מוזיקה יוונית באתונה - סצנת המועדונים והטברנות

 

מועדוני הלילה והטברנות באתונה מלאים בחורף עד אפס מקום. זוהי שעתם היפה של זמרי הרבטיקה לשיר באוזני היוונים את השירים העצובים שלהם. טיול סופשבוע עם מוסיקה יוונית והרבה אוזו.

 

אתונה תוססת בחורף ובמועדונים רוטטים צלילי הבוזוקי ומרעידים את הנשמה. המוזיקה היא רופא הנפש של היוונים, הצרות נשכחות, הבעיות השגרתיות פורחות, האלכוהול מדלל את הדם והשמחה תופסת את מקומן של הטרדות והצרות. הזמרים היוונים הם מושא להערצה של כל בני המשפחה מהצעירים ביותר ועד הקשישים. בטברנות ובמועדונים נעלמים הבדלי הגיל, נושרים הקמטים וגם בנות מאה ממשיכות לרקוד.

 

מועדון הלילה ספדונה    צילום: רונית סבירסקי

 

מועדונים, טברנות, מסעדות קטנות בכולן מתנגנת מוזיקה, אנשים שרים, שותים, רוקדים ואוכלים. משהו באווירה המחשמלת, בצלילים המלודיים המעט מלנכוליים תפס את האוזן והלב הישראלי. הישראלים שמגיעים ליוון הם בדרך כלל הזרים היחידים שיוצאים לרקוד במועדונים. הם מצטרפים בקלילות לצעד ימינה וצעד אחורה, מרימים את הידיים לצדדיים בפוזת "זורבה" ונכנסים לעניינים. מצטרפים לשירה ומרימים כוסית אוזו עם השכן לשולחן. שמות של זמרים יוונים מפורסמים אינם זרים בארץ, גליקריה, דלאראס, חג'ידאקיס, תאודורקיס, ממלאים אולמות ביוון ומושכים קהל ישראלי.

 

בקיץ, מופיעים הזמרים החשובים ברחבי העולם, בתיאטראות עתיקים פתוחים ביוון או באיים שם מתרכז קהל גדול של תיירים. בחורף, הם עוברים למועדונים הסגורים באתונה. 3000 מועדונים פועלים באתונה, חלקם גדולים מאד והרוב בינוניים או טברנות קטנות עם כמה נגנים. הבילוי לצלילי מוזיקה יוונית החל במאה ה-19 תחת עול הכיבוש העות'מאני. המצוקה והקשיים שיצר השליט הזר דרבנו את המשוררים לכתוב על מר גורלו של העם. השירים האלה מכונים רבטיקו ויש בהם כאב, געגועים, ערגה, אהבה, קנאה ושמחה. ליוונים הם נכנסים אל הלב בכל פעם מחדש.

 

 מנגנים בטברנה    צילום: רונית סבירסקי

 

בסופי שבוע הם מבלים כל הלילה בשירה. מגיעים למועדון בשעה 23:00 ומתחילים לשתות. ישנם מקומות שזמרי החימום מופיעים בשעה הראשונה עד שהאלכוהול מתחיל להשפיע ואז עולים הזמרים הידועים. ישנם מועדונים כמו ספדונה שגדוש ב-400 צופים, על הבמה יושבים כעשרה נגנים ובמשך כל הלילה עולים ויורדים חמישה זמרים ידועים שמופיעים עד שעות הבוקר המוקדמות. כשמלינה קנה או קוסטאס מקדונאס עולים על הבמה הקהל מקבל אותם בחום. הם שרים איתם את מילות השירים בשטף, מכירים כל תנועה בגופם ומניפים ידיים בתנועות ריקוד. במועדונים ישנם חוקים לא כתובים אבל רצוי מאד להכיר אותם לפני שנכנסים. מחיר הכניסה נע בין 60 ל-100 יורו לאדם ובמחיר כלול בקבוק יין לשני אנשים, או משקה אלכוהולי של וויסקי, אוזו או וודקה. לצד המשקה מוגשים פיצוחים וצלחת של פירות טריים. הקהל שקונה כרטיסים רגילים מקבל מקומות ישיבה מרוחקים מהבמה.

