כתובת עתיקה בתמנע – מקור או זיוף?

כתובת עתיקה שהתגלתה בפארק תמנע מעוררת ויכוח נוקב האם היא מקורית או מזויפת? אם מדובר בכתובת עתיקה הרי שזו חדשה מרעישה. הצד המעניין שבסיפור הוא שהכתובת התגלתה על ידי גרמני שעוסק בתיעוד כתובות עתיקות במקום שבו עברו עשרות אלפי אנשים עד היום ואיש לא ראה את הכתובות. בינתיים לחוקרים יש על מה להתווכח ולמבקרים יש אטרקציה. חריטה או חארטה?

חלון גיאולוגי

פארק תמנע, ממוקם כ-25 ק"מ צפונית לאילת, והוא משלב אתרי נוף ועתיקות מיוחדים לצד היסטוריה. הפארק נמצא במרכזו של העמק האדום בשולי הערבה ובשטח המועצה האזורית חבל אילות. הוא נוצר מפעילות טקטונית לפני עשרות מיליוני שנים כחלק מהשבר הסורי-אפריקני. הפארק פותח בפני המבקרים "חלון גיאולוגי" יוצא דופן ובו נחשפות תצורות סלע מרהיבות. מצד אחד, הגרניט חדת הקצוות בהר תמנע ומנגד הקווים הרכים של מצוקי אבן החול הלבנה והאדומה העוטרים את הפארק. הנוף עוצר הנשימה של עצי השיטים וצמחיית המדבר אל מול עדרי הצבאים המשוטטים והיעלים הנשקפים למבקר מעל המצוקים.

אלפי פירי נחושת

תמנע ,הוא המקום הראשון בעולם בו כרו נחושת, וברחבי הפארק ניתן למצוא אלפי פירים של כריית נחושת ושרידים של תנורי התכה מתקופת האימפריה המצרית הקדומה. הנחושת  הייתה המתכת הראשונה שנעשה בה שימוש ליצירת כלי עבודה, כלי נשק, כלי בית, כלי יוקרה ופולחן. בתמנע נתגלו שרידים ועדויות להתפתחות הכרייה וההפקה לכל שלביהן.

כריית הנחושת בתמנע החלה לפני למעלה מ-6,000 שנה, בשלהי האלף החמישי לפני הספירה. כאן נמצא המכרה הקדום ביותר בעולם והשייך לתקופה בה למד האדם לראשונה להפיק נחושת. מכאן גם החלה המהפכה הטכנולוגית בתולדות האנושות לשימוש במתכת לצרכי היום-יום. האתרים בפארק תמנע נחפרו ונחשפו ב- 30 השנים האחרונות על ידי משלחת הערבה בראשותו של פרופסור בנו רוטנברג. פארק תמנע מכיל שרידים רבים מתקופת הפרעונים הקדומה, אך שריד חדש ושנוי במחלוקת הוא הגורם לוויכוחים רבים בין אגיפטולוגים, מומחים לתרבות מצרים הקדומה, מובילים, מכל העולם.

התגלית המרעישה

חריטה חדשה שהתגלתה לגמרי במקרה, כאשר יוזף אוטו, גרמני שעוסק בתיעוד כתובות עתיקות בכל העולם צילם את חבריו והפיל בטעות את מכסה עדשת המצלמה. כשהתכופף להרימו גילה לפתע שני קרטושים (צורה אליפטית אשר בתוכה כיתוב) חקוקים בסלע.

זיוף או מקור

מיד לאחר התגלית קמו שני מחנות מנוגדים. המחנה הראשון בראשות הארכיאולוג ד"ר יובל יקותיאלי ומומחה לפטינה (כיסוי הסלע) ד"ר יובל גורן, טוען שמדובר בזיוף מאחר והפארק נחקר אין ספור פעמים בעבר ולא ייתכן שהכתובת לא התגלתה עד כה. בנוסף טוען גורן כי הפטינה חדשה מכדי שהכתובת אכן תהיה עתיקה מספיק. את המחנה השני מוביל ד"ר סטיבן ויימר מהמחלקה לאגיפטולוגיה במינכן, אשר קובע שהכתובת היא דווקא אותנטית וטוען שהיא מהווה ממצא נדיר המשקף תקופת מעבר מרתקת מהכתב ההירוגליפי לאלף בית הקדום בעולם.

עד שיוכרע העניין, יש למבקרים בפארק הזדמנות לחזות בתחריט המדובר, בפיסת היסטוריה או פיסת זיוף, תלוי באיזה צד אתם, ובעוד המון כתובות ותחריטים, אשר אין ספקות בנוגע למקוריותם.