אספרסו קצר, יזם עם סוס ועגלה

טיול בעקבות הספר השכנים של ביאליק - אלנבי 54 בית יעקב שלוסברג

בית שלוסברג ניצב ברחוב אלנבי מול הכניסה לרחוב ביאליק. הבית נבנה בסגנון אקלקטי-פנטסטי. החלונות בבית שלוסברג הנם דמויי פרסה (חלונות מקושתים) שנוצרו בהשפעת האדריכלות המזרחית.  הגג המשופע מקורו בסגנון הבנייה האירופאי, וכך גם עליות הגג — חדרונים בצורת קן קוקיה "(קוּקִיוֹת"), שתוכננו בסגנון שהיה מקובל אז באירופה.

יעקב שלוסברג נולד בשנת 1870 בעיר קייב שבאוקראינה. אביו גוייס בכפייה לצבאו של הצאר ניקולאי הראשון ושב לאחר עשרים וחמש שנה. כאשר הגיע יעקב לגיל הגיוס דאג אביו לחתן אותו עם קרובת משפחתו בטרם יגוייס לצבא הצר, ושלח את בני הזוג לארצות הברית. הזוג שלוסברג השתקע בעיר אומהה במדינת נברסקה ונולדו להם שישה ילדים. יעקב היה רוכל ונע בין העיירות ברחבי ארצות הברית עם סוס ועגלה.  הוא הצליח בעסקיו ונכנס לתחום הנדל"ן. בשנת 1919 עלה לארץ ישראל ונישא בשנית לשושנה פרבר. לבני הזוג נולדו חמישה ילדים. שלוסברג המשיך בעיסוקיו בתחום הנדל"ן.  בין היתר הקים את הקולנוע ברחוב אלנבי 58. בית שלוסברג ברחוב אלנבי 54 נבנה כבית דירות להשכרה.  בין דיירי הבית היה יהודה נדיבי,  שכיהן משך שנים רבות כמזכיר העיר תל אביב.  הקומה הראשונה של המבנה הושכרה לבית הספר העירוני לבנות, בשנות השלושים תפקד המקום כבית המלון "ויקטורי".

בקומת הקרקע פעל משך שנים רבות בית הקפה המיתולוגי "עטרה", שנוסד בשנות ה-30 על ידי הרברט לוי.  המקום היה אהוב על צעירים רבים בתל אביב ומחוצה לה,  ובו התקיימו מפגשים רומנטיים וחברתיים.  בספרה "בחזרה לתל אביב" כתבה ציונה רבאו: "העלייה הגרמנית לא ויתרה על הרגליה ועל עקרונותיה. אנחנו בני הארץ הלכנו בעקבותיהם.  הקפה הראשון היה קפה עטרה. הוא נפתח ברחוב אלנבי, שהיה אז הרחוב הראשי של תל אביב. סביב הבית,  בחצר הסמוכה ובמעבר הוצבו שולחנות בית הקפה 'חומים כצבע הקפה,  וגם הכסאות המתאימים להם.' היושבים בצפיפות יכלו להסתכל לרחוב ולצפות בעוברים ושבים. בקפה זה שמחיריו היו עממים התרכזו רווקים מבין יוצאי אירופה. רבות מבנות תל אביב שחיפשו אחר חתנים מתורבתים נהגו להלך 'לתומן' על יד בית הקפה".

עד אז נהגו היהודים לקלות את הקפה שלהם על מחבת נחושת בבית, ואילו כאן בקפה עטרה החל מנהג חדש של קליית הקפה וטחינתו במקום. הריח המעורר התפשט בכל הסביבה ועמו המנהג. עוד הציבו בחוץ בובה אוטומטית שלגמה קפה כשהיא פותחת וסוגרת את פיה חליפות. היו הורים שהצליחו לשדל את ילדיהם לאכול בשעה שאלו עמדו משתאים מול הבובה הקסומה. בשנת 1955 רכש את בית הקפה צבי רבינוביץ. בן למשפחת קונדיטורים  שעלה לארץ בשנת 1934 מפולין.

רבינוביץ החל את דרכו כקונדיטור בירושלים, שם פתח את קפה ניצן ברחוב בן יהודה, לא הרחק מקפה עטרה הירושלמי. בהמשך הגיע לתל אביב ורכש את קפה עטרה על כל סניפיו בעיר — בבית שלוסברג, בפינת הרחובות אלנבי ורוטשילד ובתחנה המרכזית. הוא הפעיל מכונת אספרסו והִרבה לתת מתן בסתר. רבים פנו אליו לעזרה כשהיו במצוקה,  וידעו שתמיד יסייע להם. באוגוסט 2016 החל שיקום המבנים אלנבי 52 ו-54, המקושרים באמצעות שימוש מתוחכם בזכוכית. 

ההנחיות היו לשמר באופן קפדני ואותנטי את המבנה הראשוני על ידי שחזור הכניסה המקורית.  ההנחייה הייתה לשמר שתי מרפסות בעלות מעקה בצורת בקבוקונים, להשתמש בחומרים זהים לחומרים המקוריים. האיחוד אִפשר בניית שלוש קומות נוספות מעל הקומות המקוריות של אלנבי 52,  וזאת בהתאם לחישובי אחוזי הבנייה המותרים באזור.  כמו כן, הותרה בנייה לגובה שש קומות בחצר האחורית של אלנבי. המבנה המחודש משמש למגורים. קומות הקרקע הפונות אל הרחוב ישמשו למסחר ובית קפה. 

אלנבי 54, בית יעקב שלוסברג, שנת הבנייה: 1922, אדריכל אלכסנדר לוי, סגנון הבנייה: אקלקטי, אדריכל השימור: משרד קימל-אשכולות.

שולמית וידריך, מחברת הספר השכנים של ביאליק, חוקרת לתולדות תל אביב, ליצירת קשר ותאום מפגש לקבוצות 052-5321772