"הגן" – תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות

תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות מציגה גן שמשלב טבע אמיתי וחיקויים מלאכותיים, ומזמינה את המבקרים לשוטט, להתבונן ולהרהר בגבולות שבין אדם, טבע וטכנולוגיה. התערוכה מוצגת בתאריכים 22 באפריל – 4 באוקטובר 2025

150 זנים של צמחים     צילום: רונית סבירסקי

 

ציוץ ציפורים, קרקור צפרדעים וגחליליות

וילונות כבדים סוגרים את חלל התצוגה של אולם רקאנטי במוזיאון תל אביב. העיניים מנסות להתרגל לאפלולית ולאט לאט מתגלה גן שנראה כמו הדבר האמיתי אבל הוא מציאות מדומה. תאורה מיוחדת שמשתנה במחזוריות של 13 דקות יוצרת אשליה של שעת שקיעה ודמדומים. משחקים של אור וצל, צמחים ופרחים שמוארים באור אדום של קרני שמש אחרונות. ציוץ ציפורים שהולך וגובר ממש כמו בטבע כשהציפורים חוזרות ללינה על צמרות העצים ובבת אחת משתררת דממה. הגחליליות מתחילות להאיר, הצפרדעים מקרקרות והאור הולך וגווע.

 

הולכים בשבילים      צילום: רונית סבירסקי

 

לאורך השבילים נשמעים צעדי המבקרים כשהם דורכים על מרבד של עלים יבשים. במרחבי הגן פזורים מספר ספסלים שמאפשרים להיכנס לאווירה השלווה של הגן ולהקשיב לצלילים. כשהאור חוזר ועולה מתגלים פרחים, שרכים, סחלבים, קני ציפורים, גזעי עצים. חלקם נראים אמיתיים לחלוטין ואחרים מלאכותיים.

 

שעת שקיעה     צילום: רונית סבירסקי

 

תערוכת "הגן", שמתפרשת על פני חצי דונם היא יצירה של אדריכלית העיר והנוף יעל מוריה (סטודיו מא). שבילים מתפתלים בין גבעות, שיחים, עצים ופרחים – חלקם מהשדה, חלקם ממשי, פלסטיק או חומרים מתקדמים, כולם מדמים מציאות מוכרת אך זרה בו-זמנית.

 

שיחי גיבסניות     צילום: רונית סבירסקי

תכנון נוף אמנותי

יעל מוריה, מובילה את תכנון המרחב הישראלי תוך חדשנות עירונית וסביבתית, והיא חתומה על פרויקטים משמעותיים כמו כיכר דיזנגוף, כיכר ביאליק, בריכת גורדון, גן מאיר, פארק אריאל שרון, שיקום העיר העתיקה טבריה, רמת הנדיב, פארק המכתש בבאר שבע ורצועות החוף של בת ים ואשדוד. בתערוכה זו היא מביאה את שפת הנוף אל תוך המוזיאון, כשהיא משלבת בין עיצוב סביבה, מחקר חומרי וטכנולוגי, ושאלות פילוסופיות על טבע, זמן וחוויה.

 

פרחים מלאכותיים      צילום: רונית סבירסקי

 

150 זנים של צמחים טבעיים ומלאכותיים

הצמחייה, שנבחרה בקפידה ונאספה מנחל ציפורי, יישובי עשרת, תל בית שאן ושדות ברחבי הארץ, כוללת כ-150 זנים של צמחים טבעיים ומלאכותיים. עצים שנגזמו בשטחים ציבוריים נאספו מהשטח, יובשו והובאו אל הגן, שבו הוקמה משתלה זמנית לצמחים מיובשים. זהו גן נטול הקשר גיאוגרפי, אך עם זמן ברור – רגע בין ערביים, שנמשך לנצח.

 

צמחים מיובשים      צילום: רונית סבירסקי

 

בתוך החלל המוזיאלי, תאורה מדמה את שעת הדמדומים: אור רך, נמוך, המעצים את צבעי העלים, את גווני הירוק המלאכותיים, את הוורודים העשויים משי, ואת תנועת הרוח המדומה. צלילים של רשרוש עלים, ציוץ ציפורים ופעימות נסתרות מייצרים סאונד שנע בין טבעי לאלקטרוני. המבקרים מוזמנים לעצור, לשהות, להקשיב וללכת לאיבוד מבלי לאבד את הדרך.

 

משחקי תאורה     צילום: רונית סבירסקי

עיצוב גנים עירוניים

זהו גן של תעתועים: נראה טבעי, אך אינו מתנהג כטבע. לא תפאורה, לא מטפורה – אלא מערכת אקולוגית מדומיינת, שמתקיימת גם בלעדינו. מרחב שנע בין ממשות לפנטזיה, בין חומר חי לחומר סינתטי, בין אסתטיקה של "יפה ומכוער" לפרגמנט בודד של עלה. תכנון הנוף בתערוכה שואב השראה ממסורת עיצוב הגנים העירוניים מאז המאה ה־19, תקופה שבה ביקשו בני האדם לעצב את הטבע מחדש – כתגובה לשטף ולכאוס של העיר המודרנית. "THE GARDEN" אינה רק חוויה חזותית, אלא מערך של קונסטרוקציות, סאונד, תאורה, וזמן. גן שמאפשר לכל אחד לבחור את דרכו בו, מתוך חופש, מתוך ריכוז, ומתוך תמיהה.

 

פרחי משי       צילום: רונית סבירסקי

 

על הקיר בכניסה לתערוכה הוצב שלט הסבר שפותח במשפט מתוך ספר השירה של גיא סער רוסו "שהעולם פתאומי". הציטוט הוא: "שנפתח השער אל הגן, שאתה מוזמן להתלוות, שהבלתי מוסבר מחבר בין האוהבים, שהמדומיין יפה לא פחות". לפני הכניסה מומלץ להביט משני נקודות מבט על גן הפסלים שנמצא מעבר לחלונות המוזיאון על פני שטח של שני דונמים. גן עירוני טבעי עם עצים נישאים וצמחייה שופעת. מן העבר השני בתוך הגלריה נמצא הגן המדומיין עם צמחייה מפלסטיק ומשי. מפגש בין גן-גלריה לגלריה-גן, בין הטבעי למלאכותי ובין המציאות לדמיון.

 

צילום: רונית סבירסקי