פסטיבל הלאדינו בצפת – השירים, המאכלים והסיפורים

 

צפת פותחת את אירועי הקיץ עם פסטיבל הלאדינו בשלושה ימים של מופעים, קולינריה, סיורים מוזיקליים, הרצאות וסדנאות. המופעים יתקיימו בתאריכים 7-5 ביולי ללא תשלום

 

מופעי רחוב בפסטיבל      צילום: רונית סבירסקי

 

במות מרכזיות פתוחות ללא תשלום 

שתי במות מרכזיות יוצבו במרכז העיר צפת בימת הסראייה ובימת המדרחוב. בכל אחד מימי הפסטיבל החל המשעה 19:30 ועד השעות הקטנות של הלילה יעלו מופעי לאדינו עם זמרים ידועים מהארץ ומהעולם ביניהם יהורם גאון, רותם כהן, לאה שבת, חני נחמיאס, גליקריה וטריפונס. תזמורת סימפונט רעננה במופע עם דורית ראובני ויענקל'ה מנדל, התזמורת האנדלוסית אלמוגרביה במופע משותף עם מור קרבאסי ושלמה יידוב, שולי נתן ואורחים נוספים.  כל המופעים פתוחים לקהל ללא תשלום

 

המקום שבו נוצרה תפילת השבת    צילום: רונית סבירסקי

 

שדרת הלאדינו שתוקם במיוחד לכבוד האירוע תארח במשך שלושת הימים מופעי רחוב ונגני רחוב שינגנו שירי לאדינו. דוכני רחוב ומסעדות יגישו מנות מהמטבח הספרדי. המרכז הלטיני הישראלי, מרכז הקבלה ומרכז אסנט יקיימו הקרנות סרטים, הרצאות, סדנאות, מופעי שקיעה וסיורים מודרכים.

 

 ליאור דמתי והחלילית     צילום: רונית סבירסקי

 

סיור מוזיקלי בהשראת הלאדינו  

אחד הסיורים המוזיקליים יוצא מגבעת המצודה בנקודה הגבוהה ביותר בצפת שמשקיפה בפנורמת נוף אל הרי הגליל, הכנרת, הר מירון, העיר העתיקה ובית העלמין הישן. על הגבעה נמצאו שרידים מהתקופה הכנענית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית. השליט הממלוכי בייברס בחר להקים על הפסגה מצודה בשנת 1270 ושרידי החומה האדירה ומגדל שהתנשא לגובה 60 מטרים מציצים מתוך סבך הצמחייה שעוטף את מורדות ההר. במקום הזה החל מנהג תפילת קבלת שבת על ידי יוסף קארו והרב שלמה אלקבץ. תפילה זו היא היחידה שפונים בה למערב ולא מזרחה לכיוון ירושלים כיוון שהם עמדו במקום כשפניהם אל הר מירון.

 

 מופע בבור המים העתיק      צילום: רונית סבירסקי

 

מתחת למצודה נמצא בור מים בן 750 שנים שסיפק את מי השתייה לכל האזור. מעבר תת קרקעי אפל מואר בנרות ולפידים מוביל אל מערה עצומה עם פתח עליון שממנו זרמו מי הגשמים והצטברו עד לגובה רב. כיום הבור יבש ממים אבל עמוד של אור חודר פנימה ויוצר בחלל חוויה מיסטית עוצרת נשימה. קירות הבור מכוסים ציורי גרפיטי צבעוניים ולפידים בוערים מאירים את הכתובות. מתחת לקרן האור יושבים צמד הנגנים והזמרים משה גניש וליאור דמתי שמקבלים את הקהל במזמורי קודש ותפילות תוך שהם מנגנים על גיטרה, קנון, חלילית, כלי הקשה מיוחדים ומשלבים תקיעה בשופרות. לאחר ההופעה הסיור המוזיקלי עובר בין סמטאות העיר העתיקה והגלריות כשהמשתתפים ממשיכים לזמר ולרקוד יחד עם הנגנים. 

 

סיור מוזיקלי בסמטאות העיר     צילום: רונית סבירסקי

 

המקובלים והניסים של צפת

במאה ה-16 צפת הפכה למרכז רבני חשוב ולאחת מארבעת ערי הקודש בארץ ישראל. המשוררים והפילוסופים היהודים בחרו לעלות לארץ ישראל אחרי גירוש ספרד בעידוד שליטי האימפריה העות'מאנית והם בחרו להתיישב בצפת במתחם שקיבל את השם הרובע היהודי והשקיף אל קברו של רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון. בישיבות הם למדו וקראו בעברית ובבית דיברו ספרדית ולאדינו וביססו חיי קהילה ותרבות עשירים.

