באקו - עיר האורות והלהבות 

 

אזרבייג'ן היא ארץ זבת נפט, גז ובוץ מינרלי. חלום ורוד בצבע שחור שאיפשר לה להפוך תוך עשור את בירתה באקו לעיר מודרנית משולבת בבנייה קולוניאלית מפוארת ומגדלי פאר בסגנון מערבי. היתרון הגדול הוא שהיא נמצאת במרחק של שלוש שעות טיסה מישראל.

 

תצפית על חופי באקו והטיילת     צילום: רונית סבירסקי

 

פירוש השם אזרבייג'ן (Azerbaijan) הוא ארץ האש ובאקו (Baku) היא עיר הרוחות, שיכולה להפוך תוך דקות למקום סחוף רוח עד שקשה ללכת יציב ברחובות. יש בה אקלקטיות כל כך מוזרה אבל זהו גם סוד הקסם שמושך אליה תיירים מכל העולם. אלפי חרגולים לשאיבת נפט פזורים בצפיפות בעיר ובסביבותיה ומראה של תחנת דלק מוקפת בחרגולים שכיח למדי.  תושבי אזרבייג'ן לא יופתעו אם חפירה אקראית בחצר ביתם תניב באר נפט. הזהב השחור והגז הטבעי הם מקור השגשוג העיקרי שאיפשר למדינה לשפץ בתים עתיקים ולבנות גורדי שחקים מודרניים שהפכו לאייקון הבולט של באקו. מגדלי הלהבה משקיפים על העיר ובשעות הלילה הופכים לשלוש להבות אש שנישאות לשמים.

 

העבר והעתיד      צילום: רונית סבירסקי

 

המדינה שוכנת בדרום מערב אסיה באזור הקווקז, לחופו של הים הכספי וגובלת ברוסיה, אירן, טורקיה, גאורגיה וארמניה, שדם רע זורם בין שתי המדינות. אם בקרתם בארמניה לפני ביקורכם באזרבייג'ן רבים הסיכויים שיעקבו אתכם בכניסה או שלא יתירו לכם להיכנס. עיר הבירה באקו הוקמה במיקומה הנוכחי אחרי רעידת אדמה קטלנית שפקדה אותה ב-1859 ומוקמה על הגדה הדרומית של חצי האי אפשרון (Absheron Peninsula) וכיום מתגוררים בה כשלושה מיליון תושבים. האזארים של המאה ה-21 הם מוסלמים שיעים, רובם חילוניים ששותים אלכוהול ולבושים בסגנון מערבי.

 

מזרקות בכיכרות     צילום: רונית סבירסקי

 

 

מבני מלכותיים לצד גורדי שחקים

אזרבייג'ן היא רפובליקה דמוקרטית שנפרדה סופית מברית המועצות ב-1991 וקיבלה את עצמאותה. המנהיג והנשיא הנערץ היידר אלייב זכה מבני עמו לכבוד מלכים וכך גם בנו אילהם, שירש את כסאו. כחלק מהאדרת שמו הוקם בלב באקו מרכז התרבות היידר אלייב (Heydar Eliyev Cultural Center). מבנה לבן שמעוצב בצורת גלי ים מתנפצים, מוקף במדשאות רחבות ידיים ועשרות פסלים מודרניים. זהו אחד המבנים האדריכלים המרשימים בעולם שתוכנן על ידי האדריכלית המפורסמת זאהה חדיד שהלכה לעולמה בשנת 2016.

 

מרכז התרבות היידר אלייב     צילום: רונית סבירסקי

 

המרכז כולל מתחמים שונים שבהם מוצגות תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות. תערוכה מכוניות שרד ששימשו את מנהיגי האומה, תערוכת דגמים מיניאטוריים שמציגה את האטרקציות והמבנים האדריכלים החשובים בבאקו, תערוכה היסטורית דוקומנטרית של אזרבייג'ן והתערוכה המבוקשת והמומלצת ביותר היא של בובות שעוצבו על ידי אמנים שונים מהעולם בשלל סגנונות וצבעים.

 

גלגולו של מוזיאון    צילום: רונית סבירסקי

 

 

מוזיאון בצורת שטיח

מבנה נוסף נדיר בצורתו הוא מוזיאון השטיחים שנבנה ב-2014 ועוצב כשטיח מגולגל (Azerbaijan National Carpet Museum). הוא נקרא על שם מעצב השטיחים הידוע לטיף קרימוב והוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת. אזרבייג'ן מנסה לתקן את העוול ההיסטורי שנגרם לה על ידי הפרסים ששלטו בה. הם ניכסו לעצמם התואר של יצרני השטיחים והפכו את המושג שטיח פרסי לשם גנרי למרות שאמני השטיחים המקוריים היו האזראים.  תצוגת השטיחים מהמאות ה-20-17 היא הגדולה בעולם, משקפת את הסגנון הייחודי, חומרי הגלם מהם הם עשויים ומספרת את סיפור התעשייה המקומית.  

