הכיכר האדומה, הקרמלין והעידן החדש של מוסקבה

 

מוסקבה סמל השלטון הקומוניסטי הופכת בשנים האחרונות לאתר תיירותי מועדף. הכיכר האדומה היפהפייה, מתחם הקרמלין המפואר, נהר מוסקבה ומגדלי הזכוכית המודרניים שמזדקרים לשמים

 

הסמל הבלתי מעורער של מוסקבה     צילום: רונית סבירסקי

 

יפה ואדומה

השנסונר הצרפתי ג'ילבר בקו הפך את מדריכת הטיולים הרוסייה נטלי למושא הערצה. הוא טייל אתה בכיכר האדומה שהפכה לבנה כשהשלג כיסה אותה בחורף. די בתיאור הזה כדי לחוש את המראות המופלאים של מוסקבה והם נהדרים גם בקיץ. ביוני פורחים עצי הצפצפה ובאוויר מתעופפים פתיתים לבנים שמזכירים את ימי החורף הקרים.

 

הכיכר האדומה וקתדרלת וסילי הקדוש שמפארת אותה הפכו לסמל הבלתי מעורער של רוסיה וקשה שלא לעמוד נפעמים נוכח יופייה. היא מפעימה באור יום ועוצרת נשימה בתאורת לילה, רומנטית בדמדומים ומסתורית בימי החורף. היא נבנתה בימיו של הצאר איוואן האיום בין השנים 1561-1555 כסמל לניצחון הצבאי בקרב על קאזאן. הקתדרלה מעוצבת מתשע כיפות בצלים בשילוב צבעים מושלם. הכיכר האדומה זכתה לשמה הנוכחי רק במאה ה-17 בשל כפל משמעות של המילה "קראסניה" ברוסית היא יפה וגם אדומה. הכיכר צמודה לחומת הקרמלין וכוללת את המאוזוליאום של לנין, המוזיאון ההיסטורי הממשלתי, בניין העירייה הישן של מוסקבה, שער התחייה,  מרכז הקניות הממשלתי "גום" ומספר כנסיות.   

 

שונה בכל זווית     צילום: רונית סבירסקי

 

מוסקבה בניגוד לסנט פטרסבורג לא זכתה לתכנון אדריכלי מסודר ואין בה אחידות ארכיטקטונית מה שמוסיף עניין לקסמה. בגבעת בורוביצקי על גדות נהר מוסקבה הוקם במאה ה-12 מתחם הקרמלין הראשון בעל החשיבות הגדולה ביותר ברוסיה, מבצר ששימש גם למגורי הצארים בתקופת שלטונם בעיר. הוא הורחב והשתנה במהלך השנים והפך למרכז הדתי והשלטוני שכולל משרדי ממשל, ארמונות וכנסיות. חומת הלבנים האדומות ומגדלי השמירה הססגוניים תוכננו על ידי קבוצת אדריכלים איטלקיים ובראשם האדריכל פייטרו אנטוניו סולרי במאה ה-15 והיא מקיפה שטח עצום. מכנסיית מגדל הפעמונים בלב המתחם נהגו לחשב את המרחקים בכל מוסקבה.

 

אוצרות בסכומי עתק

מוזיאון הנשקייה והמוזיאון הארמורי היו במקור חלק מהקרמלין שבו ישבו אמנים שונים שעסקו בייצור נשק, תכשיטנות וציור, ומאוחר יותר המקום שימש כבית ספר לציורי איקונות. במאה ה-18 המבנה הפך לבית האוצר המלכותי ונשמרו בו הכרכרות ובגדי השרד המלכותיים. בתחילת המאה ה-19 הוא נפתח כמוזיאון ההיסטורי הראשון במוסקבה שמתאר את חיי הפאר של הצארינות והצארים הרוסיים.  באולם הכניסה תלויה תמונת שמן ענקית של פטר הגדול. הוא התנשא לגובה 2 מטרים ו-3 סנטימטרים ואחד המוצגים המסקרנים במוזיאון הוא זוג מגפיים מקוריות שתפר לעצמו ומעידות על מידותיו העצומות. צעדיו היו גדולים כל כך עד שמלוויו נאלצו לרוץ כדי להשיג אותו.