 

המכובדים ובעלי הממון מקבלים את המקומות שקרובים לבמה והם גם אלה שיוציאו סכומי כסף גדולים במהלך הערב. זה מתחיל בבקבוקי וויסקי יקרים, בהזמנת אוכל וממשיך בקניית סלסילות פרחים כדי לזרוק לזמרים. המנהג של שבירת צלחות מחליף את מקומו במועדונים האלה בזריקת פרחים. בחורות נאות עוברות בין הקהל ומוכרות סלסילות קש מלאות בראשי ציפורנים לבנים או אדומים. הדרך להוקיר תודה לזמרים על הופעתם מתבטאת בקניית כמה שיותר פרחים כשכל סלסילה עולה כ-15 יורו. ישנם מעריצים שקונים כמה עשרות סלסילות כאלה ומשליכים את הפרחים אל עבר הבמה. הזמרים מפריחים חזרה נשיקות באוויר.

 

 שרים כל הלילה    צילום: רונית סבירסקי

 

ככל שאדי האלכוהול מתעבים באוויר כך גוברת השמחה. זוגות רוקדים במעברים, גברים פוצחים בריקוד סולו ואיש לא יעז לקום עד שהם מסיימים. בספדונה הזמרים מתירים לקהל לעלות לרקוד לצדם על הבמה. כשעולה נגן הבוזוקי הידוע ביותר ביוון על הבמה קמים לכבודו כל הנגנים. חריסטוס ניקולופולוס בעל פני הילד והחיוך המתוק מפלרטט במיתרי הבוזוקי כמו עם מאהבת. הקהל עוטף אותו באהבה ובפרחים. הבמה הופכת מרגע לרגע למרבד לבן והשירה באולם מתחזקת. יותר ויותר אנשים עולים לרקוד על הבמה, הזמרים מופיעים בקבוצות או כיחידים בקטעי סולו. בשעות הקטנות הם חוזרים אל שירי העבר הישנים והטובים וחלק מהם מוכרים מהופעות של יהודה פוליקר.

 

במה מכוסה בפרחים    צילום: רונית סבירסקי

 

לסופי שבוע של מוזיקה יוונית יש דינאמיקה משלהם ואי אפשר בלי לשלב בתוכם את התרבות וההיסטוריה של יוון. ההתנהלות בהם שונה מסדר היום של התייר הרגיל. הולכים לישון בשעות הבוקר המוקדמות, ישנים עד הצהרים, יוצאים לאכול בטברנה מקומית, נחים אחר הצהרים, יוצאים לאכול ארוחה קלה וחוזרים למועדון לעוד לילה סוער. המרכז לתיירות בינלאומית בישראל הבין את הצורך לגבש סופי שבוע מוסיקאליים חורפיים שיתנו גם תוכן משולב בטיולים באתונה והסביבה. הם בחרו בכמה מומחים שמדריכים את הישראליים בנבכי הטברנות והמועדונים ויוצאים איתם גם להכיר את אתונה באור יום.

 

ירון אנוש, עיתונאי, איש רדיו ומוסיקאי פורט על הנימים הדקים ביותר של המוזיקה היוונית ומצוי בפינות הנסתרות של אתונה. הוא מטייל עם הקבוצה בשוק הפשפשים, בשוק הבשר, בבתי הקפה הקטנים. מגלה להם היכן יש חנויות שמייצרים שוקולד מקומי או מרציפנים עטופים בפיסטוק חלבי. הוא מעדיף את הסמטאות הצדדיות כדי להציץ בקיוסקים, בחנויות הספרים או לשבת כמה דקות בבית קפה קטן. בדוכן סופלקי הוא מציע לטעום מהפיתות השטוחות שמגלגלים בהן בשר. בשכונת קולונאקי עושים שופינג של חלונות ראווה באווירה פריסאית ואם קמים ליום יפה נוסעים ברכבת התחתית לפיראוס לאכול במסעדה קטנה שבעליה מנגנים על בוזוקי עם החברים. ממשיכים לאי הפיסטוקים, אגינה, מטיילים בפיראוס, בשוק ובנמל.

