חיבור אמנותי בין יפן לישראל – הצדעה והוקרה נדירה

 

"מנהרת הזמן – יפן והיהודים" במוזיאון טיקוטין הוא מקבץ של תצוגות אמנות יוצא דופן שמחבר בין יפן לישראל. חמשת חללי התערוכה קשורים זה בזה ומחברים בין התרבות, ההיסטוריה והאמנות לציון 70 שנות יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות

 

הספרה 2 על הפנים וברקע הירושימה יצירתו של טאצואו מיאג'ימה     צילום: רונית סבירסקי

 

האמן היפני הבינלאומי טאצואו מיאג'ימה שהגיע לארץ לפתיחת התערוכה והדלקת המיצב המרגש שלו דוגל בדעה שחיבור בין בני אדם לא יגיע בעזרת השלום אלא באמצעות אמנות. הוא מיישם במיצגים המונומנטליים שלו בכל העולם את הקשר והגשר בין תרבויות שונות, שפה, צבע, דת ולאום. הוא יצר עבור מוזיאון טיקוטין בחיפה מיצב תלוי מקום שמותאם לחלל ומבוסס על סיפור ההצלה ההירואי של אלפי יהודים בשואה על ידי הקונסול היפני סוגיהרה. בפרויקט המיצב השתתפו שורדי שואה שעדיין חיים, בני הדור השני והשלישי, אנשי אקדמיה ואנשים ששמעו על הפרויקט ורצו לקחת בו חלק.

 

האמן מיאג'ימה ואחד מניצולי שינדלר היפני     צילום: רונית סבירסקי

 

ספרות מדברות

300 נורות זעירות דולקות לסירוגין על רצפת אולם התערוכות המרכזי של המוזאון. במבט בוחן הנוריות האלה הן ספרות שדולקות וכבות כל אחת בקצב שלה. האמן מיאג'ימה קרא למיצב שלו "ים של זמן" ואכן המראה הוא של ים שבין גליו מתנדנדות ספרות. כל אחד מהמשתתפים התבקש לבחור מספר בסדר יורד מ-9 עד 1 ואת משך הזמן שהנורית תדלוק בין שניה ל-120 שניות כלומר 2 דקות. סביב ים הנוריות נעה רכבת חשמלית שנראית כמו משחק ילדים אבל נושאת עליה מטען סמלי כבד.

 

300 ספרות שהן ים של זמן      צילום: רונית סבירסקי

כל אדם והספרה שמייצגת אותו      צילום: רונית סבירסקי

 

עשרת הקרונות עוצבו על פי הרכבת ששמשה להעברת פחם והוסבה על ידי הגרמנים לרכבת שהובילה את היהודים למחנות ההשמדה. הקרונות עמוסים בספרות מוארות שמסמלות מצד אחד את הצפיפות אבל גם את העובדה שיש על הרכבת אנשים חיים. מהקירות ניבטים אנשים צעירים ויפים שנושאים על אברי גוף שונים ספרות בצבעים עזים. היצירה הזו שנקראת "עור מונה" והיא נוצרה תוך שיתוף פעולה בין אנשים שלא הכירו אחד את רעהו. אלה שבחרו להיות מוצגים ואלה שבחרו עבורם איפה תוצג הספרה על גופם ובאיזה צבע היא תהיה. המשתתפים הרגישו והריחו את העור, דפיקות הלב וחום הגוף האחד של האחר. התמונות צולמו על רקע שרידי מבנים הרוסים בהירושימה ועל קו הגבול בין קוריאה הדרומית לצפונית באזורים שחוו אסונות ומחלוקות.

 

קרונות המשא והמספרים המוארים     צילום: רונית סבירסקי

 

המיצב הזה נעשה בהשראת סיפור ההצלה של למעלה מחמשת אלפים יהודים על ידי הקונסול היפני צ'יאונה סוגיהרה שמכונה שינדלר היפני. הוא הגיע לווילנא ב-1940 בשליחות מדינתו כדי להשיג מידע על מצב הלחימה באזור כשראה את מצבם של היהודים החל להנפיק אשרות כניסה ליפן למרות שהייתה בכך הפרה בוטה של הוראות הקיסר היפני. הפליטים היהודים נשלחו לעיר קובה ביפן ששימשה עבור חלק גדול מהם כתחנת מעבר עד תום המלחמה.  

 

 לגעת, להריח ולמשש את העור     צילום מתוך התערוכה: רונית סבירסקי

 

מיצב וידאו פינוי ומהו מעשה הומני

מיצב ווידאו "פינוי" של צמד האמנים האח והאחות יוקה וקנטארו שימורה ברוס נעשה בהשראת סיפור הצלת היהודים על ידי סוגיהרה צ'יאונה והוא עוסק בשאלה מהו מעשה הומני. היצירה צולמה במלואה באי קורסאו, שהיה היעד שאליו לכאורה היו אמורים להגיע הפליטים היהודים ובסופו של דבר הגיעו לעיר קובה.

