מערת נטיפים יפהפייה מעידן הקרח שהתגלתה במקרה

 

בלב הרי חלקידיקי שבצפון יוון מסתתר אחד האתרים הפרהיסטוריים המרתקים באירופה. מערת הנטיפים פטרלונה, שהתגלתה באופן מפתיע וחשפה מידע חשוב על העולם הקדום שנחבא בין סלעים בני מאות אלפי שנים

 המערה שהסתתרה על גבעה בין עצי היער      צילום: רונית סבירסקי

 

מעבר לתצורות הגיאולוגיות היפיפיות של נטיפים וזקיפים, המקום מציע הצצה נדירה לחיי האדם הקדמון. התגלו בו ממצאים מגוונים של מאובנים ושרידי בעלי חיים והממצא החשוב ביותר הוא גולגולת אדם העתיקה ביותר שנמצאה ביוון.

 

 הנוף אל ההרים והים מראש גבעת פטרלונה      צילום: רונית סבירסקי

 

צלילים של מים זורמים

רועה צאן מהכפר פטרלונה, פיליפוס חנצארידיס, יצא עם עדרו אל מורדותיו המערביים של הר קציקה (Katika), כקילומטר מהכפר. הוא היה משוכנע שהוא שומע מים זורמים מתוך פתח צר בהרים, וסיפר על כך לבני הכפר. מספר תושבים יצאו לבדוק אם התגלה מקור מים שיכול לספק את צרכיהם לשתיה ולחקלאות. ב-9 במאי 1959, שניים מתושבי הכפר נכנסו דרך פתח צר עם ציוד חובבני, וגילו שקולות "המים הזורמים" נוצרו מתנועת אוויר בתוך גלריות של מערה גדולה.

 

הכניסה אל מערת פטרלונה      צילום: רונית סבירסקי

 

באותה שנה, הכפריים פתחו כניסה נוספת, נוחה יותר, מספר מטרים דרומית לפתח המקורי. בחיפושים הראשונים הם אספו עצמות ושיניים של בעלי חיים קדומים והעבירו אותם לפרופסור פטרוס קוקורוס מאוניברסיטת אריסטו בסלוניקי. בשלב מאוחר יותר הגיעו למקום חוקרי מערות כדי לבדוק את המערה בדיקה מעמיקה.

 

 נטיפים וזקיפים     צילום: רונית סבירסקי

 

הגולגולת העתיקה ביותר ביוון

שנה לאחר גילוי המערה, ב-17 בספטמבר 1960, צוות חוקרים יווני לא מקצועי חשף בתוכה גולגולת אדם שמורה להפליא. הם הוציאה אותה ממקומה מבלי לתעד ולשמור את פרטי האתר המקורי שבו נחשפה. מהלך התיעוד חשוב בתולדות המחקר כדי לשייך את הממצא לתקופה ולמקום. למרות זאת הגולגולת נחשבת עד היום לאחת התגליות החשובות במחקר האנתרופולוגי של יוון. היא זכתה לשם The skull of Petralona Man ומקוטלגת כהומו היידלברגנסיס Homo) heudelbergensis) אבותיו הקדומים של האדם הניאנדרטלי. התגלית הזו תרמה רבות למחקר על האבולוציה של האדם ונוכחותו ביבשת אירופה.

 

גוגולת האדם הקדמון של פטרלונה       צילום: רונית סבירסקי

 

החפירות במערה חשפו מספר רב של ממצאים מהתקופה הפליאוליתית שמתוארכת לפני כ- 300-600 אלף שנים. תקופה שמאופיינת בשפע של בעלי חיים טורפים ובני אדם שחיו על ציד. במערה נותרו עצמות רבות של בעלי חיים שהאדם הקדמון אכל, כשהעדויות מצביעות על שיטת הציד בעזרת אבני צור שסותתו לחיצים וסכינים. בתקופות שהאדם הקדמון נטש את המערה חיו בה בעלי חיים שהותירו אחריהם שרידים של בעלי החיים שניזונו מהם.

 

 שיטות ציד וחיתוך באמצעות אבני צור       צילום: רונית סבירסקי

 

אלפי מאובנים ו-50 מיני בעלי חיים

בין הממצאים ישנם בעלי חיים שסיימו את חייהם במערה ועצמותיהם הפכו למאובנים. אלפי ממצאים נחשפו במערה מאז גילויה עד היום. זוהו בה למעלה מ-50 מיני בעלי חיים ביניהם יונקים, דו-חיים, זוחלים ועופות. החיות הבולטות ביותר הן דובי המערות, צבועים מנומרים שהשתמשו במערה כמחסה חורפי וכמאורה. נחשפו גם שרידי סוסים, יחמורים, עזי בר, שחלקם הובאו למערה על ידי הצבועים בעוד שאחרים נאכלו על ידי האדם הפלאוליתי וזאת על סמך סימני חתכים של כלים חדים שנותרו על גבי העצמות. עידן הקרח, שבמהלכו המערה הייתה מאוכלסת, מאופיין בתקופות קרחוניות ובין-קרחוניות מתחלפות, כאשר כל אחת מהן נמשכה עשרות אלפי שנים.

