מאת: רונית סבירסקי

ניו זילנד - בנתיב הסלמונים וארץ הקרחונים

נתיב הסלמונים ודגי הטרוטה, טרק במאונט פוקס, אגם פרינגה, קרחון פוקס, סלעי הפנקייק והגייזר שאסור להחמיץ - המסע לניו זילנד - פרק שביעי

הדרך מוואנקה ל"מאונט פוקס" (Mount Fox) יכולה לזכות לכינוי נתיב הסלמונים ודגי הטרוטה (פורל). הדרך היפהפייה עוברת בין שני האגמים Wanaka ו-Hawea. הם נחשפים לאורך הדרך לסירוגין כשהם מוקפים בחורש סבוך ועצים שצבעם הופך אדום, כתום וצהוב בעונת הסתיו. זה המקום להודות שבחירת מועד הטיול בחודשים אפריל ותחילת מאי הייתה מוצלחת. למרות החשש מימי גשם הצלחנו לעבור את המסע כשרובו שטוף שמש. מחירי המלונות נוחים יותר, הכבישים כמעט ריקים ממכוניות, אין צורך להזמין טרקים מראש והעיקר השלכת. גווני גוונים של עצים שצובעים את האי הירוק הזה בשלהבות אש כתומות, צהובות ואדומות.

סלמונים במעלה הנהר צילום: רונית סבירסקי

סלמון בנהר ובצלחת

כשהצבעים האלה השתקפו באגמים הצלולים בדרך למאונט פוקס עצרנו בכל מצפור כדי לצלם ולהנציח את היופי. טרק ראשון בשעת בוקר מוקדמת מוביל אותנו ל"אגמים הכחולים". מעל הגשר נראית במים להקת סלמונים ששוחים במעלה הנהר נגד הזרם. הם נמצאים בהמוניהם גם באגם "פרינגה" (Paringa) הממוקם כ-70 קילומטרים לפני העיירה פוקס ובנהרות הזורמים באזור. בחוות גידול סלמונים הנמצאת כ-7 קילומטרים מאגם "פרינגה" מגישים מנת סלמון טרי על מצע רוקט ולחמניית טוסט לצדה. אפשר לקבל שם גם סלמון מעושן או לעצור לכוס קפה ולהתבונן בבריכות הדגים.

סלמון בצלחת צילום: רונית סבירסקי

אגם המראות

כשהגענו לעיירה פוקס הזעירה יצאנו לטראק קצר כדי לצפות בקרחון וממנו לאגם מאטסון (Matheson) הידוע כאגם המראות. שמו של האגם הולך לפניו בשל השתקפות קרחוני הקוק והטאזמן במימיו במיוחד בשעת זריחה ושקיעה. מזג האוויר היה נפלא, הראות צלולה וההרים המושלגים בהקו בלובן השלג. הכל היה אידיאלי כדי לצלם את אגם המראות לקראת שקיעה. מסתבר שגם כשהתנאים אידיאלים בניו זילנד עדיין יכול משהו לא מתוכנן לשבש את התוכניות. רוח קלילה יצרה תנועה של גלי מים קטנטנים וההשתקפות התמוססה כלא הייתה. לשבריר של שנייה הצלחנו לצלם השתקפות קלה והאגם חזר לסורו.

אגם המראות - Matheson Lake צילום: רונית סבירסקי

טרק על קרחון

עזבנו את העיירה פוקס בדרכנו לקרחון העד פרנץ ג'וזף (Franz Josef). דרך נופית הררית עתירת יערות ליוותה אותנו לאורך 25 קילומטרים. העיירה פרנץ ג'וזף, בדומה לעיירות הקטנות האחרות, מתפרשת על שני רחובות ראשיים שאורכם כמה מאות מטרים. כל החנויות מציעות אטרקציות למטיילים והיתר הם מספר מסעדות וסופרמרקט שכונתי. האטרקציה שחיכתה לנו הייתה כמובן בדמות טרק אלא שהפעם מדובר בהליכה של חצי יום על קרחון עד. התייצבנו במרכז התיירות שעורך את הטרקים לקרחון, קבלנו הדרכה, ציוד מתאים לטרק שכלל נעלים, סוליות ברזל משוננות, כובע, גרביים, כפפות ומעיל גשם. המחיר לחצי יום טיול כולל כניסה למרחצאות החמים שנמצאים בעיירה.

מטפסים אל הקרחון צילום: רונית סבירסקי

קלשונים, חבלים ויתדות

אוטובוס די רעוע, שמושביו הודבקו באין ספור סרטי הדבקה קירטע והשמיע רעשי התפרקות בדרך החצץ שהובילה לנקודת היציאה. שני מדריכים ניהלו את הטראק כשהם מצוידים בקלשונים, חבלים ויתדות לנעיצה בקרח. היתרון בסיור מודרך הוא שעוברים במסלולים ואזורים שאסורים לכניסה לקהל הרחב. כבר במסלול ההליכה הקצר ביער נתקלנו בשלטים שאסרו את המעבר לבודדים. מהיער יצאנו למישור פתוח שהקרחון יצר בנסיגתו. נהר של מי קרח זרם לצד הדרך ומפלים נשפכו מן המצוקים. הדרך הייתה זרועה בשברי אבנים וחלוקי נחל ובסופה הגענו לחבל שאסור לעבור אותו אלא אם נמצאים בליווי מדריך.

חבלים ויתדות צילום: רונית סבירסקי

מערות קפואות וגושי קרח

טיפסנו לעבר הקרחון עד לנקודה הקרובה ביותר אליו ושם קבלנו הנחיות כיצד לקשור את הברזלים המשוננים למגפי ההליכה ובאיזו צורה ללכת על הקרח. מצוידים כראוי נכנסו לעולם הקפוא של פרנץ ג'וזף. הקרחון אמנם סובל מבעיות ניקיון קשות וחלקו נראה שחור מבוץ אבל ככל שחודרים לעומקו מתגלה המראה הקפוא בגוון תכלת שמימי. ניתן להציץ בסדקים העמוקים שחורצים את הקרחון, לזחול לתוך מערות קפואות ולעבור בין גושי קרח גדולים. עולמו של וולט דיסני. המדריך עודר בקרח בעזרת הקלשון, מקבע יתדות, קושר חבלים, יוצר מדרגות במקומות שקשה לעבור בהם ומפלס לנו דרך במעלה הקרחון. הסיור מלווה בהסברים על היווצרות הקרחון, נסיגתו וההשפעות של הגשמים והשיטפונות על צורתו.

זחילה במערות הקרח צילום: רונית סבירסקי

מרחצאות מים חמים

רגע הפינוק מגיע במרחצאות המים החמים שבלב העיירה. במתחם שלוש בריכות מים קטנות שכל אחת מהן מגיעה לטמפרטורה שונה. האחת 36 מעלות, השנייה 38 מעלות והחמה ביותר 40 מעלות. הבריכות נמצאות בגינה טרופית שופעת שרכים ודקלים. הכניסה עוצבה בצורת קירות קרח תכולים, מקלחות גדולות לרחצה ותאי אחסון פרטיים. הבריכות מקבלות את מימיהן ממי תהום חמים רוויים מינראליים. אין בהם גופרית והם אינם מלוחים אבל אחרי שעה של שהייה בהם הגוף מגיע לרגיעה מושלמת והמוח מפסיק לחשוב. למחרת יוצאים צפונה בדרך לתופעה שנקראת "סלעי הפנקייק" Punakaiki.