ראש ממשלת ישראל הראשון - אדם, אזרח ותושב תל אביב

במלאות 50 שנה לפטירתו של ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון הוצב בחזית ביתו בשדרות בן גוריון בתל אביב פסל ברונזה שנעשה על פי צילום ישן שלו ושל רעייתו פולה. הפסל הוזמן על ידי עיריית תל אביב כחלק מאוסף אמנות ציבורית שמוצגת בחוצות העיר

 

 פסלם של דוד ופולה בן גוריון         צילום: רונית סבירסקי

 

האמנית שירה זלוור בחרה להציג את ראש הממשלה בבגדי יום יום וכפכפים ככל אדם, כאזרח ותושב תל אביב, ללא  סממנים של טקסיות ופאר. הזוג נראה כמו שני אנשים מבוגרים שיצאו לטייל בשדרה והם מוקפים בלהקת יונים כל כך ראליסטיות שנראה כאילו יתעופפו בכל רגע. אפילו הכלבים נובחים עליהן ומנסים להבריח אותן.

 

 כאחד האדם      צילום: רונית סבירסקי

 

זלוור היא פסלת בוגרת המדרשה לאמנות בית ברל וזוכת פרס חיים שיף לאמנות פיגורטיבית-ריאליסטית לשנת 2021. תערוכת היחיד שהציגה במוזיאון תל אביב לאמנות "התכנסות ציפורים" זכתה להצלחה גדולה. היא מפסלת דמויות ובעלי חיים שנראים כאילו יש בהם רוח חיים. את דוד ופולה היא הציבה כשפניהם מופנות אל ביתם הפרטי הראשון שהוקם בארץ ישראל. רגע אינטימי ואנושי של זוג שבחרו לגור בעיר העברית הראשונה. הבית פתוח לציבור ומשקף מאה חשובה ומשמעותית בתולדות העם והמדינה.

 

היונים שלא עפות      צילום: רונית סבירסקי

 

דוד בן גוריון היה אחד מראשי ההסתדרות הציונית כבר בתחילת המאה ה-20. במסעותיו בעולם הוא רכש ספרים בעלי ערך שדרשו שטח אחסון. בעת בניית הבית הוקדש מרחב גדול לספרייה. הקומה התחתונה שימשה את המשפחה ובקומה העליונה היו חדר העבודה והספרייה של בן גוריון. שם הוא גם נהג לארח מנהיגים ואישים מהארץ ומהעולם.

 

 בית בן גוריון       צילום: רונית סבירסקי

 

בצוואתו הוריש בן גוריון את הבית, הספרייה והנכסים שבו חוץ מחפצים והכלים האישיים שישמש כמוסד לקריאה, עיון ומחקר. ביתו משקף את תולדות עם ישראל בארץ ישראל כמסמך היסטורי ותרבותי. בהתאם למשנתו ולחזונו הוא בחר לגור ולגדל את ילדיו בשכונת הפועלים הראשונה שהוקמה בעיר הלבנה. הוא אמנם לא הפעיל את משק העזר שהיה צמוד לביתו כיוון שבתוקף תפקידו היה עסוק בעבודה ובנסיעות, אבל פולה והילדים נהגו לגדל גן ירק בחלקת האדמה הצמודה לבית. בן גוריון ראה בעבודת האדמה ערך חשוב מאוד ויישם זאת גם כשעבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר ב-1953.

 

 חדר האורחים     צילום: רונית סבירסקי

 

אהבתו הגדולה לספרים לא ידעה גבול. הוא היה אוטודידקט שלא הפסיק לקרוא וללמוד. הוא רכש וביקש מחברים שירכשו עבורו ספרים בתחומי יהדות, היסטוריה, מדעי המדינה, פילוסופיה ותולדות ארץ ישראל. בקומת המגורים השנייה בחדר העבודה והספרייה העצומה הוקמו אבני הייסוד הראשונות של מדינת ישראל. בחדרים האלה הוא כתב את המאמרים הציוניים על מדינה עצמאית. בתאריך 13 במאי 1948 התכנסו בספרייתו חברי מנהלת העם וניסחו את מגילת העצמאות. יום לאחר מכן, ב-14 במאי 1948 יצאו דוד ופולה מביתם לטקס הכרזת המדינה שנערך בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד 16.