 

 הדמיית אורח החיים במערה      צילום: רונית סבירסקי

 גוגולת של דב     צילום: רונית סבירסקי

 

הטורפים שהתגלו במערה כוללים: דובי מערות –  דובים ענקיים מתקופת הפליסטוקן שזוהו כצמחוניים על פי בדיקות כימיות שבוצעו בשלדים. צבועים מנומרים, שדומים לקרוביהם החיים כיום באפריקה, אך היו גדולים יותר. הם ניחנו בשיניים חזקות במיוחד, המסוגלות לרסק עצמות, ותועדו כמי שנהגו לאגור מזון במאורותיהם, מה שהוביל להצטברות כמויות עצומות של עצמות שבורות במערה. זאבים קטנים יחסית לזאב האירופי המודרני. ממשפחת החתוליים  – נמרים, אריות מערות וסייברטות' (חתול קדום בעל ניבי חרב).

 

 לסת של צבוע      צילום: רונית סבירסקי

 

בין אוכלי העשב שהתגלו: סוסים – שני מינים, אחד גדול ואחד קטן הדומה לפרא. עזי בר  – קרובות למין שחי כיום בהרי האלפים. איילים  – שלושה מינים: אייל אציל, אייל נקוד ואייל ענק קדום שנכחד. קרנפים, ביזונים, פרים קדומים ופילים  – נמצאו שרידים מפוזרים המעידים על נוכחותם באזור. הימצאותם של סוסים רבים מעידה על אקלים יבש ושטחים פתוחים, אך הימצאות איילים וחזירים מעידה גם על אזורים מיוערים. השילוב של עזי בר מצביע על נוף הררי, כמו זה שקיים עד היום בהר קציקה.

 

גולגולת של זאב      צילום: רונית סבירסקי

 

מערת אבן גיר בת מיליון שנה

המערה נוצרה בתוך סלע אבן גיר ומתוארכת על ידי החוקרים כבת מיליון שנים. היא התפתחה באופן אופקי ומשתרעת כיום על פני שטח של כ-10,000 מטרים רבועים. המבנה הפנימי שלה הוא מבוך מסועף של אולמות רחבי ידיים, עמודי נטיפים וזקיפים מרשימים, שנוצרו במשך מאות אלפי שנים.

 

תקרה של סיכות      צילום: רונית סבירסקי

 

הצורות הפיסוליות מתפרשות על פני כ-2 קילומטרים ורק חלקם הקטן פתוח לציבור. המסלול לאורך 250 מטרים עובר דרך מנהרות וגשרים תלויים ומהם צופים אל חללים עצומים עשירים בעמודי סלע טבעיים, בריכות מים קטנות ותצורות מינרליות מרתקות שמעניקים למקום מראה מהפנט, כאילו מדובר בעולם מקביל שקפא.

 

 מדוזות מאבן      צילום: רונית סבירסקי

 

המבקרים עוברים בין מבוכים של אולמות עצומים, מקושטים באלפי נטיפים וזקיפים בצורות שונות. רבים מהם קיבלו שמות בהתאם לצורתם הייחודית, כגון "הטירה הקסומה", "עמוד המלכה", "הפעמון הקפוא", "ספגטי" ו"סיכות". תצורות אלה נוצרו במשך מאות אלפי שנים כתוצאה מטפטוף מים עשירים במינרלים, שהותירו שכבות סידן פחמתי ויצרו פסלים כמו גלריית אמנות של הטבע.

 

נטיפים בגוונים שונים      צילום: רונית סבירסקי

 

במשך תקופה ארוכה, המערה הייתה סגורה לחלוטין ללא קשר עם הסביבה החיצונית. לאחר מכן, נפער בה פתח טבעי בתקרת אחד האולמות המרכזיים, דרכו נכנסו מים, בעלי חיים ובהמשך גם בני אדם.

 

 תלוי על בלימה      צילום: רונית סבירסקי

גשרים תלויים בין עמודי נטיפים מפוארים      צילום: רונית סבירסקי

 

המוזיאון שמוקדש לממצאים מהמערה

במרחק קצר מהמערה נמצא המוזיאון הארכיאולוגי של פטרלונה, המוקדש כולו לממצאים שהתגלו באתר. התצוגה במוזיאון כוללת שלדים של בעלי חיים פרהיסטוריים, כלים פרימיטיביים ששימשו את תושבי המערה הקדומים, וממצאים גיאולוגיים המסייעים בשחזור התנאים הסביבתיים ששררו באזור בתקופה הפלייסטוקנית.

 

ממצאים ושחזורים במוזיאון פטרלונה      צילום: רונית סבירסקי

 

אחד המוצגים המרשימים ביותר הוא שחזור מדויק של סביבת החיים במערה לפני מאות אלפי שנים. באמצעות מודלים תלת-ממדיים, ניתן לראות כיצד נראו בני האדם הקדומים, כיצד השתמשו באש, ואיך נראו החיות שחיו לצידם, כמו ממותות, דובים וצבאים קדומים. המבקרים יכולים לעקוב אחר השינויים האבולוציוניים שעבר האדם דרך הממצאים שנאספו, ולדמיין את חיי היום-יום של האנשים שחיו במקום לפני מאות אלפי שנים.

 

כיצד לבקר ומתי

המערה והמוזיאון פתוחים למבקרים לאורך כל השנה, כאשר מומלץ לבדוק מראש את שעות הפתיחה המשתנות בהתאם לעונות השנה. הכניסה למערה מתבצעת בסיורים מודרכים בלבד, על מנת לשמור על שלמות האתר. מיקום המערה סמוך לכפר חלקידיקי וכ-35 קילומטרים מסלוניקי.