סקי חולות ובאגי דיונות בפרו

עוד לפני שעזבנו את לימה דאגנו לנהג שייקח אותנו לעשות סקי חולות בדיונות של איקה  (ICA) בפרו. את החוויה הזו לא רצינו להחמיץ. חואן חיכה לנו בתחנת האוטובוסים ועדכן אותנו שיש לנו כמה דקות לפרוק את המוצ'ילות, לנעול נעליים סגורות ולצאת לדרך.

אואזיס בין הדיונות

הדיונות העצומות של איקה לא דומות לשום דבר מוכר מרחבי העולם ובוודאי שלא לדיונות בישראל שנראות כמו תלולית של חפרפרת לעומת הרי החול הנישאים של פרו. נקודת המוצא ליציאה לשטח מתרכזת סביב אגם קטן בלב הדיונות. אואזיס של דקלים, בתי קפה של המערב הפרוע ועשרות רכבי באגי שמחכים לתיירים.

התענוג לפחד

מרכיבים משקפי שטח,  מטפסים לתוך הבאגי ורוכסים את חגורות הבטיחות. הנהג הפרואני בוחן במראה את קורבנותיו ומחליט על דרגת ההתעללות תוך כדי תנועה. ככל שהצרחות מהספסלים האחוריים מתחזקות כך גוברת המהירות, העליות נעשות גבוהות יותר והירידות מקבלות זוויות שאפילו המשולש לא מכיר. קשה לבחור בין התענוג לפחד או ההתפעלות מהנופים  שאין להם קו אופק רק פסגות שהולכות ונעשות גבוהות. רמת האדרנלין של הנהג עולה והוא דוהר בירידות  שמדמות אפקט של צניחה חופשית. כשהוא משוכנע שנגמר לנו האוויר בריאות הוא עוצר את הבאגי ועובר לשלב הסקי.

טיסה בגובה נמוך

סקייטבורד צבעוניים מוצאים מתוך הבאגי ומקבלים טיפול של ואקס כדי להפוך אותם לטילים בליסטים. החבורה מקבלת פנים בצבע חול בהיר ומחכה לבאות. הפרואני מצביע על האמיץ הראשון ומסביר לו איך שוכבים על משטח ההחלקה עם הפנים כלפי הירידה. לא עוזרות נעיצות הציפורניים וקצות הנעליים בחול הוא מקבל דחיפה קלה וטס במורד ורק הדיונות סופגות את הצרחות. כשכולם מסיימים ונראים מלמעלה כמו חבורת חגבים הבאגי יורד לאסוף אותם ועוצר בנקודה הבאה. דרגת הקושי עולה והירידה תלולה יותר. כך זה ממשיך עוד מספר פעמים עד שמגיעים למורד שנופל למטה כמו מפל מים. שעה וחצי אוכלים חול ומרגישים כמו בפארק שעשועים זדוני אלא שהפעם מדובר ביצירה של הטבע.

כמה זה עולה? הנהג לקח 50 סול ל-4 אנשים מאיקה לדיונות וחזרה (בערך 50 שקלים). הבאגי וסקי החולות עלו 40 סול לאדם.