גן לאומי סוסיתא נפתח לאחר תקופה של שיפוץ, פיתוח והנגשה

 

על גבעה במורדות הגולן, מזרחית לכנרת ומול קיבוץ עין גב, ממוקם הגן הלאומי סוסיתא המשמר שרידים מפוארים של העיר קדומה היפוס (סוס ביוונית) ובעברית סוסיתא. שרידים מרשימים ואחת מנקודות התצפית היפות בישראל אל אגם הכנרת

 

רכס סוסיתא צופה לכנרת     צילום: רונית סבירסקי

 

דמותו של סוס העומד על שתי רגליו האחוריות בהתרסה לכיוון הנוף הפתוח הוא סמל ההיכר של גן לאומי סוסיתא. העיר העתיקה היפהפייה והנוף הפנורמי אל הכנרת שנשקף ממנה, הוקמה 300 שנים לפני הספירה כעיר הלניסטית. שגשגה והתפתחה בתקופה הרומית והביזנטית והמשיכה לפעול תחת הכיבוש המוסלמי עד שחרבה ברעידת אדמה קשה בשנת 749 לספירה. העיר נותרה נטושה וכך גם השרידים. חלק מהעמודים המפוארים עדיין ניצבים בשטח ואחרים שוכבים על האדמה באותה צורה שבה קרסו בעת רעידת האדמה.

 

 העמודים שקרסו ברעידת האדמה      צילום: רונית סבירסקי

 

רשות הטבע והגנים שאחראית על הגן הלאומי יזמה פרויקט גדול לפיתוח המקום ולהפיכתו למונגש. פותחו שבילים שעוברים בין נקודות העניין החשובות באתר, הוצבו שלטי הסבר לצד הממצאים, מבנים שופצו, רצפות פסיפס נחשפו ונפתח מרכז מידע למטיילים עם מרפסת תצפית לרווחת המבקרים. אחד משני המבנים שהוקמו בשנות ה-60 במטרה ליישב את סוסיתא, שופץ ושוחזר כדי לשמש כמרכז מבקרים, יהיו בו גלריה לתערוכות, תצוגת ממצאים ארכיאולוגים חשובים, מתחם להקרנת סרטונים המתעדים את עברה של סוסיתא ואת הקרב שבו כבשו חברי קיבוץ עין גב את המוצב ללא יריה אחת.

 

המבנה הצה"לי שהפך למרכז מבקרים     צילום: רונית סבירסקי

 

עיר מדינה עם שליטה טופוגרפית

סוסיתא (Hippos) הוקמה במאה ה-2 לפני הספירה כעיר מדינה (פוליס) על ידי הממלכה הסלאוקית. ההר, ששיאו מתנשא לגובה 144 מטרים (350 מטרים מעל פני הכנרת) שולט על הדרכים המקיפות אותו ומוקף בהרים מכל צדדיו. לעיר היו שני מעגנים על שפת הכנרת, הקדום והגדול ביניהם נמצא בעידן הנוכחי בין קיבוץ עין גב לכפר הנופש שלו. את שרידי המעגן ניתן לראות כשמפלס הכנרת יורד. ישנן שתי גרסאות לגבי מקור שמה של העיר. האחת כי צורת ההר מזכירה צוואר ורעמת סוס והשנייה שקבוצת פרשים מהצבא הסלאוקי היו ממייסדי המקום.

 

 הרחוב המרכזי      צילום: רונית סבירסקי

 

מעמדה כעיר מדינה הקנה לה שליטה על אזורים גדולים בכנרת ובגולן. נבנו בה שווקים גדולים, תיאטרון, בתי מרחץ, רחוב עמודים, מבנים ציבוריים ומקדשים. אספקת המים הייתה באמצעות איסוף מי גשם מבורות מים ואמות קטנות שקיבלו את מימיהן ממעיינות פיק ועין חרוב. העיר הייתה תחת שלטון החשמונאים בהנהגת אלכסנדר ינאי במשך מספר שנים ועל פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו אנשיה אולצו להתגייר ולעבור ברית מילה.

