בית חולים לחיות בר תוצרת הארץ

 

חדר טיפול נמרץ, חדר ניתוח, מכשיר רנטגן ומעבדה שנראים ופועלים כמו בית חולים לבני אדם אלא שהם מיועדים לחיות בר. השתלת נוצות, ניתוחים פלסטיים וטיפול בהשמנת יתר הם רק חלק מהשירותים הרפואיים שניתנים בבית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן.

 

טיפול בנשרים     צילום: יניב כהן לרשות הטבע והגנים

 

כמעט כל אדם נתקל פעם בחייו בחיית בר פגועה ועמד חסר אונים בניסיון להציל אותה. גוזל שצנח מהקן, ציפור נודדת שאפסו כוחותיה במהלך המעוף, קיפוד פצוע או צב שנדרס. כיום יש עם מי לדבר ולבקש סיוע.

 

בית החולים לחיות הבר נוסד בשנת 2005 בשיתוף פעולה של רשות הטבע והגנים, הספארי ברמת גן ועמותת המרכז הישראלי לשיקום חיות בר. גם לאחר הקמתו לא היה גורם מקצועי שהיה אחראי לאיסוף החיות הפגועות מהשטח. רק בשנת 2017 הוקם החיבולנס במטרה להעביר חיות בר מוגנות פגועות מכל רחבי הארץ לטיפול מקצועי בבית החולים לחיות בר בספארי.

 

צבי שיטים     צילום: יניב כהן לרשות הטבע והגנים

 

העברת חיות הבר לטיפול היא משימה שמצריכה כוח אדם ומשאבים רבים במיוחד בתקופות העמוסות של עונות הנדידה והקינון. עד להקמת מערך החיבולנס סייעו בחילוץ מספר מצומצם של עובדים ופקחים של רשות הטבע והגנים ברחבי הארץ. המערך שהוקם מתבסס על 400 מתנדבים שבעזרתם רוב החיות הפגועות שמאותרות מגיעות לטיפול רפואי. בנוסף, יש 40 תחנות מעבר שפועלות בסיוע 7 קבוצות ווטסאפ אזוריות. מוקד רשות הטבע והגנים 3639* פעיל 24/7 ומקבל דיווחים באופן שוטף לקבוצות המתאימות.

 

בשנת 2021 פונו כ-8500 חיות בר על ידי החיבולנס לטיפול. ישנה עלייה מתמדת מדי שנה של קריאות לפינוי חיות בר בשל הגידול בגורמי הפגיעה: פסולת בשטחים הפתוחים ומרחבי יישובים, התחשמלות, דריסות, תאונות, צמצום אזורי מחיה ועיור המגדילים את הסיכוי של חיות בר, בעיקר בעלי כנף,  להיפגע מבניינים ותשתיות. כל זאת בנוסף להעלאת המודעות והחשיבות להצלת חיות הבר בקרב הציבור והמענה שמערך החיבולנס מספק.

 

בז שהחלים משוחרר לטבע       צילום: רונית סבירסקי 

 

על מיטת הטיפול בחדר הניתוח שוכב קיפוד מדמם שרגלו נשברה. הוא מחובר לאינפוזיה, מורדם ומונשם וצוות וטרינרים בחליפות ירוקות מטפלים בו בכפפות גומי לבנות. במסדרונות בית החולים מאושפזים עוד מטופלים במצבי פציעה שונים. צב שמדבקה עם מספר דבוקה לגבו מחלים מניתוח, בחדר תעופה 1 עומדת חסידה עם כנף שבורה, בחלל סגור ומוגן סועדים צמד עיטים בשר טרי כדי להתחזק. ציפורים נודדות שנאספו בשטח מקבלות עירויים ומוכנסות לתאי חימום להחזיר את חום גופן. על כל המערך הזה אחראי הווטרינר, ד"ר יגאל הורוביץ ולצדו צוות של וטרינרים שרובם מתנדבים.

 

קיפוד מורדם ומונשם בחדר ניתוחים     צילום: רונית סבירסקי

 

כל חיית בר פגועה שמגיעה לבית החולים עוברת תהליך של אבחון וזיהוי גורמי הפגיעה. הטיפול הראשוני הוא המשמעותי והחשוב ביותר בתהליך ונעשה מתוך התחשבות במצב הקליני של בעל החיים המטופל ובעקה (Stress) ממנה הוא סובל. בבית החולים מתבצעים ניתוחים מורכבים גם בשיתוף רופאים "הומאניים", הליכים רפואיים מתקדמים כמו השתלת נוצות, הידרותרפיה ושימוש ברפואה אלטרנטיבית.

 

חדר ניתוחים מאובזר ומשוכלל     צילום: רונית סבירסקי

 

בגמר הטיפול הרפואי ובכדי להכין את בעל החיים להשבה לטבע, מעבירים אותו למתחם השיקום והאקלום שנחנך במרץ 2020 לזכרו של שמוליק לנדאו ז"ל, המטפל הראשי הראשון של בית החולים.  מטרת מתחם השיקום לדמות ככל הניתן את החיים בטבע ולהכין את בעל החיים לאתגרים שצפויים לו עם שחרורו. לקראת סיום תהליכי השיקום בעל החיים עובר הערכה מקצועית נוספת לכשירותו ואז הוא מועבר לאתר ההשבה האופטימאלי. מקום ההשבה בטבע הפתוח נבחר בהתאם לסביבה הטבעית האופיינית לבעל החיים ובמידת האפשר לאתר שבו הוא נמצא.

 

מאז הקמתו של בית החולים טופלו בו יותר מ-50 אלף חיות בר במטרה להשיב אותן לאחר הטיפול לטבע. בין התוכניות העתידיות של בית החולים להקים בנק רקמות שיילקחו מחיות בסכנת הכחדה. המטרה להעביר את הרקמות אל מדען יפני שיכול להפוך תא עור לתא זרע וביציות כדי להפרות אותו ולהקים דור חדש של צאצאים.

 

מוקד סיוע של רשות הטבע והגנים פועל 24/7 וניתן להתקשר לטל. 3639*