המקום שבו עוצב לראשונה דגל ישראל

 

ראשון לציון מחזיקה בתואר המושבה הראשונה שהוקמה בתקופת העלייה הראשונה ומכאן גם השם שהוענק לה. היא גם הובילה בתחומים נוספים כשבנו בה יקב ובתים לבעלי תפקידים, באר מרשימה, נטעו כרמים ליין והנהיגו לימודים בעברית בבית הספר ובגני הילדים. עד היום נותרו בעיר בתים ששומרו ומוזיאון שמספר את סיפורה ומי הגה את רעיון דגל ישראל

 

ראשון לציון נוסדה ב-31 ביולי 1882 על ידי שליחי אגודות חובבי ציון ממזרח אירופה, עולים שבאו לארץ בגפם ומספר משפחות עניות. מנהיגי המושבה היו זלמן דוד לבונטין ואהרן מרדכי פריימן. האדמה החולית ותנאי המחייה הבלתי אפשריים דחפו את שליח המושבה יוסף פיינברג לבקש את עזרתו של הברון רוטשילד שלקח את המושבה תחת חסותו. הוא בחר מנהלים ופקידים, עובדי קהילה ואנשי חקלאות מטעמו שניהלו את המושבה.

 

בית העם שעבר תהליך שימור      צילום: רונית סבירסקי

 

דגל הלאום של מדינת ישראל נולד ונתפר בראשון לציון. ישראל בלקינד, שעמד בראש קבוצת הביל"ויים בראשון לציון ושימש כמחנך, עיצב את רעיון דגל ישראל ופאני מאירוביץ' תפרה אותו ב-1885 כשמלאו למושבה שלוש שנים. פעילותה הראשונה של הקרן הקיימת לישראל החלה במושבה, הולחנו שירים עבריים ונכתבו ספרי לימוד. אכן ראשון הייתה ראשונה בתחומים רבים ומאותה התחלה חלוצית נותרו מבנים היסטוריים שרובם מרוכזים בלב העיר ברחובות רוטשילד, אחד העם, כיכר המייסדים, מוהליבר, הכרמל והרצל.

 

כיכר המייסדים ובתי העשירים

ביתם של אליעזר ושרה שליט הוקם ב-1883 כאחד מתוך 12 בתי מגורים ראשונים במושבה. הבית נמצא כיום בשטח מוזיאון ראשון לציון. הוא משמש כחלק מתצוגת המוזיאון. במקור גידלו בו תשעה ילדים, הקירות החיצוניים היו מצופים באבני כורכר חשופות והרצפה מאדמת חמרה ללא אריחים. הרהיטים נבנו מארגזים וקרשים. פריטים בודדים נותרו מהשנים ההן ביניהם סמובר לתה וכרית תינוק רקומה.

 

בית מאירוביץ'     צילום: רונית סבירסקי

 

כיכר המושבה ברחוב רוטשילד פינת אחד העם היה פתחו של הרחוב הראשי שנבנה בסוף 1882 תחילת 1883 עצי תות נשתלו בשני עבריו והוא היה שדרת עפר שנים רבות עד שכוסה באספלט. בכיכר התקיימו חיי הקהילה וסביבה בנו את בית הכנסת, הדואר, המרפאה ובתי המגורים. פעמון מתכת גדול צלצל בשעות קבועות ביום וגם בישר על אירועים וחגיגות. מהכיכר יצאו ונכנסו עגלות ודיליז'נסים שהביאו ולקחו נוסעים וסחורות.

 

מרבית בתי המגורים שנבנו צפונית לכיכר נהרסו. בצד הדרומי נותרו מספר בתים מקוריים שנמצאים תחת שימור אתרים. בכיכר המייסדים 3 נמצא בית שליט ובכיכר המייסדים 5 בית הייסמן שהוקם ב-1882 שנותר כבית הקדום ביותר מימי המושבות בארץ ישראל. הוא בנוי משלושה מפלסים, קומת כניסה, קומה עליונה ומרתף שחלק ממנו תת קרקעי. בשונה מיתר הבתים חלונותיו מרובעים ולא מקושתים בסגנון מזרח אירופאי. בחצר האחורית של הבית פעל במשך תקופה קצרה בית הספר של המושבה.

 

החומה החיצונית של יקב כרמל שחדל לפעול     צילום: רונית סבירסקי

 

רחוב רוטשילד הוא המשכו של רחוב המושבה המקורי וחלקו המרכזי הפך למדרחוב. ברחוב רוטשילד 2 נמצא בית פריימן שהוקם ב-1883 כביתו של אהרון מרדכי פריימן ממייסדי המושבה. יהודי דתי עשיר שהנהיג את המושבה שנים רבות, יזם והקים בה מוסדות ציבור. הבית נותר בידי הצאצאים לאורך כל השנים ושמר על צורתו המקורית. בית דו קומתי בעל גג רעפים ומרפסת תלויה עם מעקה ברזל  וחלון זכוכית צבעונית מעל הכניסה. עוגני ברזל שהוצמדו לקיר החזית ציינו באנגלית את האות הראשונה של שם המשפחה.

