת את השנה 896 שנת הכיבוש המדיארי. לצורך בנייתו השתמשו ב-40 מיליון לבנים, חצי מיליון אבנים יקרות ו-40 קילוגרם זהב. בפרלמנט נערכים סיורים מודרכים בהרשמה מראש באינטרנט.
בניין הפרלמנט מצופה ב-40 קילוגרם זהב צילום: רונית סבירסקי
קהילה יהודית מפוארת
למרגלות הפרלמנט על משטח האבן של טיילת הדנובה הוצבה אנדרטה שמותירה את הצופים בעיניים דומעות. 60 נעליים שפוסלו בהשראת נעלי היהודים שנורו והושלכו למי הדנובה הקפואים בדצמבר 1944 – ינואר 1945. הנעליים עוצבו ברוח התקופה ורובם לא מציג זוגות אלא נעל בודדת. 6000 אלפים יהודים נרצחו על ידי צלב החץ ההונגרי בשעה שחיילי הצבא הרוסי כבר הגיעו לשערי בודפשט. המבקרים מניחים בתוך הנעלים פרחים, אבנים ושרוכים אדומים ומדליקים לצדם נרות נשמה.
אנדרטת הנעליים לזכר הנספים בשואה צילום: רונית סבירסקי
בבודפשט הייתה קהילה יהודית פעילה עד מלחמת העולם השנייה. התגוררו בה למעלה ממיליון יהודים מתוכם נרצחו 565 אלף. בית הכנסת המפואר שלה נמצא בלב הרובע היהודי ברחוב דוהניי והוא הגדול ביותר באירופה והרביעי בגודלו בעולם. הוא תוכנן באמצע המאה ה-19 בהשראת האדריכלות המוסלמית, המורית, הביזנטית והגותית. יש בו 3000 מקומות ישיבה מחציתם בעזרת נשים. ארון הקודש מעוצב בסגנון כתר מלכות, נברשות ענק משתלשלות מהתקרה, ציורי קיר, מרפסות מגולפות מעץ וכותרות מפארות את העמודים. אורגן עצום משמש לקונצרטים המושמעים בו ואחד מהמפורסמים שניגנו עליו היה המלחין פרנץ ליסט. 24 ספרי תורה בני למעלה מ-300 שנים מאוחסנים מאחורי דלתות פלדה. בשני צדי בית הכנסת הוצבו במות דרשה בסגנון דומה לכנסיות. בסמוך לבית הכנסת ממוקם המוזיאון היהודי במבנה שבו נולד תיאודור הרצל ומציג אוסף של חפצי יודאיקה.
בית הכנסת הגדול ביותר באירופה צילום: רונית סבירסקי
בחצר הפנימית הוקם בית קברות יהודי קטן שבו נקברו גופות הנספים שנאספו בגטו על ידי אנשי הצלב האדום. אנדרטה אמנותית מרשימה הוקמה בחצר האחורית לזכר הנספים "הערבה הבוכייה". היא מעוצבת מענפי מתכת דקיקים ועליהם עשרות אלפי עלים שנועדו להטבעת השמות. 3000 שמות כבר הוטבעו על האנדרטה על ידי בני משפחה. ברובע היהודי ישנן 3 מסעדות כשרות והוא הפך בשנים האחרונות לאזור של גלריות אמנים ומקומות בילוי לצעירים ביניהם פאב אפיקוט. חצר פנימית ברחוב Kazinezy 14 הפכה למרכז בילוי אלטרנטיבי לצעירים Szimpla kert שכולו מחומרים ממוחזרים ורהיטים ישנים ומומלץ להגיע אליו בערב.
חצר סימפלה לבליינים צעירים צילום: רונית סבירסקי
פאבים מאולתרים בדירות מגורים רגילות שהורידו מהן את דלת הכניסה ופתחו לבליינים. אמנים פיראטים יוצרים פסלים קטנים או גדולים באמצע הרחוב וציירי גרפיטי מותירים את רישומם על הקירות. בסופי שבוע מתקיים במתחם Gozsdu Udvar שוק אמנים. זהו קומפלקס של שבעה מבנים שחצרותיו הפנימיות הפכו לגלריות, מסעדות ודוכני אמנים והכניסה אליו היא דרך Király Street.