 

 גלריות ובתי אמנים     צילום: רונית סבירסקי

 

לאחרונה החלו למצוא עדויות לתקופה הזו בבית העלמין העתיק בחלקה בה נמצאות 130 מצבות שחלקן נושאות שמות כמו רוסה, לטיציה, ריינה, דון מאיר ושמות נוספים שמזוהים עם מגורשי ספרד. צפת הוכרזה כבירת הלאדינו העולמית והעיר טולדו בספרד היא העיר התאומה שלה. על בית הכנסת אבוהב בצפת מספרים שהיה במקור בעיר טולדו ובערב קיץ חם בחודש תמוז הוא עבר בדרך נס כפי שהוא לצפת. ברעידת האדמה הקשה שפקדה את העיר צפת ב-1837 והחריבה כמעט את כל העיר נותר בית הכנסת בשלמותו.

 

 בית כנסת אבוהב     צילום: רונית סבירסקי

 

מאכלי מסורתיים, לחם מחמצת ועוגות

אחד המאכלים שמזוהים עם הקהילה הספרדית הוא הקלצונס (קלסונס) שהוא כיסון בצק ממולא בגבינה צפתית קשה וכשמגישים אותו מוסיפים גרידת גבינה צפתית קשה ומלוחה. המאכל הזה יוגש במסעדות ודוכני רחוב במהלך הפסטיבל. שני מקומות שאפשר למצוא בהם קפה ועוגה או לאכול ארוחת בוקר הם מאפיית בלה ובית העוגות. שני נחמנים, נחמן קרופר ונחמן מלול, האחד מצפת והשני מלוס אנג'לס החליטו לפתוח את מאפיית בלה שמייצרת לחמי מחמצת שהם מגדלים בעצמם על בסיס של 100 מחמצת ללא שמרים. הם מכינים עוגות, עוגיות, דיינישים וקרואסונים והמטיילים עוצרים לקפה ועוגה.

 

 קלצונס (קלסונס) עם גבינה צפתית     צילום: רונית סבירסקי

 

בית העוגות עבר מיסוד המעלה לצפת על ידי בעלת המקום, שרון יואב. במקור זו הייתה קונדיטוריה שהפכה גם למסעדה חלבית. בארוחת הבוקר היא מגישה פלטה של 14 מטבלים ביתיים, לחמי מחמצת, פרנות באפייה ביתית, רטבים וריבות תוצרת בית. המאפים המיוחדים שלה הוא סינבון - עוגת שמרים עם קינמון, עוגת גבינה ופחזניות.

 

נחמן קרופר, מאפיית בלה      צילום: רונית סבירסקי

 

שבעה מפלסים מתחת לאדמה

אתר נוסף שנקשר בתקופת המקובלים הספרדיים הוא מתחם "בית הקהל" ששייך לעמותת "לבנות ולהבנות". המבנה שהיה במקום נהרס ברעידת האדמה בשנת 1837 ונקנה במאה ה-20 על ידי אהרון בוצר. הוא שימש אכסניה למטיילים ואורחים שהגיעו לבקר את המשפחה. בעזרת המבקרים החלו לשפץ את המבנה וגילו חדרים ומרתפים שיורדים אל מעבה האדמה. נחשפו חללים יפיפיים בעלי קירות אבן מסיבים, פתחים קמורים, מדרגות, בורות לאגירת מים, מקוואות ומעברים תת קרקעיים. ההיסטוריונים שבחנו את המקום הגיעו למסקנה שהיה במקום שוק של מלאכות עתיקות בימי הזוהר של צפת במאה ה-16.

 

 המאפייה שחיממה את המקווה     צילום: רונית סבירסקי

 

סיור מודרך עובר בין החללים ויורד שבעה מפלסים מתחת לאדמה עד המרחב שנקרא בית הקהל, המרכז הקהילתי של היהודים באותה תקופה. הקור ששורר בצפת חייב אותם לטבול במי מקווה חמים. הם חפרו את המקווה מעל למאפייה שבה אפו את הלחמים ובישלו את מאכלי השבת. תושבי צפת נהגו להביא את סירי החמין למאפייה וחזרו לקחת אותם בשבת. המקום חושף את החיים בצפת בשנים בהן דיברו לאדינו ושרו שירים בסגנון שהפסטיבל מחייה ומחדש.