 

פטר הגדול ברחבת הכניסה לקרמלין      צילום: רונית סבירסקי

 

חיי הפאר הבלתי נתפסים של הצארים מיוצגים בפריטים שערכם הכספי נאמד במיליונים. כסאות מלכות של בני משפחת רומנוב נושאים את סמל העיט הדו ראשי ומעוטרים בזהב ובאבני חן. הכתרים המלכותיים (מונומך) שחלקם מעוטרים בפרווה בפנינים ענקיות נדירות, זהב טהור ואבני טופז ואחרים משובצים באלפי יהלומים ביניהם כתר שנחשב לפריט היקר ביותר במוזיאון. כרכרות מסוגים ודגמים שונים שניתנו כמתנות למאהבים וכשי דיפלומטי בין שליטים. היו להם כרכרות לקיץ ולחורף, כאלה ששימשו לטיול בשדרות ובגני העיר או לנסיעות ארוכות. כרכרת החורף של אנה האחיינית של פטר הגדול הורכבה על מגלשות ושימשה לנסיעות בין סנט פטרסבורג למוסקבה. ישנם גם דגמי אוכפים, חרבות, בובות של סוסים אציליים בגודל טבעי, שריונות, כס השנהב של איוואן האיום, יהלום אורלוב וקסדה של יארוסלב השני.

 

מתחם הקרמלין בשקיעה     צילום: רונית סבירסקי

 

 

הפשניסטיות הרוסיות

הצד הפשניסטי היה בעל חשיבות גדולה בעידן הצארי. פטר הגדול שינה את האופנה הגברית, קיצר את מקטורני הגברים, הוסיף עקבים לנעלים והעדיף פנים מגולחות על פני הזקנים העבותים שהיו מקובלים טרם תקופתו. קוטר מותני נשות האצולה העסיק אותם מאוד והם טרחו לציין מי מהן הייתה בעלת המותניים הצרות ביותר. יקטרינה הגדולה נישאה בגיל 16 ושמלת כלולותיה מציגה קוטר מותניים של 48 סנטימטרים. מריה אשתו של אלכסנדר השני התהדרה במידת מותניים של 44 סנטימטרים גם אחרי 6 לידות. תצוגת השמלות לא הייתה מביישת אף מסלול הוט קוטור בפריז. הצארית יליזבטה שפזרנותה שברה שיאים החזיקה במלתחה בת עשרת אלפים שמלות. היא לא לבשה פעמים את אותה שמלה והכריחה גם את נשות האצולה שהוזמנו לנשפיה לנהוג כך. כדי להבטיח שהן תבצענה את ההוראה היא ביקשה מאנשיה לסמן נקודת דיו על השמלה בכניסה לנשף. השמלות היו יקרות מאוד, שזורות חוטי זהב, פנינים ותחרות.

 

ביצת הפתעה לנסיכה     צילום: רונית סבירסקי

 

ביצי פאברז'ה

אולם נוסף במוזיאון מוקדש לכלי כסף, כלי שולחן מפורצלן, שעוני קיר, שעוני יד ותכשיטים. סיפורה של ביצת פברז'ה הופך למוחשי נוכח עשרת הדגמים שמוצגים בוויטרינות מפוארות. האמן הצרפתי, קרל פאברז'ה הציג תערוכת תכשיטים בסנט פטרסבורג וזכה לכבוד על ידי הצאר אלכסנדר השלישי. הוא בקש ממנו להכין תכשיט מיוחד לאשתו. זו הייתה תקופה שלפני חג הפסחא ופאברז'ה קיבל השראה מביצי הפסחא המסורתיות והחליט להכין לה ביצה נפתחת ובתוכה תהיה הפתעה. פאברז'ה מונה לתכשיטן הבית של בית רומנוב ויצר עבורם ביצי הפתעה מעוטרות בזהב, פנינים ואבני חן ובכל אחת מהן יש הפתעה מסוג אחר ביניהן: מיניאטורה של הקרמלין, עלה תלתן, ארמון אלכסנדר, היאכטה המלכותית, שעון עם זר שושן צחור.