 

בית קנר ברוטשילד 7 בעל מרפסת רחבה שמקיפה אותו משלושת צדדיו הוא בית בעל קומה אחת ומרתף גדול. החלונות קמורים עם תבליט אבן בראשם. יעקב קנר היה בין עשירי המושבה שרכש מהברון כרמים לגידול גפנים. הוא הקדים את ביתו ב-1900 ושימש תקופה קצרה כיושב ראש ועד המושבה. הזוג הערירי הוריש את הבית לטובת הציבור והבית שימש במהלך השנים כמפקדת ההגנה, בית חולים זמני, תחנת עזרה ראשונה, מגן דוד אדום ותחנת כיבוש אש.

 

הבתים שבנה הברון

בית הפקידות הראשון ובית משק הברון נמצא ברחוב רוטשילד 18 והוקם ב-1884 כבית הפקידות הראשון של הברון רוטשילד. בקומה הראשונה היו המשרדים ובעליונה סלון אירוח, שני חדרי שינה וחדר אוכל ששימשו את משפחת המנהל. לאחר שהוקם בית פקידות חדש הפך המבנה לבית מגורים של מנהלים זוטרים.

 

מלון בוטיק רפאל האוס שהיה בית הפקידות השני      צילום: רונית סבירסקי

 

בית הפקידות השני ברוטשילד 24 הוקם בשנת 1888 ונועד לשכן את הרופא האזורי והגנן הראשי ומשפחותיהם. הרופא הראשון היה אהרן מזי"א שנולד ברוסיה ולמד רפואה בברלין, פריז וציריך. הוא נשלח על ידי הברון לנהל את הבית החולים בראשון לציון ולסייע למושבות הנוספות בתחומי הרפואה. בתקופת העלייה השנייה התגוררו בבית פקידי היקב ובתקופת המנדט הבריטי היו בו משרדי המועצה והוועד החקלאי. עם קום המדינה הוא נמכר למועצה המקומית ראשון לציון ושימש בתחילה את הרשות המקומית ומ-1950 עד 2005 שימש כבניין עיריית ראשון לציון. בסוף המאה ה-20 נוספו לו אגף צפוני גדול וחצר מרכזית. הבניין עבר תהליך שימור שכלל את דלת העץ, החלונות המאורכים שממוסגרים בתבליט אבן ועוגני הברזל לחיזוק. בשנת 2023 נפתח בבניין מלון בוטיק רפאל האוס ששימר בו את רוח התקופה ומשלב עיצוב מודרני עדכני עם טעם של פעם.

 

האגרונום והחותן

בית מאירוביץ' ברחוב רוטשילד 21 היה ביתו של איש הביל"ויים והאגרונום מנשה מאירוביץ' שהגיע למושבה ב-1883 עם קבוצת חברים קטנה ונישא לפאני בתו של אחד המייסדים האמידים. הבית שלהם הוקם על אדמת חותנו והוא בעל שתי קומות. בקומה התחתונה היו המטבח, חדר האוכל, חדרי הילדים וחצר המשק. בקומה העליונה חדר השינה וחדר האורחים. בחזית שוחזרה מרפסת עץ  ומעליה תבליט שמציין את השנה תרמג 1883 למרות שהבית הוקם מספר שנים לאחר מכן. עוגן החיזוק של הבית עוצב בצורת האות האנגלית M כשם האות הראשונה של משפחת מאירוביץ'. הבית שימש לאסיפות ומפגשים ונוסד בו האיגוד הראשון של יישובים חקלאיים בישראל שממנו צמחה התאחדות האיכרים בישראל. לאחר מות בנו הועבר הבית לעיריית ראשון לציון שמתכננת להקים בו שלוחה של המוזיאון.

 

הבאר הראשונה בארץ ישראל

באר המושבה ברוטשילד 19 היא מבנה גדול מכורכר עם גג רעפים שבתוכו באר בעמק  48 מטרים. בחלונות תצוגה על קיר המבנה החיצוני ניתן לראות את גלגל המסוע וחלקים ממערכת השאיבה המקורית. הבאר נחפרה בעזרת מימון של הברון על קבוצת הביל"ויים כעבדו כשכירים. זה היה הפרויקט הראשון שהקים רוטשילד במושבה. תחילת החפירה נעשתה ידנית במקדח קטן וככל שירדו לעומק ולא התגלו מים הפכה המשימה לקשה. הברון שלח מקדח גדול ורק בעומק 48 מטרים הצליחו להגיע למי תהום. כדי לשאוב מעומק רב שלח הברון מנוע קיטור ומשאבה מכנית שהותקנו על הבאר והעבירו את המים לשני מאגרים שנבנו בסמוך ומהם לא נותר דבר.

