מוסיקה יוונית באתונה

 

 

סיורים מודרכים בטברנות ומועדונים, הרבה אלכוהול ובילוי עד אור הבוקר. אתונה תוססת בחורף, זו שעתם היפה של המועדונים שצלילי הבוזוקי מרטיטים בהם את הנשמה.

 

המוזיקה היא רופא הנפש של היוונים, הצרות נשכחות, הבעיות השגרתיות פורחות, האלכוהול מדלל את הדם והשמחה תופסת את מקומן של הטרדות והצרות. הזמרים היוונים הם מושא להערצה של כל בני המשפחה מהצעירים ביותר ועד הקשישים. בטברנות ובמועדונים נעלמים הבדלי הגיל, נושרים הקמטים וגם בנות מאה ממשיכות לרקוד.

 

מועדון הלילה ספדונה    צילום: רונית סבירסקי 

חג'ידאקיס ותיאודורקיס 

מועדונים, טברנות, מסעדות קטנות בכולן מתנגנת מוזיקה, אנשים שרים, שותים, רוקדים ואוכלים. משהו באווירה המחשמלת, בצלילים המלודיים המעט מלנכוליים תפס את האוזן והלב הישראלי. הישראלים שמגיעים ליוון הם בדרך כלל הזרים היחידים שיוצאים לרקוד במועדונים. הם מצטרפים בקלילות לצעד ימינה וצעד אחורה, מרימים את הידיים לצדדיים בפוזת "זורבה" ונכנסים לעניינים. מצטרפים לשירה ומרימים כוסית אוזו עם השכן לשולחן. שמות של זמרים יוונים מפורסמים אינם זרים בארץ, גליקריה, דלאראס, חג'ידאקיס, תאודורקיס, ממלאים אולמות ביוון ומושכים קהל ישראלי.

 

הרבטיקו שנאסר

בקיץ, מופיעים הזמרים החשובים ברחבי העולם, בתיאטראות עתיקים פתוחים ביוון או באיים שם מתרכז קהל גדול של תיירים. בחורף, הם עוברים למועדונים הסגורים באתונה. 3000 מועדונים פועלים באתונה, חלקם גדולים מאד והרוב בינוניים או טברנות קטנות עם כמה נגנים. הבילוי לצלילי מוזיקה יוונית החל במאה ה-19 תחת עול הכיבוש העות'מאני. המצוקה והקשיים שיצר השליט הזר דרבנו את המשוררים לכתוב על מר גורלו של העם. השירים האלה מכונים רבטיקו ויש בהם כאב, געגועים, ערגה, אהבה, קנאה ושמחה. ליוונים הם נכנסים אל הלב בכל פעם מחדש.

 

מנגנים בטברנה     צילום: רונית סבירסקי 

 

שותים ורוקדים 

בסופי שבוע הם מבלים כל הלילה בשירה. מגיעים למועדון בשעה 23:00 ומתחילים לשתות. ישנם מקומות שזמרי החימום מופיעים בשעה הראשונה עד שהאלכוהול מתחיל להשפיע ואז עולים הזמרים הידועים. ישנם מועדונים כמו ספדונה שגדוש ב-400 צופים, על הבמה יושבים כעשרה נגנים ובמשך כל הלילה עולים ויורדים חמישה זמרים ידועים שמופיעים עד שעות הבוקר המוקדמות. כשמלינה קנה או קוסטאס מקדונאס עולים על הבמה הקהל מקבל אותם בחום. הם שרים איתם את מילות השירים בשטף, מכירים כל תנועה בגופם ומניפים ידיים בתנועות ריקוד. במועדונים ישנם חוקים לא כתובים אבל רצוי מאד להכיר אותם לפני שנכנסים. מחיר הכניסה נע בין 60 ל-100 יורו לאדם ובמחיר כלול בקבוק יין לשני אנשים, או משקה אלכוהולי של וויסקי, אוזו או וודקה. לצד המשקה מוגשים פיצוחים וצלחת של פירות טריים. הקהל שקונה כרטיסים רגילים מקבל מקומות ישיבה מרוחקים מהבמה.

 

שרים על הלילה     צילום: רונית סבירסקי 

 

זורקים פרחים לזמרים 

המכובדים ובעלי הממון מקבלים את המקומות שקרובים לבמה והם גם אלה שיוציאו סכומי כסף גדולים במהלך הערב. זה מתחיל בבקבוקי וויסקי יקרים, בהזמנת אוכל וממשיך בקניית סלסילות פרחים כדי לזרוק לזמרים. המנהג של שבירת צלחות מחליף את מקומו במועדונים האלה בזריקת פרחים. בחורות נאות עוברות בין הקהל ומוכרות סלסילות קש מלאות בראשי ציפורנים לבנים או אדומים. הדרך להוקיר תודה לזמרים על הופעתם מתבטאת בקניית כמה שיותר פרחים כשכל סלסילה עולה כ-15 יורו. ישנם מעריצים שקונים כמה עשרות סלסילות כאלה ומשליכים את הפרחים אל עבר הבמה. הזמרים מפריחים חזרה נשיקות באוויר.

