פארק חופי וטיילת רומנטית על חורבות הדולפינריום

 

השטח שעליו הוקם הדולפינריום ספוג בדם, יזע ודמעות של אנשים ושל דולפינים. המקום הפך לפארק חופי ומקטע טיילת רומנטית שמשקיפה אל הגלים, המגדלים ויפו העתיקה

 

ספסלי בר מול הגלים     צילום: רונית סבירסקי

 

אזור החוף המוזנח של הדולפינריום בתל אביב עבר שדרוג ונפתחו בו מקטע טיילת חדש ופארק חופי. בסיום העבודות יוקם במקום מרכז ספורט ימי עירוני, חוף רחצה מוכרז ובית קפה. מיד עם פתיחת הפארק הוא הפך למעוז רומנטי ולבילוי זוגי. השינוי המהותי הוא ביצירת רצועת חוף נוחה למתרחצים, מתקני כדורעף חופים וחיבור לטיילת לאורך רחוב הרברט סמואל עם הטיילת של פארק צ'ארלס קלור. במעטפת הרצועה הוקמו טריבונות שמהן ניתן לצפות במשחקי כדורעף חופים ומיקום חדש למתופפים שנוהגים לפקוד את החוף.

 

מסלע טבעי על קו החוף    צילום: רונית סבירסקי

 

אנדרטת הדולפינריום שניצבה במרכז המתחם הועתקה למיקום חדש בשטח והיא מהווה חלק מרחבת ישיבה מרוצפת ומוצללת. לרווחת המבקרים הוכשרו מרחבי דשא ירוקים, ניטעו עצים רחבי נוף, הותקנו שמשיות, ספסלי ישיבה וכסאות מעץ ומבטון. אורכו של מקטע הטיילת החדש הוא 270 מטרים, בשטח ניטעו 75 עצים והוצבו 29 ספסלים. בנוסף, 5 מערכות ישיבה, דלפק בר ו-6 כסאות בר, 34 מושבי רביצה, מרפסת תצפית מול המזח, 5 סככות על החוף שמתוכן שתיים מונגשות והוכשר שביל נגיש על אליהן. בנוסף, מקלחת חוף, מתקן לשטיפת רגליים ו-3 מתקני חול ומים. בתחילת 2024 יוקמו גם מגרש קארבר-פארק ומגרש פאמפ-טרק לחובבי הסקייטים.

 

מקטע הטיילת עד פארק צ'ארלס קלור      צילום: רונית סבירסקי

 

בשנות ה-70 של המאה ה-19 החלה התיישבות הדרגתית של תושבים ערבים ויהודים שיצאו מגבולות יפו העתיקה ובנו את בתיהם ברובע מנשייה. עם פרוץ מלחמת העצמאות נטשו הערבים את בתיהם ובמבנים המוזנחים שנותרו שוכנו עולים חדשים ופליטי שואה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוחלט להרוס את המבנים הישנים. שברי הבטון והפסולת הושלכו על ידי הקבלנים על שפת הים וקו המים הראשון וחסמו את קו החוף. במקום להשקיע בפינוי ההריסות הוטל על האדריכל הלל עומר להפוך את השטח לפארק ירוק שנקרא פארק צ'ארלס קלור.

 

בית הנוער ברובע מנשיה, חנוכה 61     צילום: מהאלבום הפרטי של הניה מליכסון שגדלה ברובע

 

ספסלי ישיבה במרפסת תצפית     צילום: רונית סבירסקי

 

עשור מאוחר יותר הגה איש העסקים צבי עפרון את הקמת הפרויקט המגלומני הדולפינריום בשולי הפארק. הוא הצליח לגייס כספים ממשקיעים דרום אפריקנים ויצר מיזם שהתפרש על פני 18 דונמים שחלקו נמצא בשטח הים במטרה להקים אקווריום ענק. האדריכל הידוע נחום זולוטוב תכנן את הפרויקט לאחר ביקור במספר מתקני אקווריום ודולפינים ברחבי העולם. הוא תכנן מבנה בקווי מתאר גליים מבטון מזוין שיהיה עמיד במליחות והלחות המגיעה מהים. לאחר התייעצות עם מומחים מהטכניון יצקו את הבטון בשיטת "קורדרוי", שהיא יציקת פסי בטון בגימור מחוספס המכסים היטב את עמודי הברזל ומונעים החלדה.

 

תצפית אל חוף הגולשים     צילום: רונית סבירסקי

 

שנתיים של בנייה הסתיימו ב-1980 ולדולפינריום הובאו דגים מיוחדים, כרישים, אריות ים ודולפינים. המקום הפך ללהיט תיירותי שסחף את כל המדינה ותיירים מהעולם. בבריכה הפתוחה התקיימו מופעי דולפינים ואריות ים, בלט מתחת למים. באולמות הועלו הצגות והוקרנו סרטים. באקווריום הענק שחו כרישים ודגים נדירים ובבריכה נפרדת שחו כרישים. הבריכה הפתוחה הוקפה בטריבונות עם 1200 מושבים. בנוסף, הוקם אולם סגור שכלל 400 מושבים וממנו ניתן היה לצפות בבריכה דרך חלונות זכוכית ענקיים. המתחם כלל גם חנויות, מסעדות ובתי קפה. אבל ההצלחה לא נמשכה זמן רב והמקום החל להפסיד כספים. הוא החליף בעלים עד שנסגר סופית ב-1985. גורלם של הדולפינים היה גם הוא עצוב, חלק מתו וגם אלה שהועברו למקומות אחרים לא שרדו.

 

מושבי רביצה     צילום: רונית סבירסקי

 

ניסיון נוסף להביא דולפינים חדשים בתחילת שנות ה-90 כשל גם הוא והמתחם ננטש. המבנים הושכרו למועדוני לילה, דיסקוטק, אולפן הקלטות, מתחמי אירועים ושוק קח-תן. בשנת 2000 נכנס לדיסקוטק מחבל מתאבד שפוצץ את עצמו עם מטען ורצח 21 בני נוער. זו הייתה נשימתו האחרונה של מתחם הדולפינריום. המקום נותר כמבנה מוזנח ומפגע סביבתי עם ציורי גרפיטי וקירות מתפוררים. השטח נרכש על ידי איש העסקים יוסף בוכמן שתכנן לבנות עליו מגדל מגורים. לאחר שנים של מאבקים למניעת בנייה על קו הים פיצתה העירייה את בוכמן בשטחים חלופיים והחלה לתכנן את הפארק החופי ולהמשיך את רצף הטיילת הקטוע. לקראת סוף שנת 2023 הושלמה בניית הטיילת ובשנת 2024 תושלם הקמת מרכז הספורט הימי, בית הקפה, מגרש קארבר פארק ומגרש פאמפ-טרק.

 

טריבונות ישיבה      צילום: רונית סבירסקי

 

הפסקת קפה או בירה מול הים    צילום: רונית סבירסקי