קוויבק בצבעי השלכת

 

קוויבק הקנדית בגרסת "מיני אירופה" על שפע הצוקים שנופלים אל הים, עיירות חוף שלוות ויערות עבותים, שבשיא עונת השלכת הצבעונית להפליא, היא אחד היעדים הרומנטיים ביותר לטייל בהם

 

עיירות שלוות ואגמים תכולים     צילום: גילי חסקין

 

קנדה המזרחית ידועה במפרציה היפים, באגמים, בגבעות סחופות הרוח ובסלעי השחם שלה. זהו מסלול מרהיב עין ביופיו, המשלב נופים שונים, החל מהרים ירוקים, עמקי נהרות, כרי דשא, אגמים שנוצרו מפעילות קרחונית, יערות עבותים  ומצוקים הנופלים אל האוקיינוס. ניתן לשלב בו פעילות אתגרית כמו גלישה על כבלים, חתירה בקיאקים ורכיבה על אופניים. הוא מאפשר התבוננות מקרוב על עופות מים, לווייתנים ויונקי יער. ייחוד נוסף של האזור הוא החזות האירופאית שלו. בערים קוויבק ומונטריאול ישנם אזורים הנראים כגרסה מיוחדת של צרפת. זהו טיול העובר לצד צוקים הנופלים אל הים, עיירות חוף שלוות, נמלים ציוריים ויערות עבותים.

 

"קיץ אינדיאני" ושלכת באדום, סגול וצהוב  צילום: גילי חסקין

 

קנדה יפה בכל עונות השנה. האזור מצטיין בפריחת האביב שלו, המתאחרת כאן עד לחודש יוני ומרבדיה משתרעים על פני שטחים עצומים. חודשים יוני ויולי עשירים בעופות מים ובמפרצים בהם משייטים לווייתנים גדולים. בתקופה זו המטיילים נהנים מיתרון נוסף שהוא הימים הארוכים והשקיעה המאוחרת. התקופה המוגדרת כרומנטית ביותר, המסעירה ביותר והפוטוגנית ביותר היא כמובן הסתיו. החל מחודש ספטמבר נצבעים העלים הירוקים בצהוב, ההופך אט אט לכתום, ולאחר מספר ימי גשם של ראשית החורף, זורחת השמש שוב ויערות האֱדר, האֳשׁוּר, האולמוס והשׁדָר בוערים בגוונים לוהטים של אדום וסגול המכונים גם "קיץ אינדיאני".

 

עצים לוהטים     צילום: גילי חסקין

 

סלעים קדומים וצרפת החדשה

מבחינה נופית, מזרח קנדה היא גוש סלעי קדום, שמצטיין בנוף של הרים "זקנים", מן הקימוט הקלדוני (שבמהלכו נוצרו גם שרשרת ההרים לאורכה של נורבגיה, רכסי ההרים העיקריים בסקוטלנד ובאנגליה, רכסי הארדנים והסודטים). אלו הרים בעלי תבליט לא מבותר, יחסית לרכסים שבמערב. זהו למעשה החלק הצפוני של הרי האפלצ'ים (Appalachian Mountains) המבתרים את ארצות הברית לרוחבה, בחלקה המזרחי.

 

אזור זה, שבמשך שנים היה מיושב בילידים אמרינידים ("אינדיאנים"), היה לבה של  "צרפת החדשה" (Nouvelle-France). השם ניתן על ידי הצרפתים לטריטוריה רחבת ידיים שנשלטה על ידיהם בצפון אמריקה, בשנים שלאחר גילוי האזור על ידי ז'אק קרטייה ב-1534 ועד לוויתור של צרפת על השטח לטובת בריטניה ב-1763. "צרפת החדשה" היא הבסיס לחבל קוויבק בקנדה של ימינו. המושבה הצרפתית השתרעה בשיאה, מניופאונדלנד במזרח ועד ימת סופריור במערב, וממפרץ הדסון בצפון ועד מפרץ מקסיקו, כמעט מחצית מיבשת צפון אמריקה.

 

גושי סלע קדומים    צילום: גילי חסקין

 

מרחבים פתוחים, אגמים ובעלי חיים

פרובינציית קוויבק, ששטחה 1,540,687 קמ"ר (גדולה פי 75 ממדינת ישראל). זהו המחוז הגדול בקנדה שמיושב על ידי שמונה מיליון תושבים בלבד. צפיפות אוכלוסין של שש נפשות לקמ"ר (לעומת ישראל המונה 400). דבר המציע למטייל מרחבים עצומים שוממים מאדם. כך למשל, במרחק קצר מאד מהעיר קוויבק, נמצא הפארק הלאומי ז'אק קרטייה, המציע למטייל נופים הרריים, מרושתים בעורקים כחולים של מים ואגמים בשלל צבעים וגדלים. במרחק של שעה מהעיר הפקוקה, אפשר למצוא מרחבים פתוחים, לנשום אוויר פסגות, להריח רקבוביות של יער ולפגוש סנאים, ארנבות, איילי קורא ועם הרבה מזל, גם דובים.

 

מתבודדים מרצון     צילום: גילי חסקין

 

אחת הערים העתיקות בצפון אמריקה

הבירה היא קוויבק סיטי, אך העיר הגדולה במחוז היא מונטריאול. רוב מרחביה של קוויבק אינם מיושבים ואינם נגישים. מרבית התושבים מתגוררים לאורך נהר, סנט לורנס (St. Lawrence בצרפתית: סן לורן Saint Laurent)), המנקז את האזור צפונית-מזרחית, לאוקיינוס האטלנטי. זהו נהר רחב ממדים, הממלא בצפון אמריקה תפקיד מקביל לזה של האמזונס בדרום אמריקה.