ארוחת "מזה" בצהרים    צילום: רונית סבירסקי

 

בערב, לפני שיוצאים למועדון, אפשר לטייל או לשבת באחד מבתי הקפה בשכונת פסירי שמציעה אין ספור מקומות קטנים של מוזיקה, אזור תעשייה גאזי, שהפך למתחם גלריות ואמנות פעיל גם בלילה ובאזור הפלאקה בחלק העתיק של העיר בין סמטאות האבן הצרות מוצאים חנויות שנשארות פתוחות, טברנות, בתי קפה ומוסיקת בוזוקי. בטברנות אוכלים "מזה" של סלטים ופסטלים, סלט יווני עם ירקות חתוכים וגבינה פטה נפלאה, עלי גפן ממולאים, ציזיקי סמיך עם הרבה שום, מוסקה, קבבים וגולת הכותרת של היוונים היא המנה האחרונה שבה מוגש יוגורט בטעם שמנת ועליו נטיפי דבש.

 

היוונים מגיעים לטברנות בערב מלווים בבני המשפחה מכל הגילים. זוגות צעירים מביאים פעוטות והם מקשיבים למוזיקה ועוקבים אחרי ההורים שרוקדים. זוגות מבוגרים יוצאים עם ילדיהם הנשואים וכולם מכירים את השירים, רוקדים את אותם צעדים ומוחאים כפיים לאלה שעולים להופיע במרכז הטברנה. כשראש המשפחה רוקד לבד הצעירים כורעים ברך לידו. כשהגברת המבוגרת קמה לקראת סוף הערב היא מפזזת לבדה ואיש לא מעז להצטרף אליה. כשיוצאים מהמועדון או הטברנה השחר כבר מפציע, פוגשים את מחלקי העיתונים, שותים את הקפה האחרון של הלילה או את הראשון של הבוקר וצופים בשמש העולה מעל אתונה.

 

 בילוי משפחתי בטברנה   צילום: רונית סבירסקי

 

אלה שמחפשים שילוב של היסטוריה יוונית לעומק יכולים לצאת עם המדריך שועי אדומי, שיהפוך את הטיול לחוויה אינטלקטואלית מרתקת. סיפורי האלים והמיתולוגיה היוונית, המונומנטים, העתיקות והתרבות העתיקה משתלבים בשיטוט בין השכונות ובנסיעה לאתרים בסביבה הקרובה לאתונה. מבקרים באקרופוליס, בתיאטרון העתיק, במוזיאון העתיקות, במתחם האולימפיאדה העתיק והחדש. צופים בחילופי המשמרות בחזית ארמון המלך ומטיילים בשדרת המבנים הציבוריים המרשימים שכולם עוצבו כארמונות יוונים. קירות האוניברסיטה מעוטרים בציורים צבעוניים, במבנים אחרים ניצבים עמודים בסגנון דורי, גגות אבן משופעים ופסלים. אדומי, מכיר כל סמטה, רחוב ושכונה מן הבתים הראשונים שנבנו באתונה למרגלות האקרופוליס ועד לכיכרות המרכזיות של העיר החדשה.

 

מתחם האקרופוליס    צילום: רונית סבירסקי

 

קל מאד להתמצא במרכז אתונה. שלוש כרכרות מהוות את הציר המרכזי: ממזרח כיכר הסינדגמה לצד הפרלמנט ומעברה השני המלון החשוב ביותר באתונה, הגרנד ברטאן, שהוא סמל המעמד והשלטון המקומי. ממערב כיכר מונאסטיראקי ומצפון כיכר אומוניה. משני קצות הכיכרות נמצאים המונומנטים החשובים ביותר של אתונה מדרום האקרופוליס ומצפון הליקביטוס, שהוא ההר הגבוה ביותר באתונה ועל פסגתו כנסייה.