 

הבאר ומגדל המים      צילום: רונית סבירסקי

 

מגדל המים הוקם ב-1898 שימש כמאגר מים שלישי והוא ניצב עד היום לצד מבנה הבאר. המגדל תוכנן על ידי האדריכל ורון בשלושה חלקים. הבסיס בעל ארבעה עמודים מאבני כורכר שמתחברות בחלקו העליון בצורת קשתות. במרכז מיכל מתכת בצורת בריכה שמונחת על הקשתות ובראשו מבנה עץ שנראה כמו מרפסת בעלת 16 קשתות עטופה בקרניז מעוטר ומעל גג רעפים. המים הועלו למגדל מהבאר בעזרת משאבות וממנו באמצעות צינורות אל בתי הפקידות. חלקו העליון של המגדל, שנהרס במהלך השנים, שוחזר ב-1987 וכך ניתן לראות אותו כפי שהיה במקור.

 

מגדל המים צופה אל גן המושבה שישמש במקור כגן ירק ועצי פרי. הוא עבר הסבה למשתלה ולמתחם לגידולים ניסיוניים. נשתלו בו צמחים ועצים שונים ביניהם: עצי תות, זית, פיסטוק, איקליפטוס המקור, זני גפנים, גרניום לתעשיית הבושם והשתילים שהצליחו הועברו לשטחי חקלאות במושבות. בגן הזה הצליחו ליצור הרכבה ראשונה של תפוז מזן ולנסיה.

 

השדרה שהרצל וצ'רצ'יל טיילו בה

במרכז השדרה ניטעו עצי דקל קנרי ולאורכם פרחים וספסלי ישיבה. השדרה הפכה לגן שבו נהגו לטייל, לבלות ולקבל אורחים חשובים. בין הסלבס שהילכו בה היו תיאודור הרצל, הברון רוטשילד, ובתקופת המנדט וינסטון צ'רצ'יל ולורד בלפור. כיום נותרה השדרה היפהפייה ולצדה משני הצדדים הוקמו תעלות עם מפלי מים זורמים ומזרקות. העירייה הציבה לצד העצים שלטים עם שמות העצים והסברים. ניתן לראות עץ תות לבן, תמר ננסי, איקליפטוס המקור, דקל קוקוס ונוספים.

 

שדרת הדקלים של הסלבס       צילום: רונית סבירסקי

 

בקצה השדרה הגובל ביקב המיתולוגי ממוקם בית העם שנחנך ב-1898 כמרכז חברתי קהילתי והיה המוסד הציבורי היחידי שלא הוקם על ידי הברון. המקום שימש למפגשים קהילתיים, כספרייה ומרכז להופעות מוזיקליות של תזמורת כלי נשיפה האורקסטרה, שהופיעה גם במושבות האחרות. המבנה בעל קומה אחת כלל אולם גדול עם תקרה בגובה 5 מטרים וגלריה מסוגננת שתחתיה ניצבו ארונות הספרים ומעליה מושבי התזמורת. מרפסת עץ סגורה עם אפשרות לפתוח אותה לכיוון גן המושבה שימשה כבמה.

 

גן הברון     צילום: רונית סבירסקי

 

בית המשק שנקרא אורוות הברון נמצא ברחוב מוהליבר 6. הוא הוקם על ידי פקידי הברון ב-1888 ונועד לשמש כאורווה לסוסים, מתחם לכרכרות, למחסנים וחדרי שירות של משק הפקידות. שני אגפים צדדים היו חדרי המגורים של עובדי המשק. בצדו האחורי חצר מוקפת בגדר כורכר ודרכה ניתן לראות את פתחי האורוות הרחבים ולצידם טבעות ברזל צמודות לקיר שכנראה שימשו לקשירת הסוסים.

 

מבנים נוספים ששומרו ואחרים שנמצאים בתהליך שימור הם בית הכנסת והמוזיאון, שהיה בית הרופאים והדואר, בכיכר המייסדים. היקב, שנסגר למבקרים וניתן לראות רק את החומה החיצונית שמקיפה אותו ברחוב הכרמל. בית התבשיל ברחוב הכרמל, בית הפקידות הגדול ברחוב אחד העם, בית הספר ברחוב אחד העם 7 ובית העלמין הישן ברחוב גבעתי פינת יוסף בורג.