האמת בעיני המתבונן

הצגה חדשה עולה על בימת תיאטרון תמונע "אידאליזם" מאת המחזאי יגאל זקס ובבימויו. מחזה שנכתב במהלך שנת 2015 וכמו נבואה שמגשימה את עצמה הפך למציאות ב-2017.

נטלי דורון ובעלה מיקי    צילום: רונית סבירסקי

זאב בן יאיר (שרון אלכסנדר) גבר כריזמטי בשנות ה-50 לחייו, איש תקשורת שנון, פרובקטור פוליטי מתוחכם ומניפולטיבי מחליט להקים אולפן שידור ולומר את האמת האישית שלו. יש לו כסף, המיקרופון עומד לרשותו והוא סוחף את קהל מאזיניו שנשבים בקסמו. אבל לא חסרים מי שיודעים את האמת האחרת שמסתתרת תחת השריון המסוקס. כל אחד מתוך מניעיו מנסה לסדוק את חומת המגן המקיפה את בן יאיר.

אחותו, מור לוי (מירב גרובר), אשת עסקים בעלת אישיות מורכבת, מוחצת ומונעת על ידי מניעים אישיים משפחתיים. מנהלת מקום בילוי מפוקפק, מרושת במצלמות נסתרות וחושבת על סקס בכל הקשר. היא מעסיקה את סטס השרמנטי בעל מבטא רוסי כבד (אסף פריינטא) כטכנאי האחראי על התקשורת והמצלמות במקום ורוקמת איתו יחד מזימות אפלות שתכליתן להפיל את אחיה במלכודת שתחסל את הקריירה שלו ותחשוף את פרצופו האמיתי.

זאב בן יאיר (שרון אלכסנדר) ונטלי דורון (בת אל משיאן)   צילום: רונית סבירסקי

אבל המטרה מתגלה כמורכבת הרבה יותר ומי שאמורה להילכד בעיני המצלמות היא שחקנית צעירה ויפהפיה בשם נטלי דורון (בת אל משיאן) שמוכנה לחשוף את עצמה לעיני מצלמות הטלוויזיה בסצינת סקס סוערת יחד עם זאב בן יאיר וכל זאת תמורת 50 אלף שקל. מי שמעוניין לתעד את הסצינה הוא מיקי דורון (אודי פרסי) במאי טלוויזיה ובעלה של נטלי, שלא יודע כי היא זו שנבחרה לגלם את הסצינה על ידי מור לוי. כשנטלי מספרת לו על התפקיד שקיבלה הוא מתבלט בין הצורך לגונן על אישתו לבין הסרט שהוא חולם לקבל לידיו, שיספק הצצה על רמת המוסר המפוקפקת של זאב בן יאיר.

מור לוי (מירב גרובר) ונטלי דורון    צילום: רונית סבירסקי

סקס, שקרים ומצלמות, שמתעדות סיטואציה אחת, שכל אחת מהדמויות הקשורות אליה רואה אמת אחרת ופועלת מתוך מניעים שונים. קטעי הוודיאו המשולבים במחזה מציפים מראות ומצבים שמחזירים אותנו לאירועים אקטואליים שמתרחשים במסדרונות הכנסת, הממשלה וקשרי ההון שלטון. הסיגרים, הנשים, הבילויים, הסקס, טובות ההנאה, ההטרדות המיניות, התקשורת שמחפשת לחשוף את האמת ותוכניות הריאליטי שהפכו למגפה עולמית. הכל ישנו שם ומותיר בפני הצופים את הבחירה באמת שמתאימה לו. הגישה האידאליסטית הערכית, שמחפשת לחשוף את השחיתות והסאוב או הגישה הצינית שמקבלת את המציאות כפי שהיא כי זו דרכו של עולם. המחזה עצמו אינו מספק את התשובות, כל אחד יכול למצוא בו את דרך החשיבה שמתאימה לו.

התפאורה מינימליסטית ומוסיפה עוד ממד להיפוך היוצרות. הקהל יושב סביבו שולחנות עגולים כמו בבית קפה על משטח שמהווה בדרך כלל את הבמה ואילו ההצגה מתרחשת על הטריבונות שמשמשות כמושבים. נטלי דורון בתלבושת פרובוקטיבית עטויה בגרבי רשת קרועים, ביריות, מחוך ועקבים מחודדים, מדלגת בין הבעל, המאהב והסרסורית לדבר עבירה ומותירה בסופו של דבר את הצופה בדילמה מי הוא הקורבן האמיתי.