 

אלפי ספרים בספרייה     צילום: רונית סבירסקי

 

החלטות חשובות וישיבות סודיות התנהלו בין כתליו של הבית בכל השנים בהם התגוררה המשפחה בתל אביב. הבית שימש גם לאירוח אישים רמי מעלה, אמנים ואנשי עסקים במקביל למעון הרשמי בירושלים. בתמונות שתלויות על קירות הסלון והמסדרונות אפשר לראות מי היו האישים שאתם הוא נפגש. נשיאי ארצות הברית, גון פ. קנדי, ריצ'רד ניקסון, הארי טרומן, דווייט אייזנהאואר, אלינור רוזוולט אלמנתו של נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט, הברוז' מונורי ראש ממשלת צרפת, יוליאנה מלכת הולנד, אליזבט מבוואריה מלכת הבלגים, הברון הרברט סטנלי מוריסון מנהיגי מפלגת הלייבור הבריטית, אשת העסקים הלנה רובינשטיין, הקומיקאי האמריקני דני קיי, אלברט איינשטיין, מנחה הטלוויזיה אד סאליבן, שגרירים ומשלחות מכל העולם.

 

צילומים, מסמכים, תעודות ומדליות       צילום: רונית סבירסקי

 

הבית נבנה במקור כבית משפחה פרטי במטרה לגדל בו את הילדים. גאולה הבכורה כבר עברה למגורים עצמאיים ופולה טיפלה וגידלה את עמוס ורננה, דאגה למשק הבית ורק בשלב מאוחר יותר נעזרה במזל ג'יבלי שסייעה בעבודות הבית. פריטי הריהוט, החפצים, כלי המטבח וכלי האירוח מעידים על אורח חיים צנוע מאוד. פינת האוכל שבה סעד בן גוריון כללה שולחן קטן ועליו שעון וטלפון. הוא נהג לקרוא את עיתון דבר ולאכול את הקוצ' מוץ' המפורסם שפולה הכינה לו כמזון בריאות.

 

המטבח, הגז והמקרר   צילום: רונית סבירסקי

שולחן ארוחת הבוקר      צילום: רונית סבירסקי

 

המבנה הוקם בשנת 1931 כבית דו קומתי על ידי האדריכל דוד טוביה. זו הייתה שכונת פועלים א' ששימשה בעלי מלאכה עם משקי עזר ביניהם בורסקאים, וריחות עיבוד העורות נישאו באוויר הרחוב. ביתו של בן גוריון הוא בין הבתים הבודדים שנותרו משכונת פועלים א'. שני בתים נוספים ששרדו במבנה המקורי הם הבית של הלל כהן ברחוב לסל 18 צפונית לבית בן גוריון ומבנה נוסף בשדרות בן גוריון 8 שקומת הקרקע שלו נותרה כפי שנבנתה במקור.

 

הקמין שנוסף רק בשנות ה-60    צילום: רונית סבירסקי

 

השכונה הייתה מחולקת ל-35 מגרשים בשטח של חצי דונם כל אחד. על כל מגרש הותר לבנות קומה אחת ומבני עזר. בית בן גוריון היה היחיד שהתירו לו לבנות קומה חלקית נוספת וחדר מגורים ראשי גדול מהממוצע. קומת הקרקע כללה חדר שינה וחדר אורחים, מטבח, שירותים, אמבטיה ושתי מרפסות. השלב השני נוסף ב-1946 ותוכנן על ידי האדריכל אריה שרון. מרפסת אחת הפכה לחדר והמטבח הורחב מעט. בקומה השנייה הרחיבו את שטח הספרייה ונוסף חדר שינה.

 

 חדר שינה     צילום: רונית סבירסקי

חדר עבודה     צילום: רונית סבירסקי

 

בין השנים 1953-1950 בוצע שינוי נוסף שבו מרפסת הפכה לחדר שירות למטבח ונוספה מרפסת חדשה. חדר האמבטיה נהרס והפך למסדרון וחדר אמבטיה אחר נבנה בקומה הראשונה. בקומה השנייה הוסיפו חדר שירותים ואמבטיה ובחזית המערבית סגרו את המרפסות והתקינו בהן קמין בכל קומה וארובה מלבנים אדומות שניתן לראות אותה עד היום בצד המערבי של המבנה. ב-1953 נסגרה המרפסת הצפונית והפכה לחדר השינה של פולה. בשנים בהן הזוג כבר התגורר בשדה בוקר נסגרה המרפסת בקומה השנייה לטובת הרחבת הספרייה. כשהבית הפך למוזיאון נערכו בו שינויים נוספים כדי להתאים אותו למבקרים.

 

 הרדיו ששידר את הכרזת המדינה      צילום: רונית סבירסקי

 

בבית מתקיימים סיורים מודרכים, שבתות תרבות, חדר בריחה לקבוצות, סיור פנסים לקבוצות, סדנאות ואירועים מיוחדים.