נרקיסים ביער קולה

ריכוזים גדולים של נרקיסים מצויים ב"יער קולה" בתקופת הפריחה בחודשי החורף. יער שטומן בחובו נופים, היסטוריה, ארכאולוגיה, גתות ובתי בד וסיפורי גבורה

אגדה יוונית מספרת על רועה  בשם "נרקיס" שפניו מתוקים ושפעת תלתלי זהב מעטרת את ראשו. הוא סחרר את ראשן של הבנות אבל לא ידע מדוע כיוון שמעולם לא ראה את פניו. באחד מטיוליו עם עדר הצאן הגיע אל שפת נחל וכשראה את דמותו נשקפת מן המים, מעד וטבע. באותו מקום צמח פרח בעל עלי כותרת לבנים כפניו הצחים של הרועה ועטרה צהובה שהזכירה את ראשו עטור התלתלים.

נרקיסים פורחים בכיסי סלע (צילום: רונית סבירסקי)

פורחים בהרים

שלהבות קטנות בגוונים של צהוב ולבן מבצבצות בין חגבי הסלע ביער גבעת כח שנקרא גם יער קולה  (Kule) בחבל מודיעין. הנרקיס הגאה, שעלי כותרתו תמיד פתוחים גם כשהחשיכה יורדת, מאיר כמו נרות חנוכה על רקע השדות הירוקים. הנרקיס אמנם ידוע כ"מלך הביצה" אבל בארץ הוא נפוץ גם באזור ההרים ופורח מוקדם יותר מאלה שפורחים בשרון. ריכוזים גדולים של נרקיסים מצויים ב"יער קולה" בתקופת הפריחה בחודשי החורף. יער שטומן בחובו נופים, היסטוריה, ארכיאולוגיה, גתות ובתי בד וסיפורי גבורה.

יער בין דמשק לקהיר

יער קולה, שמשמעו בטורקית "מגדל", נקרא כשמו של הכפר הערבי ששכן במקום. בני הכפר בחרו לקרוא לכפר "מגדל" על שם המבצר הצלבני המרשים ששרידיו נותרו בשטח. במהלך השנים היער זכה לשמות נוספים שכרוכים בתולדותיו. הוא נקרא גם יער גבעת כח, או יער אלכסנדרוני לזכר חללי חטיבת אלכסנדרוני שלחמה באזור ויער אלעד על שם העיר הגדולה הסמוכה אליו. יער קטן ושמות לו הרבה בשל חשיבותו הטופוגרפית שהופכת אותו לאזור מבוקש. השטח שבו ניטע היער בשנות ה-60 של המאה הקודמת על ידי קק"ל, נמצא בין מישור החוף להרי שומרון ובימי קדם חצתה אותו דרך הים שחיברה בין דמשק לקהיר. כך התפתחו באזור מגדלי שמירה, תחנות גביית מכס וח'אן דרכים. העיר המרכזית הייתה אנטיפטריס הסמוכה למקורות הירקון.

יער קולה (יער גבעת כח) (צילום: רונית סבירסקי)

אנדרטה לזכר הלוחמים

הנרקיסים בחרו לפרוח בסמוך לאנדרטה לזכר חטיבת אלכסנדרוני. דרך עפר עבירה לכלי רכב מובילה מכביש 465 על פי השילוט לעבר יער קולה וממנו ימינה אל האנדרטה, הדרך מסומנת בצבעי שביל ישראל ובסימון אדום. היא עוברת בשבילי יער שניטעו על ידי קק"ל בין עצי אורן, ברוש, חרוב, אלה, אשחר, לבנה ורימון. שדרת זיתים עמוסי פרי, שכבר הספיק להשחיר, מובילה אל עבר האנדרטה. סלע עצום ניצב בצל עץ זית בעל נוף רחב ועליו כתוב סיפור הקרב. במבצע "דני" שנערך ביולי 1948 כבשה חטיבת אלכסנדרוני את הכפרים רנתיה, וילהלמה, אל יהודייה, טירה וקולה. הכפר קולה נכבש שוב על ידי הלגיון הערבי. לוחמי החטיבה חזרו ותקפו, נסוגו ועלו שוב במשך שמונה ימים עד שהצליחו ב-18 ביולי 1948 לכבוש את היעד. 28 לוחמי החטיבה מגדוד 32 נפלו בקרבות ולזכרם נקרא הרכס "גבעת כח". על לוח אבן הסמוך לסלע מופיעים 31 שמות נופלים והנתונים ההיסטוריים מדברים על 4 לוחמים נוספים מגדוד 33 שנפלו בקרבות.  

מתחם הזיכרון מעוצב כחצי גורן עם מדרגות שבנויות מסלעים עצומים וכשמטפסים עד למדרגה העליונה נשקפים נופי הסביבה למרחקים. העיר אלעד, הכפר הערבי רנטיס, ערוץ נחל שילה, היישוב "עלי זהב" (על שם עליזה בגין ז"ל) והעיר "לשם", שמוקמת על מורדות הרכס הגולש אל נחל רבה. תצפית הנוף אל העיר אלעד ממחישה את הסכנה הגדולה שאורבת ליער קולה מפני התפשטות העיר דרומה. פעילות קהילתית שנערכת בשנים האחרונות על ידי קק"ל מקרבת את תושבי העיר לטבע וליער. ילדי בית ספר נחשון מחבל מודיעין פרצו בעזרת קק"ל שביל מעגלי ביער בשיתוף עם לוחמי חטיבת אלכסנדרוני הוותיקים ובחודשים הקרובים יערך טקס החנוכה.

