יוגה ערבה - שלווה מדברית, גלריית צילומים
לכתבה המלאה
תרגול בנוסח פו הדב צילום: רונית סבירסקי
שינה בדרך הטבע
יוגה ערבה מציינת 9 שנים והשנה החלטתי שאני מצטרפת. בחרתי בסדנא חדשה שנקראת בשפה מקצועית Detox ובשפתנו ניקוי רעלים בשילוב תרגולי יוגה מגוונים. שלושה ימים שאכלתי אוכל טבעוני טעים, שתיתי בבוקר שייקים, פרשתי לשינה מתוקה ב-22:00 וקמתי ב-6:00. כאחת ששלוש לפנות בוקר עבורה זה אמצע היום הופתעתי כמה מהר אפשר לשנות הרגלים והגוף שלי אמר לי תודה.
כשהגעתי ליישוב צופר וחיפשתי את הצימרים שנקראים "אי שם" פגשתי מאות יונים שהסתדרו לכבודי על חוטי החשמל ונראו כמו שורות סדורות של אטבים על חבלי כביסה. טיילתי בין שדרות של עצי דקל שנמצאים בסוף תקופת הגדיד ונשמתי אוויר צח של מדבר נטול לחות. הצימר המפנק ורחב הידיים שימש עבורי לאתנחתא קצרה בין הפעילויות. שכחתי שיש מכשיר שקוראים לו טלוויזיה למרות שהוא ניצב מול מיטתי, לא שכשכתי בג'אקוזי ואפילו לא פתחתי את דלת הסאונה הפרטית שהייתה רק שלי. באוויר עמד משהו אחר שגורם להורדת הילוכים.
הצטיידתי מבעוד מועד במזרון יוגה, בגדי ספורט, צעיף-לונגי ובקבוק מים. צעדתי לאיטי בשבילי היישוב ומצאתי ליד הדואר והמכולת אולם קטן שהתאים בדיוק ל-30 המתרגלים שהפכו לחלק מחיי לסוף שבוע אחד. סיבוב היכרות קצר הבהיר שישנם מתרגלי יוגה ותיקים וחדשים, מבוגרים לצד צעירים, זוגות, בודדים, חברות וחברים שהגיעו בצמדים ואפילו בשלשות. אבל כולם חדורי מוטיבציה לתרגל יוגה וללמוד ולו משהו קטן על אורח חיים יותר בריא.
תמר צוברי והקערות הטיבטיות צילום: רונית סבירסקי
סדנת ה"דיטוקס" נולדה לראשונה ביוגה ערבה לאחר התנסות בשנה קודמת של יוגה ומדיטציה עם קערות טיבטיות. אורית אופיר המאמנת הראשית, שהיא קפסולת אנרגיה אבל עם הרבה שלווה, בנתה תוכנית שמשלבת סוגי יוגה ותרפיה והצמידה אליה את תמר צוברי, נטורופתית ומטפלת בקערות טיבטיות, קריסטלים, קסילופון וקולנים.
ארוחה טבעונית ושינה בריאה
התרגול הראשון זכה לשם Being Vs. Doing שבתרגום חופשי זה להיות משהו כנגד לעשות משהו. אורית הציבה אותנו בתנוחות של היה ספק שהן לעשות משהו ובמטרה להיות משהו אחר אחריהן. היא מדגימה ומסבירה, מדלגת בין המתרגלים, נוגעת בקלילות, מתקנת ומיישרת. תמר צוברי מתמקמת בפינת האולם על שטיח צבעוני עם סט מרשים של קערות טיבטיות ומקישה עליהן בקצב איטי שמלווה את התרגילים והתנוחות.
שעה וחצי של גיבוש ראשוני מסתיימות בארוחת ערב משותפת במבנה עץ אינטימי עם שולחנות אבירים ארוכים. מרק ירקות עם קוסקוס, סלט כרוב עם חמוציות, חומוס, טחינה, בורגול עם עשבי תיבול, תבשיל קדרה חם של אורז, גזר, חומוס וכרוב לבן. לקינוח תה צמחים של מרווה ולואיזה לצד מלבי על בסיס חלב קוקוס שכל אחד יכול להוסיף לו בוטנים גרוסים, קוקוס, קינמון וסילאן.
מפגש ערב רגוע עם תמר הנטורופתית מיועד להכין אותנו לקראת שנת לילה איכותית. תמר מסבירה על חשיבות 8 שעות שינה, שעל פי השעון הביולוגי הנכון חייבות להתחיל ב-22:00 בלילה. לסיים את הארוחה האחרונה עד 19:00 והתחיל להכניס את הגוף למצב של "הורדת טורים". להשתדל להתרחק מאורות חזקים וקרינת מסכים, להתקלח במים חמים ולהוסיף עיסוי לימפטי. אם יש בחדר השינה מכשירי חשמל מומלץ מאוד לכסות אותם. המטרה היא לתת לכבד לנקות את הגוף מרעלים ולהתחדש בכל בוקר בגוף נקי. אם קמתם ביקיצה טבעית ב-6:00 בבוקר שמחים ועליזים כנראה שהכבד הצליח במשימתו.