 

במה מכוסה בפרחים    צילום: רונית סבירסקי 

רוקדים על הבמה 

ככל שאדי האלכוהול מתעבים באוויר כך גוברת השמחה. זוגות רוקדים במעברים, גברים פוצחים בריקוד סולו ואיש לא יעז לקום עד שהם מסיימים. בספדונה הזמרים מתירים לקהל לעלות לרקוד לצדם על הבמה. כשעולה נגן הבוזוקי הידוע ביותר ביוון על הבמה קמים לכבודו כל הנגנים. חריסטוס ניקולופולוס בעל פני הילד והחיוך המתוק מפלרטט במיתרי הבוזוקי כמו עם מאהבת. הקהל עוטף אותו באהבה ובפרחים. הבמה הופכת מרגע לרגע למרבד לבן והשירה באולם מתחזקת. יותר ויותר אנשים עולים לרקוד על הבמה, הזמרים מופיעים בקבוצות או כיחידים בקטעי סולו. בשעות הקטנות הם חוזרים אל שירי העבר הישנים והטובים וחלק מהם מוכרים מהופעות של יהודה פוליקר.

 

עד אור הבוקר 

לסופי שבוע של מוזיקה יוונית יש דינאמיקה משלהם ואי אפשר בלי לשלב בתוכם את התרבות וההיסטוריה של יוון. ההתנהלות בהם שונה מסדר היום של התייר הרגיל. הולכים לישון בשעות הבוקר המוקדמות, ישנים עד הצהרים, יוצאים לאכול בטברנה מקומית, נחים אחר הצהרים, יוצאים לאכול ארוחה קלה וחוזרים למועדון לעוד לילה סוער. ישנם מדריכים ישראלים שמתמחים בנבכי הטברנות והמועדונים ויוצאים עם המטיילים לסיורים באתונה גם באור יום בניהם: ירון אנוש ושמעון פרנס, אנג'לו רפאל וד"ר יוסי פז.

 

הפסקת צהרים     צילום: רונית סבירסקי 

 

בתי קפה בסמטאות הצרות

בערב, לפני שיוצאים למועדון, אפשר לטייל או לשבת באחד מבתי הקפה בשכונת פסירי שמציעה אין ספור מקומות קטנים של מוזיקה, אזור תעשייה גאזי, שהפך למתחם גלריות ואמנות פעיל גם בלילה ובאזור הפלאקה בחלק העתיק של העיר בין סמטאות האבן הצרות מוצאים חנויות שנשארות פתוחות, טברנות, בתי קפה ומוסיקת בוזוקי. בטברנות אוכלים "מזה" של סלטים ופסטלים, סלט יווני עם ירקות חתוכים וגבינה פטה נפלאה, עלי גפן ממולאים, ציזיקי סמיך עם הרבה שום, מוסקה, קבבים וגולת הכותרת של היוונים היא המנה האחרונה שבה מוגש יוגורט בטעם שמנת ועליו נטיפי דבש.

 

כל המשפחה בטברנה

היוונים מגיעים לטברנות בערב מלווים בבני המשפחה מכל הגילאים. זוגות צעירים מביאים פעוטות והם מקשיבים למוזיקה ועוקבים אחרי ההורים שרוקדים. זוגות מבוגרים יוצאים עם ילדיהם הנשואים וכולם מכירים את השירים, רוקדים את אותם צעדים ומוחאים כפיים לאלה שעולים להופיע במרכז הטברנה. כשראש המשפחה רוקד לבד הצעירים כורעים ברך לידו. כשהגברת המבוגרת קמה לקראת סוף הערב היא מפזזת לבדה ואיש לא מעז להצטרף אליה. כשיוצאים מהמועדון או הטברנה השחר כבר מפציע, פוגשים את מחלקי העיתונים, שותים את הקפה האחרון של הלילה או את הראשון של הבוקר וצופים בשמש העולה מעל אתונה.

 

בילוי משפחתי בטברנה   צילום: רונית סבירסקי 

 

אקרופוליס וארמונות 

אלה שמחפשים שילוב של היסטוריה יוונית לעומק יכולים לטייל באתרי העתיקות. סיפורי האלים והמיתולוגיה היוונית, המונומנטים, העתיקות והתרבות העתיקה משתלבים בשיטוט בין השכונות ובנסיעה לאתרים בסביבה הקרובה לאתונה. מבקרים באקרופוליס, בתיאטרון העתיק, במוזיאון העתיקות, במתחם האולימפיאדה העתיק והחדש. צופים בחילופי המשמרות בחזית ארמון המלך ומטיילים בשדרת המבנים הציבוריים המרשימים שכולם עוצבו כארמונות יוונים. קירות האוניברסיטה מעוטרים בציורים צבעוניים, במבנים אחרים ניצבים עמודים בסגנון דורי, גגות אבן משופעים ופסלים. ישנם גם מדריכים מקומיים, שמכירים כל סמטה, כל רחוב ושכונה מן הבתים הראשונים שנבנו באתונה למרגלות האקרופוליס ועד לכיכרות המרכזיות של העיר החדשה.

 תצפית ממרומי האקרופוליס   צילום: רונית סבירסקי

 

שלוש הכיכרות 

קל מאד להתמצא במרכז אתונה. שלוש כרכרות מהוות את הציר המרכזי: ממזרח כיכר הסינדגמה לצד הפרלמנט ומעברה השני המלון החשוב ביותר באתונה, הגרנד ברטאן, שהוא סמל המעמד והשלטון המקומי. ממערב כיכר מונאסטיראקי ומצפון כיכר אומוניה. משני קצות הכיכרות נמצאים המונומנטים החשובים ביותר של אתונה מדרום האקרופוליס ומצפון הליקביטוס, שהוא ההר הגבוה ביותר באתונה ועל פסגתו כנסייה.