50 מעלות בצל – בינאלה לאמנות סביבתית

 

14 מיצבי ענק מוצגים במסגרת הביאנלה השנייה לאמנות סביבתית בדיזנגוף סנטר. לצידם מוקרנים סרטי אנימציה ועבודות וידאו שעוסקים בקיימות וסביבה. במסגרת הביאנלה יערכו סיורים, מפגשים, הרצאות וסדנאות לכל המשפחה מ-6 באפריל עד 13 ביוני 2025

 

קולאז' "השלם החסר" של חגית כלימור      צילום: רונית סבירסקי

 

החיבור בין אמנות למרכזי קניות גדולים מקבל תנופה בשנים האחרונות. התערוכות מוצגות בדרך כלל באגף שקט או במתחם מיוחד שמוקדש לתערוכה. בדיזנגוף סנטר בחרו לשלב את האמנות בעין הסערה, בלב הפועם והסואן מתוך כוונה לפרוץ לתודעה תוך כדי פעילות שגרתית. זו הפעם השנייה שהם מציגים את הביאנלה לאמנות סביבתית והשנה היא מוצגת בקומה מינוס 1 ויצירה נוספת על גג הבניין.

 

"לפני הסערה" של תמר ניקס      צילום: רונית סבירסקי

 

חיבור של אמנות וקיימות

שני תהליכים הובילו לתערוכה "50 מעלות בצל". הגישה האמנותית בסנטר של שמואל-פלאטו שרון שיחד עם משפחת פילץ הקימו את מרכז הקניות בהשראת רוקפלר סנטר בניו יורק. האלמנט השני היה לימודי קיימות של אלון פילץ, דור שלישי למייסדים, שיזם פעילות סביבתית ירוקה במתחם. הוא התחיל בחסכון באנרגיה, קיזוז פליטת פחמן ומיחזור פסולת אלקטרונית. ההמשך היה בהקמת מתחם חקלאות עירונית על גג הבניין עם סדנאות הדרכה לגידול ירקות בשיטה הידרופונית. אחריו הוקם מרכז דבוראות עם כוורות לגידול דבורים ששימש לסדנאות וקורסים. הפרויקט העכשווי הוא ייצור קומפוסט מפירות וירקות פגומים.

 

צילומי האמנית אלה קז'יאנה   

 

אמנות, אקולוגיה, סביבה ירוקה ואמירה חברתית הם הבסיס לתערוכת "50 מעלות בצל", שכוללת 14 מיצגים גדולים וסדרת וידאו ארט ואנימציה. במהלך הביאנלה יערכו סיורים, מפגשים, הרצאות וסדנאות לכל המשפחה. העבודות גדולות מאוד ותוכננו על ידי האמנים בהתאמה לחלל. האמנים שנבחרו על ידי האוצרת נאוה בני, הם בעלי קשר עמוק לכדור הארץ ובעלי אחריות חברתית. הם מגיעים מתחומי אמנות, אדריכלות, עיצוב, וידאו וסאונד ומשתמשים ביצירות שלהם בחומרים טבעיים או ממוחזרים.

 

גרפיטי אורבני של טל שטח       צילום: רונית סבירסקי

 

התערוכה מתפרשת על פני קומה מינוס 1 בין הבניינים A ו-B וכל עבודה קיבלה מספר בין 16-1 שכולל את עבודות הווידאו והאנימציה. לצד כל עבודה הוצב שלט הסבר עם שם האמן ובר קוד שניתן לסרוק ולקרוא פרטים נוספים על העבודה. הבר קוד כולל את כל היצירות ומפה שבעזרתה אפשר לטייל עצמאית בין היצירות.

 

ביצה ענקית בקן ודבורים ממתכת

בבניין A מוצגת העבודה "השלם החסר" של האמנית והאדריכלית חגית כלימור, כשהעבודות תלויות גבוה מעל ראשי המבקרים. כל עבודה עומדת בפני עצמה אבל בזוויות מסוימות מתקבל קולאז' שמחבר בין העבודות. למרגלות העבודה נמצאת ביצה ענקית שיצרה האמנית תמר צידון-בלום בשם "ריסטארט". דווקא "הרעש" הוויזואלי במרכז קניות סואן הניע אצלה את ההשראה ליצור משהו לבן. היא השתמשה בקונסטרוקציה ממתכת שעליה בנתה מספר שכבות של עבודת נגרות וריפוד באריזות קרטון ממוחזרות של אופנועים שיובאו מאיטליה. היא עטפה את הכל בשכבות של נייר פרגמנט לבן. הביצה מונחת על קני במבוק שרופים וביניהם פחמים. הקן השרוף מסמל ללא מילים את המצב האקולוגי והחברתי שהעולם והמדינה נמצאים בו היום.