 

על גדות נהר סנט לורנס    צילום: גילי חסקין

 

קוויבק סיטי היא אחת הערים העתיקות ביותר בצפון אמריקה. מאחר שקוויבק סיטי הייתה העיר הראשונה שנוסדה במטרה להפוך להתיישבות קבועה ולא כתחנת מסחר, היא נחשבת לעיר האירופאית הראשונה בצפון אמריקה הלא-ספרדית. תושבי העיר נקראים בצרפתית "קבקואה" (Québécois). באנגלית הם נקראים "קוויבקר", למרות שגם דוברי האנגלית משתמשים לעתים קרובות בכינוי הצרפתי. העיר העתיקה של קוויבק היא העיר המבוצרת היחידה בצפון אמריקה, צפונית למקסיקו, שחומותיה עדיין קיימות, והיא הוכרה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, בשנת 1985. העיר נבנתה על סלעים על שלוחה סלעית בגובה של 100 מטרים ומכנה את עצמה "העריסה של צפון אמריקה".

 

רוב תושבי המחוז דוברי צרפתית והתרבות הייחודית שלו משתקפת באדריכלות, במוסיקה, במטבח ובדת. בניגוד למחוזות אחרים בקנדה, שבהם הדת היא פרוטסטנטית על גווניה השונים, קוויבק היא קתולית והדבר בא לידי ביטוי בעיקר בכנסיות הרבות. מקור השם "קבק" בשפת הילידים משבט אלגונקין (Algonquin), שהיה השבט הגדול והחשוב מבין החמישים שאכלסו את קנדה. משמעות השם: "המקום בו הנהר הופך צר יותר".

 

תצפית מ"מישורי אברהם"    צילום: גילי חסקין

 

העיר העתיקה, בעלת החזות הצרפתית, מהווה מוקד משיכה עיקרי. מ"מישורי אברהם" ניבט מראה מרהיב של נהר סנט לורנס ושל העיר החדשה וממנו יורדים בגרם מדרגות אל הטיילת הצופה מצד אחד על נהר סנט לורנס ועל ספינות התענוגות העוגנות בו מצד שני על העיר העתיקה ובלבה מלון .Palace Royale מן העבר השני ניצב מלון פיירמונט, שנבנה כטירה מלכותית (Fairmont Le Chateau Frontenac). מהמצודה (La Citadelle de Quebec), נשקפת תצפית מרשימה על  העיר העתיקה.

 

טירה מלכותית ומצודה     צילום: גילי חסקין

 

בלב העיר העתיקה נמצאת כיכר פלאס דה ארמס (Place de Armes), ובמרכזה ניצב פסלון של שַׁמְפְּלַן, אבי צרפת החדשה ומייסדה, וכן אביה-מייסדה של קוויבק, הפרובינציה דוברת הצרפתית של קנדה. בסמוך, הוצב פסל מודרני של פיל, מעשה ידיו של סלבדור דאלי, המעניק לחזות העתיקה קורטוב מודרני. המוני אדם פוסעים לאורכה של הטיילת ביום שמש סתווי. זוגות מבוגרים מתחממים בשמש, יושבים על ספסלים, אחרים רצים על המדרגות ויש כאלה שמשוטטים בבגדים מחויטים, כסמל השתייכות למעמד גבוה ונגן קלרניט מנעים לעוברים ושבים בנגינה.

 

הפיל של סלוואדור דאלי    צילום: גילי חסקין

 

אווירה של עליצות שוררת בכל מקום. מהכיכר ואילך, נמצאת עיר שהיא יותר צרפתית מקנדית, יותר אירופאית מאמריקאית. ארכיטקטורה נהדרת, כנסיות המתהדרות בוויטראז'ים צבעוניים, שהידועה שבהם היא כנסיית נוטרה דאם (Notre-Dame des Victoties). הקתדרלה, על שם "גבירתנו", הלוא היא מריה, מרשימה מבחוץ ומבפנים ולעתים קרובות נערכים בה טקסי נישואין. העיר התחתית היא מקום קסום של רחובות צרים, בתים מטופחים, גלריות, כני ציור של אמנים ושלל מסעדות.

 

המדרחוב הצבעוני פטי שמפלן (Rue du Petit Champlain). הוא מקום נהדר לשוטטות וארוחת ערב. גרם המדרגות היורד אליו פורש מראה קסום של בתי מידות צפופים, רחובות מטופחים, מסעדות שהשקיעו הרבה דמיון וממון בעיצובן והמוני דלועים, לכבוד האלווין, חג המתים שזמנו קרב.

חגיגה של דלועים בהאלווין     צילום: גילי חסקין

 

התצפית הלילית מהסיטדל על העיר המוארת, היא אולי שיאו של הביקור. לקראת ערב מתקבצים מאות בני אדם על חומות המצודה, השמים הולכים ומאפירים, אורות ראשונים מרצדים בעיר, בנמל ועל סיפוני האניות. ככל שהשמים הולכים ומשחירים, כוכבים ראשונים מתחילים לבצבץ מבעד לשמיכה השחורה. מרגע לרגע נדלקים אורות נוספים בחלונות הבתים. עוד רגע והעיר כולה נשטפת באור יקרות, זוהרת תחת גג של כוכבים.

הכותב הוא מדריך טיולים בעולם, לאתר הבית של גילי חסקין