גבעת כח - אנדרטה לזכר חללי אלכסנדרוני (צילום: רונית סבירסקי)

מרבדים ורודים וסגולים

כדי לראות את הנרקיסים שפורחים בשדות כדאי לרדת בשיפולי הרכס שמעבר לאנדרטה. הנוף הטרשי שנוצר על המפנה הצפוני מטיב עם הפרחים. בכיסי סלע הגיר הקשה מתנקזות שלוליות מים אחרי הגשם ובמרכזן צומחים הנרקיסים. הסתווניות שפרחו בשבועות האחרונים מוסיפות גוון ורוד לסביבה, ועלי הרקפת והתורמוס הרבים מבשרים שעוד מעט יהיו כאן מרבדים ורודים וסגולים. את הטיול ביער אפשר להמשיך ברגל וליהנות מחניון פיקניק עם שולחנות וספסלי עץ ממוקם בצל עצי האורן. עדרי צאן, סוסים ואפילו חמור מטיילים בנחת בין עצי היער. עדרי הבקר רועים ביער בניהול קק"ל ובפיקוח המדינה כדי להפחית כמות העשבייה במטרה למנוע שריפות והעלות את מגוון הצומח ביער. לאורך הדרך ניצבים עמודי שיש שנושאים ציטוטים מתוך כתבים ושירי לוחמים: "כשאנחנו שרים שיר פשוט ועניו בזיוף הקולות אך בהולם הלב יעמוד סמבטיון וימחא לנו כף על ביצוע מושלם, נקי ושלו".

גתות, בתי בד ומאוזוליאום מפואר

שני אתרים שאפשר להגיע אליהם ברכב או ברכיבה על אופניים הם חרבת חני וברכת צ'רטה. בחרבת חני נותרו שרידים של מבנה מפואר מהתקופה הביזנטית מעוטר בפסיפס. זו הייתה כנראה חווה חקלאית שכללה בתי מגורים, בורות מים, גתות ובתי בד. בריכת צ'רטה היא מחצבה עתיקה שמצטברים בה מים בעונת החורף ובמרכזה גדלים צמחי ביצות, סרטנים ותולעים בעלי מחזור חיים קצר שמסתיים בעונת הקיץ.

המאוזוליאום הרומי "חרבת מזור" (צילום: רונית סבירסקי)

אתר מרשים נוסף ממוקם על כביש 444 בשולי העיר אלעד והוא המאוזוליאום הרומי "חרבת מזור". מבנה מפתיע בעיצובו וגודלו שניצב על אם הדרך וניתן להיכנס לתוכו בכל עת. המבנה הוקם כקבר משפחתי של בעלי אחוזה במאה ה-4 לספירה. חזיתו בנויה כמקדש בעל עמודי תמך עגולים ובראשם כותרות בסגנון קורינתי. בחלל הפנימי ישנם שני חדרים: בראשון התגלו שני סרקופגים (ארונות קבורה מאבן) ובחדר השני 60 כוכים קטנים שמזוהים כ"קולומבריום". בתקופה מאוחרת הוסיפו למבנה "מחרב" שהיא גומחת תפילה לכיוון מכה והפכו אותו לקדוש למוסלמים בשם "מקאם נבי יחיא". מהמאוזוליאום יוצאים חזרה לכביש 444 ומשלימים את המסלול המעגלי של הטיול.

10 דברים שלא ידעתם על הנרקיס

1. הנרקיס הוא פרח מוגן, שגדל בעיקר באזורי ביצות אבל גם בהרים בין הסלעים.
2. הכתר הצהוב ועלים הלבנים שמקיפים אותו נקראים "עטרה".
3. בעולם ידועים כ-60 מינים של נרקיס ובארץ גדלים 2 מהם.
4. למעלה מ-100 זנים של נרקיסים בעיקר מתורבתים מצויים בעולם ורובם פותחו בבריטניה.
5. עלי הכותרת של הנרקיס נותרים פתוחים כל הזמן גם בחשיכה ובגשם.
6. העטרה של הנרקיס נוטה אל הצד כדי להגן על האבקנים והצוף.
7. הצוף של הנרקיס נמצא עמוק בתוך העטרה ורק דבורים וזבובים בעלי חדק ארוך מסוגלים להאביק אותו.
8. הנרקיס אינו נזכר בתנ"ך אולם משייכים את ההגדרה "שושנת העמקים" לפרח הנרקיס.
9. נרקיס ההרים פורח בנובמבר ואילו נרקיס הביצות בשרון פורח מדצמבר והלאה.
10. כשהנרקיס פורח על פני מרבדים גדולים ריחו העז ממלא את האוויר.