 

RESTART של תמר צידון-בלום       צילום: רונית סבירסקי

 

שחר קושט, סטודנט לאמנות בבצלאל שנה שנייה, יצר את המיצב שקרא לו "נעלמות". העשייה החברתית והפעילות שלו למען הקהילה חוצה יבשות. הוא לא רק דוגל בבניית חברה ערכית הוא עושה רבות למענה. המיצב שלו מציג דבורים מכניות עשויות מתכת שנראות כמו לוחמות שעטו על עצמן שריון כדי להתמודד עם הסביבה. המערכת המכנית שקושט בנה גורמת להן לנופף בכנפיים והן יוצרות צליל עדין בתנועתן. המסר ביצירה מתייחס למצב הדבורים בעולם והחשש הגדול שהן יכחדו.

 

 הדבורים הנעלמות של שחר קוטש      צילום: רונית סבירסקי

 

אלמוגים לבנים ונחש מכפות תמרים

במעבר בין בניין A ל-B מוצגות שתי עבודות. האחת של עובדיה בנישו, בוגר שנקר בתקשורת חזותית, שעובד כמאייר, צייר ואמן קומיקס. העבודה שלו "דהייה" עוסקת בתופעת הלבנה האלמוגים בשוניות במעמקי הים. הוא צייר עולם צבעוני שוקק חיים וססגוני וכמו בתעתועי עיניים כשצועדים לאורך היצירה היא הופכת את האלמוגים לחסרי צבע. העבודה שמוצגת לצידו היא של שירה שטיין, גם היא בוגרת שנקר בעיצוב תעשייתי. שם עבודתה הפך לשם התערוכה "חמישים מעלות בצל". היא חיברה את ים המלח שהולך ונסוג עם התמרים שגדלים באזור ומושקים במים מתוקים. שטיין משתמשת בכפות תמרים שהוסרו מהדקלים כפסולת חקלאית. היא הופכת אותם לבד דמוי עור ויוצרת מהבדים נחש שמתפתל על המלח, אוהל ונוף חרב.

 

 נחש מכפות תמרים ומלח מים המלח ביצירה של שירה שטיין      צילום: רונית סבירסקי

 

יצירת הווידאו של תום לאב "שכבות של שינוי" היא מטאפורה למורכבות המשבר האקולוגי. לאב הוא מעצב רב תחומי שעשה תואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. הוא משתמש במספר שכבות על וילונות שקופים תלויים בחלל חשוך ומקרין עליהם דימויים של אוקיינוסים מזוהמים ופסולת חלל. האפקט יוצר ערפל ואי בהירות שמהדהד את עתידו הלא ברור של כדור הארץ.

 

מיצב ממצנחי ים ופסלי עץ שזוכרים

בבניין B תלויה בגובה עבודת האמנית תמר ניקס "לפני הסערה". ניקס, מעצבת ואמנית טקסטיל יצרה מיצב שמורכב מארבע כנפיים המייצגות את ארבע כנפות השמיים. כל כנף מורכבת מבדים שהיו במקור מצנחי ים ונפגמו. העבודה משדרת מצד אחד את הים הרוגע, החופש והגלישה על הגלים והצד השני את הרגע בו הים סוער והגלים מאיימים על השלווה. מתחת למצנחים ניצבים פסליו של שי עיד אלוני "העצים הזוכרים". אלוני הוא אמן עטור פרסים, שעבודותיו מוצגות בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובעולם וממייסדי זומו, המוזיאון הנייד. חמישה פסלי עץ שיצר מוצגים בתערוכה. הוא משתמש בעצים שננטשו ברחוב או נזרקו מבתים ומחסנים, מחבר אותם מחדש ומפיח בהם רוח חיים. הפסלים הופכים לדמויות שבכל טבעת בגזע נמצא שריד לעבר של פיסת העץ. העץ שהפך לרהיט, ארגז או צריף זוכר את מקורו וגלגוליו.

 

 פסלי העץ של שי עיד אלוני       צילום: רונית סבירסקי

 

גרפיטי שחור לבן וקיר גאולוגי מבדים מבושלים

עבודת האמן טל שטח "במערב העיר יש ים" היא גרפיטי שחור לבן שצויר על קיר המבנה. אפשר לראות את טל עובד ומשלים את הגרפיטי לקראת פתיחת התערוכה. הוא צייר גרפיטי אורבני בפארק  גני יהושע ועיצב את מדי נבחרת ישראל לקראת מוקדמות המונדיאל. העבודה שלו היא המשך לסדרת הציורים שלו Dear Balcon שבה הוא מתייחס לאדריכלות האורבנית בתרבות הישראלית. הוא שוטף את הנוף האורבני במים תוך התייחסות להתחממות הגלובלית ומשמעותה לגבי עיר חוף.

