לעשן בארדן

גיא לרר יתקשה להאמין שוויליאם שקספיר מצטרף למחאת הקנאביס שלו במחזה שמתרחש ביער ארדן בקומדיית האהבה "כטוב בעיניכם" העולה על במת תיאטרון הקאמרי.

המחזה שנכתב במאה ה-16 לא רק מתחבר לנושא אקטואלי אחד, שמככב בחדשות,  הוא גם מצליח להפתיע במודרניות ועדכנות שמאפשרת לבמאי אודי בן משה להלביש את השחקנים בחליפות, את השחקניות בחצאיות מיני הדוקות ולצייד אותם באייפדים וסמארטפונים.

אוהד שחר בתפקיד הדוכס המודח    צילום: רדי רובינשטיין

מרעש העיר אל שלוות היער 

כך מתחיל המחזה, מספרים דיגיטליים כמו מסכי בורסה משמשים כחלק מהתפאורה, השחקנים הופכים את סיפור הדוכס שנושל על ידי אחיו מכס המלוכה לסיפור אקטואלי שמתאים למאה ה-21. גם כשמקורבי הדוכס המודח מחליטים לברוח ליער "ארדן" הם ממשיכים להתלבש ולהתנהג כאילו הם חיים בימינו אלה. החוטים המקשרים בין המאה ה-16 למאה ה-21 הם השפה השקספירית והתרגום המצוין של דן אלמגור.

רוזלינד המחופשת לגבר מנשקת את אורלנדו אהובה   צילום: רדי רובינשטיין

רוזלינד, בתו של הדוכס המגורש (אולה שור סלקטר) בורחת יחד עם בת דודתה סיליה (דנה מיינרט) והשוטה (נדב אסולין) ליער ארדן שם היא פוגשת את אהוב ליבה אורלנדו (אודי רוטשילד) שגם הוא ברח מחיי העיר התובעניים. ביער מתגורר הדוכס המודח מוקף בחבורת מעריצים וכולם פוגשים את דיירי היער המקוריים, רועי צאן, מתבודד מלנכולי בשם ז'אק (שמואל וילוז'ני) וחוטב עצים. התושבים הקבועים של היער חיים בשלווה, בפשטות ובתמימות נפלאה, מעשנים גראס ומחייכים לכל עובר אורח. הדיירים החדשים מנסים להשתלב, מחליפים את החליפות במגפיים ומעילים מצמר כבשים וזורקים לנהר את הסמאטפונים. אפילו חיות היער ידידותיות לסביבה ומשתלבות באווירה הפסטורלית. העירוניים נהנים מהשקט ומקטרים שכל כך זול ביער אבל גם אין מה לקנות.

 דנה מיינרט ואולה שור סלקטר החברות הטובות    צילום: רדי רובינשטיין

השוטה החכם והמתבודד המלנכולי

השוטה "אבנבוחן" הוא הליצן החכם, מעין פרופסור של החיים שהופך את הסיטואציות היומיומיות למשעשעות במשחק מילים שנון.  התפקיד הזה כמו נולד על נדב אסולין שמפיק מהקהל רעמי צחוק בלי נשלטים. אולה שור סלקטר בתפקיד רוזלינד היא הכוכבת המוכתרת של ההצגה. כשהיא נכנסת ליער היא לובשת בגדי גבר ומצליחה לתעתע באורלנדו אהובה והופכת ליועץ שלו לענייני אהבה על מנת שיכבוש את ליבה של רוזלינד. שמואל וילוז'ני בתפקיד ז'אק, מוכיח שהוא יכול לשחק היטב דמות מלנכולית לא פחות מיכולתו לשחק דמויות קומיות.

מיה לנדסמן בתפקיד אודרי רועת הכבשים  צילום: רדי רובינשטיין

ראויים לציון התפאורה הסופר-מודרנית שמשתלבת היטב עם סיפור בן 600 שנים, הפתרונות היצירתיים בתחום התלבושות ובעיקר הפיכתם של השחקנים לחיות. שחקנים עם מסכות של אייל בעלי קרניים מרשימות חשופי גוף עם קעקועים שמדמים גוף של בעל חיים. הכבשים שהולבשו בסוודרים בגוון שמנת עם כובעי טייסים מצליחות להצחיק את הקהל בכל תנועה שלהן על הבמה וחבורת השאנטים שלובשים שרוואלים לבנים, מחרוזות וסנדלים תנ"כיות שמגלגלים צינגלה ומנגנים על גיטרות.

לסיכום: מחזה שידבר אל הצעירים לא פחות מאשר לקהל חובב הקלסיקה השקספירית.