 

אגן ההטבלה     צילום: רונית סבירסקי

 

בתקופה הרומית בשנת 63 לפני הספירה נכבשו סוריה ויהודה על ידי הגנרל הרומי פומפיוס ושלטון החשמונאים הסתיים. העיר נהנתה מחופש תרבותי ורוחני ברוח הלניסטי-רומי וטבעה מטבע מקומי שסימל אותה עם דמות הסוס. הורדוס קיבל את השליטה בשנת 37 לפני הספירה, ולאחר מותו היא סופחה לשטחי סוריה. עם סיום מרד בר כוכבא החלה תקופת שגשוג ופריחה. הרחוב המרכזי המרשים הדקומנוס מקסימוס, שנותר עד היום, הורחב וחצה את העיר ממזרח למערב. משני עבריו הוצבו עמודי גרניט אדומים שהובאו ממצרים. הוקמו חומות מסיביות, מקדש לקיסר, תיאטרון ואמת מים שנחשבה למפעל יוצא דופן. האמה באורך 25 קילומטרים הובילה מים אל העיר מהמפל השחור בנחל אל על עד מרכז העיר.

 

 הבזיליקה שהכילה 500 אנשים       צילום: רונית סבירסקי

 

בתקופה הביזנטית הפכה הנצרות לדת הרשמית של הקיסרות והחלה תנופת בנייה של כנסיות ומנזרים. בשנת 359 לספירה קבע הבישוף את מושבו בסוסיתא. רעידת אדמה בשנת 363 גרמה להרס גדול ורק אחרי 20 שנים העיר שוקמה ונבנתה מחדש. סופה של האימפריה הביזנטית מביא גם לירידת חשיבותה של העיר. בימי הכיבוש הערבי המשיכו הנוצרים לנהל את אורח חייהם השגרתי עד רעידת האדמה ב-749 שהרסה את העיר עד הייסוד. תושביה נטשו אותה והיא לא יושבה מחדש.

 

סוסיתא במאה ה-20

הסורים ששלטו בגולן צלפו על קיבוץ עין גב ללא הפסקה. חברי הקיבוץ שלא קיבלו גיבוי ועזרה צבאית מההגנה ומצה"ל אחרי קום המדינה החליטו לפעול בעצמם. כוח של חברי קיבוץ עלה בחסות החשיכה אל ההר, רימון יד שהתפוצץ לפני שהם פרצו למוצב הבריח את החיילים הסורים והם מצאו את ההר נטוש.

 

הבונקרים של צה"ל      צילום: רונית סבירסקי

 

צה"ל התמקם במוצב שנתן לו עליונות טופוגרפית במלחמת ששת הימים. סא"ל דוד לסקוב בנה רכבל בתקופת מלחמת העצמאות שבעזרתו סיפקו ציוד ומזון לחיילים ששמרו על ההר. עד היום ניתן לראות שרידים של תעלות קשר ועמדות ירי שהיו במוצב הישראלי. בן גוריון אישר בשנת 1953 להקים במקום יישוב וכחלק מהמיזם הוקמו שני מבנים שמשמשים היום כמרכזי מבקרים. על קיר אחד המבנים ששופצו השאירו ריבוע מהמבנה המקורי שבו ניתן לראות את חורי הכדורים ופגיעות רסיסי הפגזים שהם ספגו במלחמה. ביום העצמאות שקדם למלחמת ששת הימים נהרג מפקד המוצב סגן רמי זית מכדור שנורה מעמדת שמירה של כוחותינו. אנדרטה לזכרו הוקמה בקצה העיר מול נופי הכנרת ומשני צדדיה עומדים צמד עצי זית גדולים.

 

 אנדרטה לזכרו של רמי זית ז"ל, מפקד המוצב     צילום: רונית סבירסקי

קו הפסקת האש שחצה את ההר     צילום: רונית סבירסקי

 

בגן הלאומי סוסיתא ניתן לראות במהלך הביקור ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים מהתקופה הרומית-ביזנטית ביניהם: הפורום, מאגר מים ענק במרכז הפורום, שרידי בזיליקה מפוארת, כיכר העיר ואודאון (תאטרון קטן מקורה). שרידים של שמונה כנסיות, שהגדולה מביניהן היא קתדרלה שאליה צמוד מבנה המיועד לטקסי הטבלה לנצרות - בפטיסטריום. בקתדרלה ניתן לראות סימנים שהותירה רעידת האדמה שגרמה לחורבן העיר בשנת 749 לספירה.

 

תצפית על האתר     צילום: רונית סבירסקי