 

מדריכים נוספים שיוצאים לסופי שבוע הם אנג'לו רפאל שהוא איש רדיו ומוסיקאי ומתמחה במוזיקה יוונית וד"ר יוסי פז, מרצה למיתולוגיה השוואתית. למטיילים שרוצים לצאת לסופשבוע מוסיקלי באופן עצמאי ולשלב טיול בלגונות לאורך חוף הים ישנה אפשרות להזמין כרטיסים למועדונים, לשכור רכב, לתאם מסלולי טיולים ולישון במלונות מפוארים הצופים אל הים. ב"ריביירה" של אתונה במרחק נסיעה קצר מן העיר ישנו מתחם סגור שממוקם בחצי אי וכולל 3 מלונות יוקרה עטורים ב-5 כוכבים. אסטיר פאלאס, ווסטין ואריון כולם שייכים לרשת העולמית של "סטרווד". המלונות ממוקמים על שפת ים עם מעגן יאכטות וכל סוגי הספורט הימי, חוף ים חולי ובריכות מים שמעוצבות כחלק מן הים.

 

מלונות יוקרה ברביירה של אתונה    צילום: רונית סבירסקי

 

מלון ציורי נוסף נמצא בכף סוניון. הוא מעוצב כמו ארמון יווני ובחזיתו קערות אבן עצומות שמדמות את הלפיד האולימפי. וילות קטנות משתלבות בנוף הטבעי וצופות אל המפרץ הכחול. מי שרוצה להרחיק בנסיעה לאורך החוף ישנם מסלולי טיול יפיפיים בדרך אל הפולופונז. חולפים על פני האי אלפסינה, משקיפים אל הים הקורינטי ושפע האיים ששתולים בו כמו רכסי הרים, מבקרים בתעלת קורינטוס המרשימה שנכרתה כדי לאפשר מעבר אוניות בין הים הסירוני לים הקורינטי. בנתיב הזה ישנה אפשרות ללון במלון הקזינו המפואר לוטראקי יוון.

 

מלון בוטיק בכיף סוניון     צילום: רונית סבירסקי

 

למחרת ממשיכים לכיוון העיר נפליון בנתיב העובר בין מפרצים כחולים שמזכירים פיורדים ומן העבר השני צוקים נישאים. הדרך חולפת בין מטעי זיתים וחורשות אורנים, סירות דיג ונקודות תצפית מרהיבות אל הים. העיר העתיקה נפליון שנמצאת במרחק שעתיים וחצי נסיעה מאתונה מצדיקה את ההשקעה. היא נבנתה בהשראה אירופאית ומזכירה עיירה איטלקית או צרפתית מימי הביניים.רחובות אבן צרים, גלריות, בתי קפה קטנים, נמל דייגים עתיק ומבצר עצום, שנמצא בים מול חופי העיירה ושימש ככלא התלייה הראשון ביוון. בקצה הצוק שמתנשא מעל העיירה ניצבת מצודה שנבנתה בתקופה הביזנטית והפכה בתחילת המאה ה-21 למלון מפואר בשם "נפליאה פאלאס". ארבע סוויטות במלון עוצבו כבתי פאר לאלפיון העליון, עם בריכת שחייה פרטית לכל סוויטה, ג'אקוזי, מסכי פלזמה, פינת ישיבה מעור, חפצי נוי ובאחת מהן אפילו חדר כושר פרטי. הסוויטות צופות אל הים הפתוח, הנמל והמבצר.

 

העיר העתיקה נפליון      צילום: רונית סבירסקי

יוון - הפלופונז למשפחות, חופים ואטרקציות