ירדן לוינזון יצרה את "הארכיאולוגיה של העתיד" מבדים ממוחזרים. היא בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר ועוסקת בפירוק פסולת טקסטיל במטרה להפוך אותם לנעליים ומסגרות משקפיים. היא גורסת את הבדים ומבשלת אותם בחומרים אורגניים. היצירה שלה נראית כמו שכבות גיאולוגיות שנחשפות כשהים נעלם. אם פעם מצאו בין השכבות מאובנים, בעתיד ימצאו בקבוקי קולה, טלפון נייד או קובייה הונגרית.

 

קיר גיאולוגי מבגדים גרוסים ומבושלים      צילום: רונית סבירסקי

 

פיסול של הטבע וסרטי אנימציה

אשר אלהרר יצר בעץ את העבודה "הנוזל היקר בעולם". אלהרר הוא פסל ואמן מיצב שבחר להציג מבנים גיאולוגים בטבע. השכבות מציגות את כוח המים שמפסל אותם בפיסול טבעי. המיצב בנוי בתחתית מעץ בעיבוד גס וככל שהוא עולה למעלה ניתן לראות את תהליך חלחול המים בסלע. הוא משתמש בשאריות של נגריות ומרהיטים שאנשים זורקים בימי איסוף של העירייה. לצד עבודתו של אשר אלהרר מוקרנים 6 סרטים קצרים של אנימציה מכל העולם. כל אחד מהם מספר סיפור ייחודי, משעשע, מאיים, מצחיק או סוריאליסטי על משבר האקלים וההשפעה שלו על חיינו. סאטירה על זיהום פלסטיק באוקיינוסים, דב קוטב שמהגר לציריך ופותח סוכנות לטלפונים ניידים ומשרד נסיעות, סרט על חמסין בלתי נסבל בירושלים, סיפור על אי בודד שניצל את כל אוצרות הטבע שלו, פתרון לגל חום של שני ילדים, ווידאו ארט על בולעני ים המלח.

 

 מבנים גיאולוגיים שעוצבו על ידי מים - יצירת האמן אשר אלהרר     צילום: רונית סבירסקי

 

במסדרון שמשמש מעבר מוצגות עבודות של הצלמת אלה קז'יאנה "הר הרוחות" על היער שנפגע בשריפה. עבודתה הוצגה בווג פוטו 2024. בהרי ירושלים נמצא הר הרוח הירוק שקז'יאנה נהגה לטייל בו ולצלם כשנתקפה געגועים למולדתה. היא צילמה את היער הירוק וכשחזרה לאחר מכן גילתה את ההרס שגרמו הרוחות, כשליבו את השריפה ביער. היא חזרה וצילמה את הצמיחה המחודשת ותיעדה את השחור לעומת הירוק, כשבתערוכה שתי התמונות מוצגות זו מול זו.

 

היער השרוף של הצלמת אלה קז'יאנה    

 

עבודתה של זהר ירום "בין אדמה לשמים" היא טכניקה מעורבת של חול על קנבס. היא בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל ועבודותיה הוצגו במוזיאונים וגלריות בארץ. היצירה שלה בתערוכה מחברת בין האדמה ומעליה משקיף המרחב השמיימי שמנצנץ בלילות ומחמם בימים באמצעות הדימוי של כנפי החול. עבודתה של רחלי ליסר "איפה? איפה?" מזכירה את סדרת החוברות לילדים איפה אפי? היא יצרה תמונת נוף מדברית ומבקשת מהמבקרים לחפש את החיות השונות שמסתתרות בתוך החולות, בין הסלעים, העצים הבודדים, השיחים סחופי הרוח והפרחים הקטנים.

 

 הכנפיים של זהר ירום     צילום: רונית סבירסקי

 

המעלית מובילה אל גג הבניין אל יצירת האמנית רו (רות) בועזסון "חיי לילה". בועזסון ילידת ירושלים מתמחה בעיצובי קיר מאדמה ובחרה להציג את חיי הלילה בפארק הירקון בתל אביב. בלב הכרך הגדול יש טבע שמתעורר לחיים בשעות הלילה מחצות עד זריחה. היא משתמשת באדמה, אבן גיר כתושה, חול ים, קש וחרסית כדי ליצור את מראה הפארק ובתוכו היא משבצת תנים זהובים, ינשוף, עטלף פירות, דרבנים, סיקסק, שלדג גמדי, ברכייה, אנפה אפורה ושחף צהוב רגל. הרקע בצבעי אדמה בהירים ובעלי החיים קיבלו תוספת צבע מחומרים טבעיים.

 

חיי הלילה בפארק הירקון    צילום: רונית סבירסקי

יצירה מאדמה, חול וקש של רו (רות) בועזסון      צילום: רונית סבירסקי

 

התערוכה מתקיימת בתאריכים 6 באפריל – 13 ביוני 2025 והכניסה אליה חופשית. היא פתוחה בימים ראשון – חמישי, שבת 21:00-10:00, שישי 00:10-15:00