שוט ושייק, שייק, שייק
אנחנו קמנו ב-6:00 כדי לשתות שוט ירוק שאחריו לא מומלץ לאכול או לשתות דברים נוספים. יחד אתנו התעוררו הפועלים התאילנדים שיצאו לעבודות השדה וגדיד התמרים. אחרי השוט שמורכב מעשב חיטה, עשב שעורה, סירפד, פטרוזיליה, אצות ים, ספירולינה ושאר ירוקים יצאנו עם אורית להליכה מדיטטיבית. למרות ההסברים שלה שמדובר בהליכה מאוד איטית רק שלושה מתרגלים מתוך הקבוצה התקדמו עקב בצד אגודל ובמשך רבע שעה גמעו 3 מטרים. היתר הגיעו לקצה היישוב וחזרו לצליל הפעמון של אורית שסימן את סיום הצעידה.
משקשקים ארוחה צילום: רונית סבירסקי
סדנת הבוקר נקראת Yin Yoga ופירושה להעצים את הצד הרך, הנשי, המחבק ולהרגיש כאילו אנחנו נמסים אל תוך האדמה. בסיום הסדנא מקבלים ארוחת בוקר של שייק שמספק לגוף את כל צרכיו, משביע, ממלא באנרגיה ומאפשר עיכול מהיר. הוא מורכב מאגס, תמר דקל נור אורגני, בננה, חסה, שורש מאקה, קקאו, זרעי צ'יה, ג'ינג'ר וגוז'י ברי. השיק טעים להפליא ובהחלט משביע במשך שעות שכוללות פעילות פיזית. תמר מקדישה את סדנת הבוקר שלה להסברים על צורת אכילה בריאה, הנבטת קטניות ונתנה טיפ חשוב, שירק לא אורגני מומלץ להשרות במים עם סודה לשתייה או מי מלח. אורית המשיכה בתרגול יוגה שמבוסס על עקרונות חייו של פו הדב והסתיים בריקוד דובי.
תנוחת התינוק צילום: רונית סבירסקי
אלף איש כגוף אחד
ההתרגשות הולכת וגואה לקראת שיאו של הפסטיבל שמתרחש בפארק תמנע למרגלות עמודי שלמה. המתרגלים, לבושים בלבן, מתקבצים מכל קצוות הערבה באוטובוסים וברכבים פרטיים אל מתחם התרגול שהוכן עבור למעלה מאלף אנשים. השטח פונה ונוקה מאבנים, מחצלות ענק נפרשו על פני שטח עצום, על במה גדולה עומדת המאסטר פטרישה תילטמן, מייסדת "ספיריט יוגה", שהגיעה במיוחד מגרמניה ומנחה בקול רדיופוני רגוע את הנוכחים. היפהפייה, קצוצה השיער וכחולת העיניים, הייתה שחקנית קולנוע בעברה פרשה והיכולת הבימתית שלה מוסיפה לסצנה הכל כך מיוחדת שמתרחשת בלב המדבר.
תרגול משותף בפארק תמנע צילום: רונית סבירסקי
אחד הדברים שמפעימים הוא השקט. מאות אנשים עוברים מתנוחה לתנוחה ללא מילים, הצלילים היחידים שנשמעים הם משב הרוח המדברית וקולה המרגיע של תילטמן. השמש נעלמת מעבר לצוקים, השמים מאדימים, הבריזה מצננת את חום הגוף וכשתילמן מכריזה על שלב ההרפייה ה"שוואסנה" המראה מהפנט. כגוף אחד כמו מריונטות ששוחררו מחוטי המשיכה כולם נשכבים פרקדן, עוצמים עיניים ושוקעים לתוך שלווה רכה. כשתילטמן מבקשת לפקוח עיניים הכל כבר חשוך ומעל הראשים פרושה חופה של מיליוני כוכבים שכמוה רואים רק במדבריות.
מעגל שירה וריקודים צילום: רונית סבירסקי
מגלגלים את המזרונים ויוצאים לטיול לילי לכיוון האגם הגדול של פארק תמנע. חולפים על פני צוקי הענק שמוארים בתאורה מיוחדת, הפטרייה והספינקס. על מורדות הרכסים מוקרנים אלמנטים שקשורים לעולם הקדום, מכרות הטורקיז ומלכי מצרים הקדומים ששלטו באזור. על גדות האגם פרושים מזרונים, כריות צבעוניות וספסלי ישיבה. מזנוני אוכל ניצבים בכל שטח האגם ומציעים אוכל טבעוני לאורחי יוגה ערבה. הערב ממשיך עם מעגל שירה והופעה של להקת אורות. האנרגיה המתפרצת סוחפת את כולם והסיום עם השיר "כנפי רוח" והמילים "בן אדם עלה למעלה עלה" מקבץ את הרוקדים כתף אל כתף מתנועעים כגוף אחד.
מדיציה מוזיקלית צילום: רונית סבירסקי
קונצרט הסיום
בוקר הסיום מתחיל בשוט הירוק שכבר התרגלנו לטעמו, ממשיך בתרגול צ'י קונג עם אורית ולאחריו השייק שקיבל טוויסט בריאותי יותר והתבסס על עלים ירוקים ופחות פירות. סדנת הסיום התמקדה בתרגול יוגה ויניאסה בשילוב הרפייה מוזיקלית שבה אורית ותמר פעלו כצוות מנגנות. כל אחת הקישה על קערה טיבטית אחרת, סובבו סביב ראשי האנשים השרועים על המזרונים, הניחו על החזה והבטן והקישו, נגנו בפעמוני רוח, במקל אינדיאני שמשמיע רעשי גשם, קולנים שמחזירים תהודה לגוף וקסילפון זעיר. זה היה קונצרט הסיום שהמשיך להדהד אצלי עוד הרבה זמן אחרי שנפרדתי מהערבה.