 

מתחם הקרמלין טומן בין חומותיו מראות שקשורים במצעדים צבאיים מפוארים. שרידים לימים ההם אפשר לראות בשורה של תותחים שנצבים משני צדי שער הכניסה למתחם הממשלתי. תותח ענק שנוצק על ידי האמן צ'וחוב במאה ה-16 שוקל 40 טונות ומעולם לא ירו בו. סיפור הפעמון העצום שלצדו שייך לתקופתה של הצארית אנה. בימיה היה במתחם פעמון ברזל ענק שנפל והתרסק. היא ניסתה לשחזר אותו ופנתה אל המומחים הגדולים ביותר ליציקת מתכות. אף אחד לא היה מסוגל לבצע את העבודה. אמני בית המלוכה הצרפתי התחייבו עד משקל של 130 טונות אבל אנה לא הסתפקה. צמד חרשי ברזל מכפר נידח הצליחו לבצע את המשימה ויצקו פעמון במשקל 200 טונות. הוא הוצב במתחם הקרמלין ובשל גודלו וכובדו מעולם לא צלצל. באחת השריפות שפרצו במהלך קרבות על העיר מוסקבה הותכה ממנו חתיכה שהושענה על צדו אבל תפארתו לא נפגמה.

 

 התותח שלא ירה מעולם     צילום: רונית סבירסקי

 

מבנים מרשימים עם כיפות בצל מוזהבות מייצגים את הכנסיות והקתדרלות של הקרמלין, כנסיות ההכתרה, ההטבלה והקבורה שבה נטמנו כל הצארים ששלטו ברוסיה עד פטר הגדול. קתדרלת הדורמציון עוצבה בהשראת הקתדרלה העתיקה בעיר ולדימיר – הקירות, התקרה, האיקונוסטס ועמודי התמך הענקים כולם מכוסים בצפיפות בפרסקו של איקונות. נברשות עצומות מקריסטל משתלשלות מהתקרה. האדריכל האיטלקי שילב בקשתות שלה אלמנטים פראבוסלבים. זו הכנסייה שבה התקיים טקס ההכתרה והנחת הכתר המלכותי המונומך על ראשם של הצארים. בכנסיית הקדוש מיכאל וכנסיית 9 הכיפות המוזהבות, שהייתה הכנסייה הפרטית של הצארים, נהגו להתחתן ולהטביל את צאצאיהם.

 

קתדרלת הדורמציון בקרמלין       צילום: רונית סבירסקי

 

חדירת העולם המודרני

השליטים הרוסים השכילו לשמר את ההיסטוריה והמונומנטים החשובים שהפכו למוקד משיכה תיירותי ופותחים צוהר לעולם שנחשב שנים רבות מסתורי ומאיים. העולם המערבי מחלחל כבר מספר עשורים לתרבות הרוסית ואחד המרכזים שמשקף את התמורות הוא "מוסקבה סיטי" שהוקם במאה ה-21 כאזור של גורדי שחקים. מגדלי זכוכית שכל אחד מעוצב בסגנון אחר, בניין כסוף בסגנון חללי שנקרא מרקורי, מגדל מוזהב בהשראת האמפייר בניו יורק, מגדל מפותל שבחזיתו קיר עם הדפסי אורנים ואשוחים היוצרים אפקט תלת ממד של יער. המבנים מאכלסים משרדים, בתי מלון, מגורים ומרכז קניות ענק "אפימול" שהקים לב לבייב. בקומת הכניסה מזרקת זרנוקי מים שמנגנת בכל שעה עגולה, בקומה העליונה בובות מטרושקות עצומות בצבעים שונים וכיפת זכוכית שדרכה נשקפים המגדלים הסובבים את הבניין.

 המזרקה המוזיקלית ב"אפימול"     צילום: רונית סבירסקי

 

מבני הציבור המפוארים העתיקים והחדשים מוארים בלילה ומהלכים קסמים על המבקרים. מזרקות מים, בריכות, פארקים וגנים מקבלים אפקט שונה באווירה הלילית. בין המבנים המרשימים נמצאת אוניברסיטת MGU שנבנתה בעבר כאחת משבע האחיות של סטלין. הבניין ניצב על גבעה בגובה 240 מטרים מעל נהר מוסקבה וקומותיו העליונות מוארות בזהב על מנת לסמל שראשם של המשכילים עטור זהב. בריכת מים גדולה שהוקמה בכניסה לאוניברסיטה יוצרת השתקפות קריסטלית של המבנה המואר בשעות הלילה.