 

צילומים נדירים מיפן של פליטים יהודים

בסמוך למיצב הווידאו של שימורה ברוס, מוצגים הצילומים המקוריים של "מועדון הצילום טאנפיי". קבוצה של שישה צלמים שהגיעו לעיר קובה בשנת 1941 במטרה לצלם את הפליטים היהודיים ששהו בה לאחר שנמלטו מאירופה. כל צילום נושא את המאפיינים המיוחדים שהצלם בחר להדגיש. לצד הצילומים תלויים שירי טנקה שהם שירים יפנים קצרצרים במקצב של 31 הברות. השירים חוברו על המשוררת הירוקו ימאגאטה ומבוססים על זיכרונות שלה ממפגשים עם הפליטים היהודים כשהייתה בת 10. הצילומים נמסרו לתערוכה באדיבות מוזיאון טוקיו לאמנות הצילום.

 

יוקי אונודורה – דיוקן של בגדים משומשים

האמנית יוקי אונודרה מציגה 14 צילומים מתוך הסדרה "דיוקן של בגדים משומשים". הבגדים שאספה האמנית הגיעו לידיה כשהמעצב כריסטיאן בולטנסקי הזמין אנשים לסטודיו שלו חילק שקיות וביקש שימלאו את השקית בבגדים מתוך ערימה ענקית. האמנית, שראתה בערימה דבר מדכא, החליטה להפיח בבגדים רוח חיים כשתלתה אותם על חלון דירתה על רקע שמים מעוננים שמראם מתחלף. אפשר להסתכל על הבגדים האלה בדרך אופטימית ולדמיין שהם שימשו למישהו כלבוש שחזר לקבל כבוד ובאותה מידה יש במראה הזה משהו מצמרר של גוף חסר אברים ללא ראש וללא ידיים. כל אחד יכול לבחור אם לראות את חצי הכוס המלאה או הריקה.

 

 

סיפורי מסעות בין ישראל ליפן

שלושה מסעות מחברים בין ההוויה היהודית ישראלית מקומית לבין התרבות והאמנות היפנית חותמות את התערוכה: מסעותיו של האספן ומייסד המוזיאון פליקס טיקוטין מגרמניה ליפן לרכישת אמנות יפנית. מסע של האמן טצויה נודה בין יפן, מקום הולדתו ומגוריו, לבין ישראל והיהדות. האמן שנישא לישראלית עובד בטכניקה של שילוב צילום והדפס. הדפס אבן או משי והתיעוד הוא מעין רשומון או יומן אירועים מחייו לכאורה פשוטים אבל משמעותיים בחייו של האמן. הרב בברית של בנו, כרטיס הטיסה לארץ כשאמה של אשתו נפטרה, הבת של חבריהם ברמת השרון בת ה-16 שקוראת בבוקר את עיתון הארץ.

 

 

המסע השלישי הוא מסע דמיוני של האמנית מרב דביש בן משה בין יפן לירושלים. סדרה עבודותיה נקראת "פגישה בנסיעה מדומה", מסע דמיוני מירושלים ליפן. בסיס העבודה לקוח מסדרת הדפסים מהמאה ה-19 בשם "53 תחנות דרך טוקאיידו". התחנות האלה מתארות מסע של אחד מגדולי אמני ההדפס היפנים אוטאגאווה הירושיגה. הוא תיאר את התחנות במסע בין אדו (טוקיו כיום) לקיוטו שדומה לעלייה לרגל עם מתנה ששלח השוגון של אדו לקיסר בקיוטו. ההדפסים מהווים את בד הציור של מרב דביש ועליו היא מלבישה את מסעה האישי מדי בוקר בדרך מהר גילה לעיר העתיקה בירושלים דרך גדר ההפרדה.  

במסגרת התערוכה יתקיימו אירועים ביניהם, הרצאות, שיח גלריה, יום עיון בנושא "יפן והיהודים" בהשתתפות אנשי אקדמיה, ניצולי סוגיהרה והקהל הרחב, ופעילויות חינוכיות נוספות.

 

הדפס מהמאה ה-19 של אוטאגאווה הירושיגה שמתאר מכירת מרק תפוחי האדמה המפורסם צילום: רונית סבירסקי

 

 

אוצרת התערוכה אתי גלס-גיסיס, התערוכה תתקיים בין 16 בספטמבר 2022 עד 23 באפריל 2023