 

שטיחים בני מאות שנים     צילום: רונית סבירסקי

 

לצד המוזיאון נמתחת טיילת יפהפייה לאורך 16 קילומטרים הגובלת בחופי הים הכספי.  היא השנייה באורכה באירופה אחרי טיילת הסן בפריז וקבלה את השם ונציה הקטנה בזכות תעלות המים שזורמות במקביל לקו החוף. שפע של צמחייה ועצי נוי נשתלו לצד התעלות, עצי זית עתיקים, עצי באובב, מגנוליות ושלל פרחים, פסלים, מזרקות מים ובריכות דגים. גשרים עוברים מעל התעלות, גונדולות קטנות משיטות את המטיילים, רכבת תיירות מסיירת לאורך הטיילת, דוכני אמנים מקומיים, בתי קפה ומסעדות. מומלץ להקדיש מספר שעות להליכה רגלית בשעות אחר הצהרים לקראת שקיעה ולצפות בטיילת שהופכת למיצג אורות עם רדת החשיכה.

 

טיילת ונציה הקטנה    צילום: רונית סבירסקי

 

מגדלים שעולים בלהבות

מול מוזיאון השטיחים נמצא הרכבל שמטפס אל מגדלי הלהבה ואתר ההנצחה לנופלים האזארים שניספו בקרבות עם רוסיה וארמניה. בשעות הלילה המראה שנשקף מהתצפית הוא עוצמתי בכל קנה מידה. מגדלי הלהבה מוארים במיצג אורות, אנדרטת הגיבורים בוערת באש תמיד והעיר שנפרשת למרגלות ההר נראית כמו תפאורה של עיר מלכים מימי הביניים. בניין הפרלמנט המרשים, גלגל ענק, בניין הפילהרמונית, מתחם מפואר שאירח את תחרות האירוויזיון כולם זוכים לתאורה מיוחדת שמשקפת את ארץ האש. הבתים הקולוניאליים המרשימים ביותר נמצאים בשדרת פיזולי שלאורכה נמצא פארק החורף (Winter Park) ובמדרחוב הבילויים התוסס ניזאמי.

 

מיצג לילי על מגדלי הלהבה    צילום: רונית סבירסקי

 

חמאם עתיק ומגדל הבתולה

העיר העתיקה מוקפת חומה מסיבית, מגדלי צריחים ובמרכזה סמטאות אבן ציוריות. היא הוכרה כאתר מורשת על ארגון אונסק"ו והממשלה דואגת לשמר בה את המבנים העתיקים, הארמונות והמסגדים. ארמון שירוואנשה (Shirvanshakh) מהמאה ה-15 משקף את חיי המלכים ומציג את שושלות המלכים, רהיטים, בגדי מלוכה, תכשיטים וסנדלים מכסף שקשה להבין כיצד הצליחו לצעוד בהם. סמוך לארמון נמצאים מצודת סיניק גאלה, ושרידי ח'אן וחמאם טורקי עתיקים. השוק בעיר העתיקה מעלה ניחוחות של ימים עברו עם דוכני תבלינים ושטיחים וחצרות בתים שופעות צמחייה.

 

חמאם עתיק מהמאה ה-15    צילום: רונית סבירסקי

 

מגדל הבתולה (Maiden Tower) מהמאה ה-12 מתנשא לגובה 30 מטרים ושמו נקשר בסיפור שנע בין אגדה אורבנית למעשייה אזארית. בתו היפהפייה של המלך שהייתה מאוהבת בנסיך צעיר צוותה להינשא לאציל זקן. היא סירבה ונכלאה בצריח המגדל וכששמעה צעדים שעולים אל חדרה היא קפצה מהמגדל אל מותה. היא לא ידעה שהאורח היה הנסיך הצעיר שמיהר להציל אותה. אתר מסקרן נוסף שהכניסה אליו ללא תשלום הוא מיני מוזיאון ואוסף פרטי של ספרים מיניאטוריים מכל העולם בשפות שונות וביניהם ספרי תהילים.

 

סנדלים מחוטי כסף    צילום: רונית סבירסקי

 

בלב באקו נמצא אחד משווקי האוכל המקומיים שנקרא השוק הירוק (Yazil Bazar). דוכני תבלינים, חמוצים, גבינות מיושנות בעור של כבש, קוויאר, פירות, ירקות, דגים ובשרים. הוא נקי ורגוע, צבעוני וקטן. התיירים מחפשים בו בדרך כלל זעפרן וקוויאר. הסוג השחור הפך בעשורים האחרונים ליקר מאוד וקופסה קטנה עשויה לעלות מאות דולרים. המסעדה המסתובבת בקומה 25 של מלון הילטון מהווה אטרקציה שמושכת אליה תיירים. בשעות הערב מגיעים אליה לאכול או לשתות ולצפות בעיר שמהבהבת בכל צבעי הניאון תוך סיבוב בלתי מורגש של המסעדה ב-360 מעלות.

 

 ניצני פרחים מיובשים לחליטות        צילום: רונית סבירסקי

 

 אזרבייג'ן - אדמה בוערת, אמבטיית בוץ וציורי סלע מתקופת האדם הקדמון - טיול סובב באקו